אור ברסלב
רדיפי מיא שורש בער

רדיפי מיא· רבי יהודה ליב אדל

שורש בער

שורש בוש

בער. אויל. כסיל. סכל. פתי. הולל.

א ז"ל הרלב“ג (משלי ה) אויל, הוא האיש אשר יכוין בפעולותיו תכלית מה, ולא יבא אל הגעת התכלית ההיא בסבות הראיות כו‘. ולזה יהיה כועס תמיד, כאמרו (משלי יט ג) אולת אדם תסלף דרכו ועל ד’ יזעף לבו. ופותה [הוא] האיש המתאווה, אשר יפותה לבו לכל ההצלחות המדומות, וישאר תמיד עם הקנאה והמכאוב ההוא. וצרף הפותה לאויל, כי מדרך הפותה שיהיה אויל, כאמרו (משלי יד יח) נחלו פתאים אולת. והסבה בזה כי לחוזק תשוקתו בענינים, ישתדל במהירות להשיגם, ויהיה זה סבה לשלא יתנהג בזה בסבות הראויות, ע”כ.** ובספר** קב, ריש משלי (א ז) פ' אוילים כתב וז“ל כי אויל, תואר למי שסובר הענין בחילוף מה שהוא, ואינו סר ממנו, להיות חכם בעיניו כו', והוא סכלות קניני. והכסיל, תואר למי שיסכל עיקר הדבר, והוא סכלות העדריי, ויש תקוה לתקן סכלותו. ובא ביאור זה בפסוק ראית איש חכם בעיניו, תקוה לכסיל ממנו (משלי כו יב), ע”כ.

ב אמנם לדעתי שם אויל הוא נרדף קרוב לשם רָשָׁע, בער, בסכלות קניני. והיינו כי בער וסכל הוא הטועה בדמיונו בלי טענה תסייעהו, רק מזימות ליבו יחשבו את הנמנע לאפשרי (וכיוצא) מצד חסרון הדעת.

אבל הכסיל, הוא הטועה בדמיונו למה שהוא אמת לאמתו. אבל בא בטענותיו המזוייפות לחזק דעתו. ועל הרוב הם הרשעים הכופרים בעקרי הדת, לפי שרואים אותם מנגדים אל השכל האנושיי. ועל כיוצא בהם אמר שלמה ע“ה, (משלי יז טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין. ובארו ז”ל בש“ס (יומא ע"ב ב) אוי לת”ח שעוסקין בתורה ואין בהם יראת שמים.

ואמרנו (בספר איי הים [יומא שם, בנדפס מה־ד] כי מצד זה תארו לת"ח ואין בו יראת שמים בשם כסיל, כי הוא נבדל משם בער, כי *3 שם בער הונח על העדר השכל ושלילותו, מלשון ובערת הרע מקרבך (דברים יג ו). כלומר זה האדם הוא משולל ונעדר ממדע. או הוא מלשון ושלח את בעירה, (שמות כב ד), כי המשולל מדעת הוא בהמה (בצורת אדם), וקרוב לו שם סכל.

אבל שם כסיל הונח על האדם הנושא סכלות קנייני, לא העדריי, והוא התועה מדרך האמת ע“י טענות נראות שכליות, ובאמתותן הם מזוייפות. וע”ז אמר הנביא (ישעיה מז י) חכמתך ודעתך היא שובבתך. רמז על החוקרים המתפלספים הכופרים בעקרי הדת, למה שהם מתנגדים אל השכל האנושיי כו' ע"ש.

אמנם מי שהוא משכיל בתכלית ההשכלה, תהיה יראת ד' על פניו, על דרך הנאמר במרע“ה (שמות ג ו) כי ירא מהביט אל האלקים, ר”ל שירא היה להביט ולהשקיף על האלקיות ע“י שכלו (עיי' מורה חלק א' פרק ה וא' ) והוא המתואר בפי המקראות משכיל מאוד, שנאמר (שמואל א יח יד ) ויהי דויד לכל דרכיו משכיל וד' עמו. ר”ל לא [על] משענת שכלו לבד שען, אבל צירף עם ההשכלה [את] האמונה האלקית (לכל) אשר צוהו הש"י בתורתו. ועל זה אמר הכתוב (שמואל א יח טו) וירא שאול אשר הוא משכיל מאוד, [לכך] ויגר מפניו, כלומר שהרי היה משכיל וד' עמו. [כי במקום שה' שוכן, נאמר מה נורא המקום הזה].

ד הולל כתב הרד“ק [א”ה ע' רדק שורש הלל, ושורש שלל] על המתוארים כן ומשתמשים בפעולה וגו‘, כי כולם ענין שִגָעון, מוליך כהנים שולָל (איוב יב יט) וכפרש"י וסר מרע משתולל (ישעיה נט טו) מוחזק שוטה כו’. וכן אשתוללו אבירי לב (תהלים עו ו) כלומר, בעלי לב והשכלה נעשו שוטים. והענין לא זז מפשוטו, מלשון שלל (ישעיה י ). כי כמו שהנגזל, נעדר הוא מדבר שהיה לו, כן זה האיש, נשלל ממנו הדעת.

תוכן העניינים

רדיפי מיא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה