אור ברסלב
ראשית חכמה אור עולם

ראשית חכמה· רבי אליהו די וידאש

אור עולם

חופת אליהו רבה

שער א

מדבר בצדקה
ועוד ראיתי לכתוב בספר זה כל מימרא שהתחילה לעולם שבכל הגמרא, לפי שיש בהם דרך ארץ הרבה, וחלקתים לי' פרקים על סדר הספר, וקראתיו אור עולם.

לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני

לעולם אל תמנע ידך מליתן צדקה בכל עת, שנאמר (קהלת יא, ו) בבקר זרע את זרעך וגו'.

לעולם יבקש אדם רחמים על מדת עניות, שאם הוא לא בא, בא בנו או בן בנו, שנאמר (דברים טו, י) כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא שחוזר בעולם.

לעולם אל ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה, שנאמר (נחמיה י, לג) והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה.

לעולם הוי שמח במתנה שנתת לעניים מתוך ביתך כדי שיכפה ממך מלאך המות, שנאמר (משלי כא, יד) מתן בסתר יכפה אף, ואין אף אלא מלאך המות, שנאמר (דברים ט, יט) כי יגורתי מפני האף.

לעולם אל יתן אדם מעותיו לתוך קופה של צדקה אלא אם כן ממונה עליה תלמיד חכם כרבי חנניא בן תרדיון.

לעולם הוי שמח על שלחנך בשעה שהרעבים נהנין ממנו, כדי שתאריך ימים בעולם הזה ובעולם הבא.

שער ב

בענין התפלה
לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם עשרה ראשונים, שאפילו מאה באין אחריו הוא נוטל שכר כלם, שכר כלם סלקא דעתך, אלא נוטל שכר כנגד כלם.

לעולם יכנס אדם שיעור ב' פתחים ואחר כך יתפלל, שנאמר (משלי ח, לד) אשרי אדם שומע לי וגו', פתח לא נאמר אלא פתחי, שני פתחים.

לעולם יהיה אדם זהיר בתפלתו ויתפלל תמיד עם הצבור, כדי שתקובל תפלתו, שנאמר (תהלים סט, יד) ואני תפלתי לך יי' עת רצון, אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.

לעולם ישב אדם בבית הכנסת ואחר כך יתפלל, שנאמר (שם פד, ה) אשרי יושבי ביתך וגו', ואחר התפלה ישב, שנאמר (שם קמ, יד) ישבו ישרים את פניך.

לעולם יתפלל אדם במקום קבוע, שנאמר (בראשית יט, כז) אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמוד פנחס ויפלל.

לעולם ישתדל אדם להתפלל ג' פעמים בכל יום ערבית שחרית מנחה, שנאמר (תהלים נה, יח) ערב ובקר וצהרים אשיחה וגומר.

לעולם יסדר אדם תפלתו ואחר כך יתפלל, והני מילי תפלת ראש השנה ויום הכפורים ושל מועדים ושל פרקים שהם לשלשים יום, ולהלן.

לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל לבקש צרכיו, שנאמר (דברים ג, כג) ואתחנן אל יי', וכתיב אתה החילות הרי שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך אעברה נא וגו' הרי בקשת צרכיו.

לעולם יכוין אדם את עצמו, אם יוכל לכוין את לבו יתפלל, ואם לאו אל יתפלל.

לעולם לא ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות.

לעולם לא ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, שאין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין לדבר ארמית.

לעולם לא יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל אלא במקום נמוך, שנאמר (תהלים קל, א) ממעמקים קראתיך יי'.

לעולם יתפלל אדם במקום שיש בו חלונות, שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלים.

לעולם לא יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו. תניא רבי אלעזר חסמא אומר כל המתפלל כנגד רבו או אחורי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל.

לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שאלמלא לא הקדים אברהם עליו השלום תפלה לצרה בין בית אל ובין העי, לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט. לעולם יבקש אדם שיהיו הכל מאמצין אותו מלמטה, ולא יהיו לו צרים למעלה.

לעולם אל ימנע אדם עצמו מן הרחמים, ואפילו חרב פשוטה ומונחת לו, שנאמר (איוב יג, טו) הן יקטלני לו איחל.

לעולם ליבעי אדם רחמי עד זיבולא בתרייתא דלהוי ליה שלמא.

שער ג

בענין התשובה
לעולם יראה עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עשה עבירה אחת ווי ליה שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר (קהלת ט, יח) וחוטא אחד יאבד טובה הרבה.

לעולם יראה אדם עצמו כאילו נטה למות, שאם יעשה מצוה אחת כל עונותיו נמחלין, ואם יעשה עבירה אחת אין כל זכויותיו נחשבין למאומה.

לעולם אל ידין עצמו שהוא חוטא, שאם יחשוב בעצמו שהוא חוטא לא יקשה בעיניו לעשות עבירה, כי יאמר הואיל והוא חוטא מה תוסיף עבירה זו על כל פשעיו, ושנו חכמים אל תהי רשע בפני עצמך.

לעולם יהא אדם מפחד וירא מחטאיו, ויחזור לפני הקדוש ברוך הוא בתשובה שלימה, ויבקש סליחה וכפרה מאתו.

לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר (תהלים ד, ה)רגזו ואל תחטאו, אי אזיל מוטב ואי לא יקרא קריאת שמע, שנאמר אמרו בלבבכם וגומר, אי אזיל מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה, שנאמר ודומו סלה.

לעולם יצר אשה ותינוק, תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.

לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע.

לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי במעיו, שנאמר (הושע יא, ט) בקרבך קדוש.

לעולם לא יביא אדם את עצמו לידי נסיון, שהרי דוד הביא עצמו לידי נסיון ונכשל.

לעולם לא יהלך אדם במקום סכנה ויאמר אולי עושין לי נס, שמא אין עושין לו, ואם עושין לו מנכין לו מזכיותיו.

לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן, אמר רב יוסף מאי קראה, כסדום היינו (ישעיה א, ט), מה כתיב בתריה שמעו דבר יי' קציני סדום וגומר.

לעולם יהא אדם שמח ביסורין בעולם הזה, אמר רבי יהושע בן לוי כל השמח ביסורין בעולם הזה מביא ישועה לעולם, שנאמר בהם (ישעיה סד, ד) עולם ונושע.

שער ד

בענין הענוה
לעולם יהיה אדם מן הנרדפין ולא מהרודפין, שאין לך נרדפים בעולם הזה מתורים ובני יונה, והכשירן הכתוב לגבי המזבח ולא שאר עופות.

לעולם יהיה אדם ענו כהלל ולא קפדן כשמאי.

לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז, לפיכך זכה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפלין ומזוזות.

לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעבדין מן שמיא לטב.

לעולם כשתרצה להשתתף בדרך ארץ השתתף עם צדיק עני, ולא עם רשע עשיר, ויפה תלמוד תורה עם דרך ארץ (אבות פ"ב מ"ב).

לעולם ישתדל אדם להיות צנוע וענו, וירגיל תמיד את עצמו ללכת בדרכי החכמים ובצניעות ובענוה.

לעולם לא יהלך אדם בקומה זקופה, שנאמר (שם ג, טז) יען כי גבהו בנות ציון וגו'.

לעולם ילבש אדם מלבוש עניו ונקי כתלמיד חכם.

לעולם ילמד אדם מדת קונו, שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינה על הר סיני מפני שהוא גבוה והוא נמוך, שנאמר (תהלים סח, טז-יז) הר אלהים הר בשן וגומר, וכתיב ההר חמד אלהים לשבתו.

שער ה

תלמוד תורה
לעולם ימעט אדם בעסק ובסחורה, ויקבע עתים לתורה, לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לא כסף ולא זהב אלא תורה ומעשים טובים.

לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ודרך ארץ כדי שיהיה אהוב ונחמד למעלה ולמטה.

לעולם ישים אדם את עצמו כשור לעול וכחמור למשאוי.

לעולם ישב אדם בעיר שישיבתה קרובה שמתוך שישיבתה קרובה עונותיה מועטין, אמר רבי חנין מאי קראה (בראשית יט, כ) אמלטה נ"א שמה וגו'.

לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה, ואם אין לו בעיר רב שילמוד ממנו ילך לעיר אחרת שרב מצוי בה וילמוד ממנו, ולא יחוש לטלטולו.

לעולם אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו.

לעולם ישתדל אדם לעשות לו רב ללמוד תורה ממנו, דתנן עשה לך רב וקנה לך חבר.

לעולם יקבע אדם מקום לתלמודו, אמר רבי שמעון בן יוחאי כל הקובע מקום לתורתו אויביו נופלין תחתיו, שנאמר (דה"א יז, ט) ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וגומר.

לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ולא יחוש לעשרו.

לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות, שנאמר (במדבר יט, יג) זאת התורה אדם כי ימות באוהל וגומר, אפילו בשעת מיתה תורה.

לעולם אל ימנע אדם מבית המדרש ואפילו שעה אחת.

לעולם ילמוד אדם תורה מה שחפץ, שנאמר (תהלים א, ב) כי אם בתורת יי' חפצו.

לעולם הוי כונס דברי תורה כללים כללים, שאם אתה כונסם פרטים מיגעין אותך, משל לאדם שהלך לקסרי אם נוטל מעותיו פרוטות מיגעין אותו, אלא צרפן ועושה אותן סלעים, ופורט ומוציא בכל מקום שירצה.

לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך יהגה בה.

לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה.

לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ביום ולשנותה בלילה, וכל הקורא תורה ביום ושונה אותה בלילה הקדוש ברוך הוא מטה עליו חוט של חסד, שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה יי' חסדו.

לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא. אמר ר"ל דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין, כתוב בתורה (דברים כט, ח) ועשיתם אותם למען תשכילו וגו', שנוי בנביאים (הושע א, ח) לא ימוש ספר התורה וגו' כי אז תצליח וגו', משולש בכתובים (תהלים א, ב) כי אם בתורת יי' חפצו והיה כעץ שתול.

לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון, וכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.

שער ו

בענין המצות
לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת, שנאמר (הושע יא, י) אחרי יי' ילכו כאריה.

לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמה בת לוט הבכירה לצעירה קדמה אותה ד' דורות בישראל, ואלו הן עובד ישי דוד שלמה. והצעירה מרחבעם ואילך, שנאמר ושם אמו נעמה העמונית.

לעולם אל יחשוב אדם בדעתו ויאמר חוטא אני ועונות רבות עשיתי ומה יועיל לי עשיית המצות, אלא אם עשה עבירות הרבה יעשה מצות הרבה, שנאמר (משלי כד, ו) כי בתחבולות תעשה לך מלחמה, אם עשית חבילות חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות.

לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך.

לעולם חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה, וכן דוד אמר (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם יי' אקרא, הרי על הטובה, צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא (שם קטז, ג-ד), הרי על הרעה.

לעולם ישתדל אדם לעשות המצות במובחר נכסיו, שנאמר (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצות, בטלית נאה, בלולב נאה, ממה שחננך התנאה לפניו.

שער ז

בענין גמילות חסדים
לעולם יגמול אדם חסד אפילו עם מי שהרע לו, ולא יהיה נוקם ונוטר, שנאמר (ויקרא יט, יח) לא תקום ולא תטור, וזה דרכן של ישראל הקדושים, אבל הכותים האכזרים וערלי לב נוקמין ונוטרין ועברתם שמורה נצח, וכן הוא אומר (שמ"ב כא, ב) על הגבעונים בשביל שלא מחלו לשאול ולבניו, והגבעונים לא מבני ישראל המה.

לעולם ישתדל אדם להיות גומל חסד עם החיים והמתים, כדי שיעשה הקדוש ברוך הוא עמו חסד, שנאמר (רות א, ח) יעש יי' עמכם חסד וגו'. וגדולה גמילות חסדים שאדם עושה מן הצדקה, שהצדקה בממונו וגמילות חסדים בגופו ובממונו. והצדקה עם החיים וגמילות חסדים עם החיים ועם המתים. והצדקה עם העניים בלבד וגמילות חסדים עם העניים והעשירים.

לעולם יהא אדם ערום ביראה ומשיב חמה ומרבה שלום עם אחיו וקרוביו ועם כל אדם כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה ומקדים שלום על הבריות ואפילו על נכרי בשוק.

לעולם ידבק אדם בג' דברים ואלו הן, הבאת שלום בין אדם לחבירו, ובאהבת שלום לאנשי ביתו, ובאהבתו של הקדוש ברוך הוא. לעולם יתרחק אדם מג' דברים ואלו הן המיאונין והפקדונות והערבות.

שער ח

בכבוד שבתות וימים טובים
לעולם ישתדל אדם לענג שבתות והמועדים, ואם הוא עני יחסר מזונותיו כל ימות השבוע וישמור להוצאת שבת כפי כחו וכפי השגת ידו.

לעולם ישכים אדם להוצאת שבת, שנאמר (שמות טז, ה) והיה ביום הששי.

לעולם אל תהי שבת קלה בעיניך שהרי סמיכה אינה אלא משום שבות ונחלקו בה גדולי הדור.

לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית.

לעולם יחליף אדם שמלותיו בשבת, שנאמר (רות ג, ד) ורחצת וסכת וגו', וכי ערומה היתה, אלא שמלותיך אלא בגדי שבת. וכתיב (ישעיה נח, יג) וכבדתו מעשות דרכיך שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, אמר רב הונא יש לו להחליף מחליף, אין לו להחליף ישלשל בגדיו.

שער ט

בענין כבוד אב ואם
רבי שמעון בן יוחאי אומר גדול כבוד אב ואם שהעיד בו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו, שנאמר (משלי ג, ט) כבד את יי' מהונך, בלקט שכחה ופאה תרומות ומעשרות אם יש לך אתה חייב ואם אין לך אין אתה חייב, ונאמר (שמות כ, יב) כבד את אביך, בין יש לך בין אין לך, אפילו אתה מחזיר על הפתחים.

לעולם תהיה על האדם יראת אביו ואמו, וגדולה יראת אב ואם שהשוון הקדוש ברוך הוא למוראו, בהקדוש ברוך הוא כתיב (דברים ו, יג) את יי' אלהיך תירא, ובאב ואם כתיב (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו.

לעולם יקדים הבן בהוצאת אביו ואמו ובכבודם, ועיקר הכבוד הם ה' דברים ואלו הם מאכילן ומשקן ומלבישן ומכניסן ומוציאן משלו, אם הם עניים.

שער י

בענין נשואי אשה
לעולם ישתדל אדם לישא אשה בת טובים צנועה וכשרה ממשפחה הגונה שלא יצא עליה ערעור מעולם, ולא יתכוין ליפיה אלא לכשרון מעשיה, שנאמר (משלי לא, ל) שקר החן וגו', כי כשרון מעשה האשה הוא מהללה ולא יפיה, ושנו חכמים (תענית פ"ד מ"ח) אל תתן עיניך בנוי אל תן עיניך במשפחה.

לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, שאם מת או גולה מובטח לו שיהיו בניו תלמידי חכמים.

לעולם ידבק אדם בטובים, שהרי משה רבינו ע"ה נשא בת יתרו ויצא ממנו כהן לע"א, ואהרן עליו השלום נשא אלישבע בת עמינדב ויצא ממנו פנחס.

לעולם אל ימנה אדם אפוטרופוס בתוך ביתו, שמתוך כך באין לידי עבירה, ומנא לן מיוסף עליו השלום.

לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי פלגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה בתוך ביתו והפילה כמה רבבות מישראל. ומעשה ר"ש יוכיח שהטיל אימה יתירה בתוך ביתו ובקשו להאכילו אבר מן החי.

לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, דאמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר (איכה ג, ח) סתם תפלתי, ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר (תהלים לט, יג) אל דמעתי אל תחרש.

לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה על אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית יב, טז) ולאברם היטיב בעבורה.

לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, שנאמר (תהלים קמז, יד) השם גבולך שלום וגו'. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כמשלם שערי מכדא נקיש ואתא תגרא, פירוש כשתכלה התבואה מן הבית השלום יוצא והמריבה נכנסת. לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה, שנאמר (שופטים ו, ג) והיה אם זרע ישראל וגו' וכתיב (שם ו, ו) וידל ישראל מאד.

לעולם יאכל אדם פחות ממה שיש לו, וילבש כפי שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, שהם תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם.

לעולם תשתדל אשה לעשות מלאכה בתוך ביתה ולא תשב בטלה, כי הבטלה מביאה לידי שעמום, פירוש תמהון לב, והבטלה מביאה לידי הרהור, לאיש, כל שכן לאשה שדעתה קלה. ועל כל פנים תעשה מלאכה בעצמה ואפילו היו לה כמה שפחות, שנאמר (משלי לא, יג) דרשה צמר ופשתים ותעש וגו', בידיה ולא על ידי אחרים.

שער יא

בענין גדול בנים
לעולם ישתדל אדם לרדות את בנו בקטנותו, שמתוך כך נמצא מזרזו בגדולתו.

לעולם אל ישנה אדם את בנו בין הבנים שבשביל ב' סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.

לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה מאי היא מחטא דתלמיותא.

לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה, ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו, שאין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים, ואין העושר אלא ממי שאמר והיה העולם, שנאמר (חגי ב, ח) לי הכסף ולי הזהב.

לעולם ילמד אדם את בנו תורה, ומלאכה שיתפרנס בה, ואל יחוש לעושר, שאין לך עושר בעולם כעושרה של תורה, שנאמר (משלי ג, טז) אורך ימים בימינה וגו', וכתיב (שם ג, טו) יקרה היא מפנינים.

לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו תורה ולהדריכו על הדרך הישרה, ואף על פי שטורח גדול בנים קשה עד מאד, אפילו הכי אל יתרשל בו, ואם עשה כן אשריו וטוב לו שכרו הרבה מאד.

שער יב

בענין משא ומתן
לעולם ישתדל אדם בכל יכלתו להיות זהיר וזריז במשאו ומתנו באמונה, שכל הנושא ונותן באמונה כאילו קיים תרי"ג מצות.

לעולם ידבק אדם באומנות חשובה נקיה ויתרחק מאומנות פחותה ונבולה, כגון בורסקי חמר גמל וספן וכיוצא בהן.

לעולם ישכיר אדם עצמו לעבודה שאינה שלו ואל יצטרך לבריות.

לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו. הקיז דם ואין לו מה יאכל, ימכור מנעלים שברגליו ויסתפק מהם לצרכי סעודה.

לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים, ואל ימכור עתודים ויקח שדה.

לעולם ישלש אדם מעותיו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא שליש תחת ידו.

לעולם אל ישנה אדם ממנהג המדינה, שהרי משה רבינו ע"ה עלה למרום ולא אכל, ומלאכי השרת ירדו למטה ואכלו, אכלו סלקא דעתך, אלא נראין כמו שאכלו.

לעולם אל יאמר אדם לעשות דבר אלא בגזרת המקום, שנאמר (משלי יט, כא) רבות מחשבות וגו'.

לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר, ומודה על האמת, ודובר אמת בלבבו.

שער יג

בענין הדין
לעולם יהא הדיין זהיר בדין, שבשכר הדין נתן הקדוש ברוך הוא תורתו לישראל, שנאמר (תהלים צט, ד) ועוז מלך משפט אהב, ועוז זו תורה, שנאמר (שם כט, יא) יי' עוז לעמו יתן.

