רדיפי מיא· רבי יהודה ליב אדל
שורש דמה
דמה. שווה.
א לשון דמות נופל על הנמצאים בעלי דמות בהרגשה מעשיית, וענין שיווי נופל על הכח הרוחני והשכליי (כאילו תאמר זה החכם יש לו שיווי עם החכם אחר, כי לא על הדמיון והתואר רומז, רק על הכח השכליי).
ב וזה שאמר ישעיהו בשם ה' (ישעיהו מ כה) ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. כלומר על איזה מהנמצאים תדמיוני אליהם, אשר אהיה דומה להם באופן מעשיי, גם אשווה אליהם בענין רוחניי. וידעתי נאמנה כי לא תמצאו הדמיון והשיווי אלי, לא בעליונים ולא בתחתונים, כי אם ישראל א“ה העתקנו מספר אפיקי יהודה ח”ב עמוד תרא תרב).