לעולם יראה הדיין עצמו כאילו חרב מונחת בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו תחתיו, שנאמר (שה"ש ג, ח) הנה מטתו שלשלמה וגו' מפחד בלילות, מפחדה של גיהנם שדומה ללילה.

לעולם ישתדל הדיין להיות זהיר בדין, דאמר רבי אלעזר במקום שיש דין אין דין, כל זמן שהתחתונים אין עושין דין העליונים עושין דין, וכל זמן שהתחתונים עושין דין אין עושין העליונים.

לעולם לא ידור אדם אלא בעיר שיש בה עשרה דברים, ואלו הן רופא, אומן, בית הכסא, ובית המרחץ, ומים מצויין כגון נהר מעין. וב"ה, ומלמד תינוקות, ולבלר, וגבאי צדקה, ובית דין מכין וחובשין.

לעולם ישתדל אדם לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה יבין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.

שער יד

בענין השמח בחלקו
לעולם יהיה אדם שמח בחלקו ואז יהיה נאה ומעשיו נאים ובין אדם משבחין אותו, ועל זה אמר שלמה ע"ה בחכמתו (קהלת ח, טו) ושבחתי אני את השמחה, פירוש שהשמחה בחלקו.

לעולם יסלק אדם בטחונו מבשר ודם וישים בטחונו בהקדוש ברוך הוא, כי כל הבוטח על בשר ודם בטחונו הבל וריק, שנאמר (תהלים קמו, ג) אל תבטחו בנדיבים וגו' אשרי שאל יעקב בעזרו וגומר, וכתיב (ישעיה ב, כב) חדלו לכם מן האדם וגו'. בטחו ביי' (ישעיה כו, ד), ברוך הגבר אשר יבטח ביי' (ירמיה יז, ז).

לעולם יבטח אדם בהקדוש ברוך הוא במזונותיו ובפרנסתו ובכל עסקיו ובכל עניניו, וישמח בחלקו, ויהיו עיניו תלויות להקדוש ברוך הוא תמיד להטריפו לחם חוקו בכל יום ויום, ויעשה קל וחומר מעורב, ויאמר מה עורב שלא נברא לשמש קונו הקדוש ברוך הוא מזמין לו פרנסתו, דכתיב (איוב לח, מא) מי יכין לעורב צידו, אני שבראני הקדוש ברוך הוא לעבדו לא כל שכן. רבי אלעזר אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אני אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה, שנאמר (זכריה ד, ט) כי מי בז ליום קטנות, מי גרם להם לצדיקים שיתבזה שלחנם לעתיד לבא, קטנות שהיתה בהם בעולם הזה, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא.

לעולם לא תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות ואלו הן ארונה ודריוש. ארונה ברך לדוד ואמר (שמ"ב כד, כג) יי' אלהיך ירצך, ונרצה לו, שנאמר (שם כד, כה) ויעתר יי' לארץ. ודריוש ברך לדניאל שנאמר (דניאל ו, יז) אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך, ונמלט מן האריות, שנאמר (שם ו, כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני.

לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל שרה ונתקיים בזרעה.

לעולם אל תהיה אצל כהן עם הארץ, שמא יאכילך בתרומה, ולא תרבה שיחה עם האשה, שסופך תבא לידי ניאוף, אמר רב אחא כל הצופה בנשים סוף בא לידי עבירה.

שער טו

בענין הכעס והחמה
לעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר (קהלת ה, א) ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים וגו' על כן יהיו דבריך מעטים.

לעולם יהא אדם קשה לכעוס ונוח לרצות, וכל מי שאינו כועס ניצול מדינה של גיהנום, אמר רבי יונתן בשם ר"ש בר נחמני כל הכועס כל מיני פורעניות של גיהנם שולטין בו, שנאמר (קהלת יא, י) והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך, ואין רעה אלא גיהנום שנאמר (משלי טז, ד) וגם רשע ליום רעה.

לעולם ישתדל אדם לפרוש מן החמה ומן הכעס, שכל הכועס כאילו עובד ע"א, שכך הוא אומנותו של יצר הרע, היום אומר לך עשה כך ולמחר יאמר לו עבוד ע"א.

שער טז

בענין החנופה והליצנות
לעולם יהא אדם תוכו כברו, ולא ידבר אחד בפה ואחד בלב, ויתרחק מהליצנות, ולא יחניף לאדם בעולם, אמר רשב"ל מאי דכתיב (איוב לו, יג) וחנפי לב וגו', בשביל חנופה שחנפו לקרח על עסקי מחלוקת חרק עליהם שר של גיהנם שיניו. אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם, שנאמר (ישעיה ה, כ) הוי האומרים לרע טוב וגו' וכתיב בתריה לכן כאכול קש לשון אש וגומר.

לעולם יפרוש אדם מן החנופה, לפי שהיא שקולה כנגד ע"א וג"ע ושפיכות דמים.

לעולם יפרוש אדם עצמו מן הליצנות, שכל המתלוצץ ענשו גדול, שנאמר (שם כח, כב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם וגומר.

לעולם יפרוש אדם מן הליצנות, שכל המתלוצץ אין לו רפואה, שנאמר (דה"ב לו, טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים וגומר.

שער יז

בענין אהבת חברים
לעולם יהיה אדם אוהב את הבריות, שנאמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך, ומ"ש לרעך ולא אמר את רעך, בא ללמד שחייבה תורה לאהוב ולחמוד לחבירו כל מה שהוא אוהב וחומד לנפשו.

לעולם יקרב אדם את אוהביו, שכל האוהב שכניו, ומקרב את קרוביו, ונושא את בת אחותו, והמלוה סלע לעני בשעת דחקו, עליו נאמר (ישעיה נח, ט) אז תקרא ויי' יענה.

לעולם ישתדל אדם להתחבר לטובים, ויתרחק מחברת הרשעים ובני הבליעל.

לעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו, שנאמר (משלי יח כג) איש רעים להתרועע.

לעולם אל יספר אדם בטובתו של חברו שמתוך טובתו בא לידי גנותו.

לעולם אל תכבד את הרשעים, מנא לן מאחאב שהחיה את בן הדד ולבסוף הרגו.

לעולם הוי מכבד הזקנים וקח עצתם, מנא לן מרחבעם בן שלמה. ואמר בן סירא סבא בביתא טבא בביתא.

לעולם יהיו כל בני אדם בעיניך כלסטים, והוי מכבדן כרבן גמליאל.

לעולם תהא אימת הצבור עליך, שהרי כהנים אחוריהם כלפי שכינה ופניהם כלפי העם.

לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל. לעולם לשתתף איניש נפשיה בהדי צבורא. לעולם חייב אדם לצער עצמו עם הצבור.

לעולם אל ימהר אדם את רגלו לבית חבירו. לעולם אל יכנס אדם לבית חבירו פתאום אלא א"כ קורהו קודם, ולמדנו מהקדוש ברוך הוא שעמד על פתח הגן וקרא קודם לאדם, שנאמר (בראשית ג, ט) ויקרא יי' אלהים אל האדם וגומר.

לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב.

לעולם ידע אדם אצל מי יעמוד ואצל מי ישב ואצל מי מסיח ואצל מי חותם שטרותיו.

שער יח

בענין לשון הרע
לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה, שנאמר (בראשית ז, ח) ומן הבהמה אשר איננה טהורה.

לעולם יספר אדם בלשון כבוד, שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב, דכתיב (איוב טו, ה) ותבחר לשון ערומים, ואומר (איוב לג, ג) ודעת שפתי ברור מללו.

לעולם אל יספר אדם לשון הרע, דאמר רבי פדת ברית כרותה נתן הקדוש ברוך הוא בעולם שכל מי שמספר לשון הרע ילקה בצרעת, שנאמר (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע וגו'.

תוכן העניינים

ראשית חכמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה