ראשית חכמה· רבי אליהו די וידאש
חופת אליהו רבה
שער שלשה
וראיתי לכתוב בכאן פרק זה מקצת דברים מחופת אליהו רבה, והוא מעין מעשה תורה שחיבר רבינו הקדוש ז"ל, מפני שבהן דרך ארץ הרבה לכל אדם בכלל.
שלש מדות טובות ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו על ידי שלשה צדיקים, ואלו הן שיבה, וזקנה, וחולי. זקנה על ידי אברהם אבינו ע"ה, שנאמר (בראשית כד, א) ואברהם זקן, אמרו מיום שברא הקדוש ברוך הוא עולמו עד שבא אברהם לעולם כל אותם כ' דור לא היתה בהם זקנה, וכשהיה גדל הבן תחת האב לא היו מכירים בני אדם איזה נולד תחלה, וכן בין רב לתלמיד לא היו יודעין למי נוהגין כבוד, וכיון שבא אברהם ע"ה אמר לפניו רבונו של עולם אם סבורה לפניך הודיע בין קטן לגדול בין אב לבן בין תלמיד לרב, אמר הקדוש ברוך הוא מוטב אתן מדה טובה זו על ידי צדיק זה.
וחולי על ידי יעקב, שנאמר (בראשית מח, א) ויאמר ליוסף הנה אביך חולה, ומיום שברא הקדוש ברוך הוא עת עולמו עד שבא יעקב ע"ה היה אדם מהלך בדרך ומת, וכשבא יעקב אמר לפניו רבונו של עולם אם סבורה לפניך, יחלה אדם וישהא על מטתו, ויצוה לבניו ולבני ביתו, אמר הקדוש ברוך הוא מוטב שאתן מדה זו על ידי צדיק זה, שנאמר (מט, לג) ויכל יעקב לצוות את בניו.
וחולה שיתרפא מחליו על ידי יחזקיהו מלך יהודה, ומיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה חולי שולט באדם שיתרפא ממנו, וכיון שבא חזקיהו אמר לפניו רבונו של עולם יהי רצון מלפניך שיתרפא אדם מחליו וירד ממטתו שעלה עליה ויתן שבח והודאה לפניך כל ימי חייו, אמר הקדוש ברוך הוא מוטב שאתן מדה זו על ידי צדיק זה, שנאמר (ישעיה לח, ט) מכתב לחזקיהו בחלותו ויחי מחליו.
שלשה דברים צריך אדם להסתכל בהם בכל יום ואלו הן, כשיכנס לבית הכסא אומר ראה שדרכך דרך בהמה. ובשעה שמקיז דם אומר ראה שאתה בשר ודם. ובשעה שהוא עומד על המת אומר לאין הוא סופך (תדבא"ז פ"ג).
ועל שלשה דברים בעלי בתים יורדין מנכסיהם, מפני שאוכלין ושותין בשעה שהן צריכין להתעסק בצרכי צבור, ומפני שמבקרין שדותיהם וכרמיהם בשבת, ומפני שמשחררין עבדיהם ואמהותיהם הכנעניים (גיטין דף לח ע"ב).
שלשה דברים עלו במחשבה ואם לא עלו דין הוא שיעלו, ואלו הן המת שיסריח, ושישתכח מהלב, והתבואה שתרקב. שאלמלא המת לא יסריח לא היה אדם נקבר, ואם לא שישתכח אין פוסקין בכיתו, ואלמלא התבואה שתרקב אין בני אדם מוכרין תבואתן לעולם (פסחים דף נד ע"ב).
רבי שמעון בן מנסיא אומר על שלשה הקדוש ברוך הוא מכריז בכל יום, על תלמיד חכם שאין לו פת בסלו, ועל תלמיד חכם שאינו עוסק בתורה באשמורת האחרונה, ועליו הכתוב אומר (משלי כו, יד) הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו, ועל המתגאה חנם.
שלשה דברים דברים צריך אדם לבקש עליהם רחמים, על פרנס טוב, ועל שינה טובה, ועל חלום טוב.
שלשה דברים הם מעין העולם הבא שבת, ושמש ותשמיש (ברכות דף נז ע"ב). שלש תכיפות הן, תיכף לנטילה ברכה, תיכף לגאולה תפלה, תיכף לסמיכה שחיטה (ברכות דף מב ע"א). שלשה דברים נאמרו בצפרנים קוברן צדיק, שורפן חסיד, מפזרן רשע (מו"ק דף יח ע"א). שלשה דברים מביאין האדם לידי פודגרא, פירוש חולי הרגלים, מנעל דחוק, ומטה קצרה, ותשמיש ביותר.
שלש חינות הן, חן אשה על בעלה, חן מקח על מקחו, חן תורה על עושיה. ויש אומרים אף חן מקום על יושביו (סוטה דף מז ע"א). שלשה נוחלין העולם הבא, הדר בארץ ישראל, והמגדל בנו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבת (פסחים דף קיג ע"א).
שלשה דברים העושה אותן דמו בראשו, ואלו הן היושב בצלו של נר, והמכבה הנר בפיו מפני שנכפה, והמשמש מטתו לפני הנר מפני שהויין לו בנים נכפים.
שלשה פעמים הכרוז יותר מלפני הקדוש ברוך הוא בכל יום ויום, ואומר נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ויעשה רצון קונו. שלשה דברים אין אדם ניצול מהן בכל יום, הרהור עבירה, ועיון תפלה, ואבק לשון הרע, ואמר רב יהודה רוב בגזל, ומיעוט בעריות, והכל באבק לשון הרע (ב"ב דף קסד ע"ב).
על שלשה דברים נאנחין כותים בכל יום על השבת, ועל התורה, ועל המלה. שלשה אין להם מחילה, המתרעם על מדותיו, והמדבר אחד בפה ואחד בלב, והרואה דבר עבירה בחבירו ומעיד בו יחידי. שלשה דברים בקושי בתשובה יעלה להם רפואה, הבא על אשת איש, והמתכבד בקלון חבירו, והמכנה שם לחבירו. ויש אומרים אף המלבין פני חבירו ברבים, אפילו בדברי תורה.
רבי אומר, ג' עבירות נכתבו על ידי ירמיהו, ועל כל אחת ואחת נכתב בתריה העל אלה לא אפקוד בם, העובר עליהם אין לו מחילה, ולא יום הכפורים מכפר, ולא ייסורין ממרקים, ולא יום מיתה סולח, אלו הן, הטוי הדין, והבא על אשת איש, והמספר לשון הרע. הטוי הדין דכתיב (ירמיהו ה, כח) שמנו עשתו וגו' דין לא דנו דין יתום ויצליחו. והבא על אשת איש, דכתיב (שם ה, ח) סוסים מזויינים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו, וכתיב בתריה (שם ה, י)העל אלה לא אפקוד בם וגו'. והמספר לשון הרע, דכתיב (שם ט, ז-ח) חץ שחוט לשונם מרמה דבר, וכתיב בתריה העל אלה לא אפקוד בם. שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי מג' דברים הללו אי זה מהם קשה, אמר להם לשון הרע קשה מכולם.
שלשה דברים מתיזין את הגוף, האוכל מעומד, והשותה מעומד, והמשמש מעומד (גיטין דף ע ע"א). רבי שמעון בן יוחאי אומר שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן, האוחז באמה ומשתין, והמשמש מטתו בלא כסוי, אמרו עליו שהוא עושה מעשה בהמה, והמספר דברים שבינו לבין אשתו לשום בריה.
שלשה הקדוש ברוך הוא אוהבן מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי שאינו מעמיד על מדותיו (פסחים דף קיג ע"ב). רב הונא בריה דרב חלש ונמשך לאותו עולם כמה לילות וכמה ימים, כיון שחזר אמרו לו תלמידיו רבינו במה פטרוך, אמר להם בני אשריו מי שאינו עומד על מדותיו, העבודה באו כתות של מלאכי השרת ולמדו עלי זכות ולא קבלו מהם, עד שבא מלאך אחד ואמר להם על מי אתם מלמדים זכות, שמא על זה שמעולם לא עמד על מדותיו, מיד פטרוני ממיתה לחיים.
תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן כפי אמונתנו, ולא טעמו טעם מיתה, בנימין בן יעקב, כלאב בן דוד, סרח בת אשר, בתיה בת פרעה, אליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, ואליהו, ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, ויש אומרים אף רבי יהושע בן לוי.
שלשה אין חייהם חיים הרחמנים, והרתחנים, ואניני הדעת (פסחים דף קיג ע"ב). בשלשה דברים עיניו של אדם כהות המסתכל בקשת, ובפני המת, ובכהנים בשעה שנושאין את כפיהם.
שלשה דברים מאריכין ימיו של אדם, המאריך בתפלתו, והמאריך על שלחנו, והמצניע עצמו בבית הכסא. דתניא כל המעיין בתפלתו סופו מתקבל, שנאמר (תהלים י, יז) תכין לבם תקשיב אזניך. והמרחיב יד על שולחנו סופו מתעשר, שנאמר (מל"א ה, ב) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור וגו' מה כתיב בתריה (שם י, כא) אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה. והמצניע עצמו בבית הכסא אין רוח רעה ולא מיתה שולטין עליו, שכן מצינו בשאול כשנכנס למערה בקש דוד להרגו, כיון שראה שהצניע עצמו לא הרגו, שנאמר (שמ"א כד, י) ואמר להרגך ותחס עליך.
שלשה דברים מקצרין ימיו של אדם מי שנותנין לו ספר תורה לקרות בו ואינו קורא, וכוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג גדולה לעצמו, ויש אומרים אף הרואה ספר תורה ואינו עומד מפניו.
שלשה קרובים למיתה ורחוקים מן החיים, ואלו הן ישן עומד, ומקיז עומד, ומשמש עומד.
שלשה מזקינין בלא זמנן, הדר בעליה, והמגדל לתרנגולים, ואומר דבר ואינו נשמע.
שלשה חייהם אינן חיים המצפה לשלחן חבירו, ומי שאשתו מושלת עליו, ומי שיסורין מתגרין בו (ביצה דף לב ע"ב).
שלשה אין רואין פני גיהנם, מי שיש לו חולי מעים, ודקדוקי עניות, והרשות, רבי מאיר אומר אף מי שיש לו אשה רעה (עירובין דף מא ע"ב). שלשה דברים צוה רבי יהושע את בנו אל תעש מום בעצמך, ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים, אשתך טהורה הזקק לה לילה ראשונה.
שלשה הם קלים, הדר בבית חמיו, ואורח מכניס אורח, וסובין (ב"ב דף צח ע"ב).
שלשה דברים אמרו ז"ל (שבת דף מא ע"א) אכל ולא שתה אכילתו דם, והוא תחלת חולי מעים, ולא אמרו אלא בסעודת שחרית. אכל ושתה ולא הלך ד' אמות, נרקבין בני מעיו, והוא תחלת רוח רעה, ולא אמרו אלא בערבית. היה צריך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו על גבי אפרו, והוא תחלת ריח הפה. רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן, דומה לברזל שהוציאוהו מן האור ולא הניחוהו במים.
מפני שלשה דברים אין נכנסין לח[ו]רבה מפני חשד, ומפני מפולת, ומפני המזיקין (ברכות דף ג ע"א).
שלשה צועקין ואינן נענין המלוה מעותיו בלא עדים, ומי שיש לו אשה רעה ואינו מגרשה, והדר בעיר רעה ואינו יוצא ממנה.
שלשה חלומות מתקיימין, חלום שחרית, וחלום שחלם לו חברו, והפותר חלומו בחלום (ברכות נה ע"ב).
שלשה דברים בודקין את האדם יין, חומץ, דרך ארץ.
שלשה צועקין ואינן נענין הקונה אדון לעצמו, והמחלק נכסיו בחייו, והמשיא בתו קטנה.
שלשה דברים אין בהם משום כבוד, בית הכנסת, ובית הכסא, ובית המרחץ. ויש אומרים אין מכבדין לא בגשרים ולא בדרכים, ולא בידים מזוהמות (ברכות מו ע"ב).
שלשה דברים אל יאמר אדם לחבירו מעצמו אלא אם כן מבקש ממנו, ואלו הן בתו, ותלמודו, ומעותיו.
שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות, המשמש מטתו ביום ערום, והעומד לפני הנר ערום, והמשמש בפני כל חי אפילו בפני תרנגול.
שלשה דברים מביא האדם לידי עושר, עיון תפלה, ונושא ונותן באמונה עם הבריות, ועלוב לאנשי ביתו. ויש אומרים אף מי שיש בו דעה, שנאמר (משלי כד, ג) ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים.
שלשה חבושין הן, מצורע, ושומר הסף, ואשה.
שלשה פרוטות אין בהם סימן ברכה שכר אשה, וריחים, ושכר בהמה.
שלשה דברים הם שחזרו למקומן תורה, וישראל, וכסף וזהב. תורה מן השמים, שנאמר (דברים ד, לו) מן השמים השמיעך וגומר וכיון שחטאו ישראל בעגל נשתברו הלוחות ופרח הכתב למקומו, שנאמר (משלי כג, ה) התעיף עיניך בו ואיננו. ישראל היו מעבר הנהר, שנאמר (יהושע כד, ב) בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו', לשם חזרו, שנאמר (ירמיה כז, כב) בבלה יובאו ושם יהיו. כסף וזהב היו ממצרים, שנאמר (שמות ג, כב) ושאלה אשה משכנתה וגו', לשם חזר, שנאמר (דה"ב יב, ט) ויעל שישק מלך מצרים וגו'.
שלשה דברים מעבירין האדם על דעת קונו ועל דעת עצמו, דקדוקי עניות, והרשות, ורוח רעה.
שלשה דברים מוציאין את האדם מן העולם עין הרע, ויצר הרע, ושנאת הבריות (אבות פ"ב מי"א).
שלשה דברים מוציאין את האדם מן העולם, מי שאין לו סנדל, וסודר, והלן בבית הקברות. ויש אומרים אף הקורע בגדיו בחמתו.
שלשה דברים אמרו ז"ל, ריבה דם ריבה שחין, ריבה מרה ריבה נגע, ריבה שכבת זרע ריבה צרעת.
שלשה מעיינות יש לו לאדם שאין להם הפסק דם, ומרה, ושכבת זרע. ויש אומרים כל זמן שמרבה מימי רגלים מרבה ירקון.
רבי עקיבא אומר בשלשה דברים אני אוהב את המדיים, כשהן יועצין אין יועצין אלא בשדה, וכשהן נושקין אין נושקין אלא פסת היד, וכשחותכין בשר אין חותכין אלא על גבי שלחן. רבן גמליאל אומר בשלשה דברים אני אוהב את הפרסיים, צנועין באכילתן, ובבית הכסא, ובתשמיש (ברכות דף ח ע"ב).
אמר רבי ישמעאל שלשה דברים סח לי סורי"אל שר הפנים, אל תחזיר אספרגוס אלא למי שנתנו לך. ואל תטול ידיך אלא ממי שנטל ידיו, ואל תטול חלוקך מן השמש בשחרית ותלבש, מפני שמלאכי חבלה מצפים לו מתי יעשה כן וילכד (ברכות דף נא ע"א).
שלשה אין להם מחילה גר שחוזר לסורו, והמוכר תרומה לשם חולין, והבועל אשתו נדה. שלשה אין להם מחילה הנהנה מחגיהם של כותים, ואוכל במקום אחד ומברך במקום אחר, והמתכבד בקלון חבירו.
שלשה דברים שקולין זה כזה וצריכין כבוד, יראת חטא, ועושר וחכמה. שלשה שונאין זה את זה אשה, ועם הארץ, ותינוק. שלשה דברים מרחיבין לבו של אדם קול ערב, וריח בשמים, ונקיות. שלשה קולות ערבין על בני אדם קול תורה, וקול גשמים, וקול כספים. שלשה קולות קשים על בני אדם קול נערים, וקול עכברים, וקול חזירים, ויש אומרים אף רעמים וקול חמורים.
שלשה אין ממצעין ואין מתמצעין, כלב, אשה, גמל, רצה לומר אין בהם אמצעות אלא הקצה האחד לטובה או לרעה.
שלשה דברים ממעטין כחו של אדם ומשחירין פניו, ואלו הן פחד, דרך, עון. פחד מנין, דכתיב (ישעיה כד, יז) פחד ופחת וגו', דרך מנין, דכתיב (תהלים קב, כה) ענה בדרך כחי. עון מנין, דכתיב (קהלת יא, י) כי הילדות והשחרות הבל. דברים שעושה אדם בילדותו משחירין פניו בזקנותו.
שלשה קלקלו בתיבה, ונתקלקלו ונשתנו מן הבריות, חם, כלב, עורב. חם נהפך דמותו כעורב, כלב מתקשר בשמושו, עורב מזריע מפיו, ואף הנקבה אינה יולדת אלא מפיה.
שלשה דברים הרואה אותם בחלום משיג שלום, ואלו הן הר, צפור, וקדרה. הר מנין, דכתיב (תהלים עב, ג) ישאו הרים שלום וגו', צפור מנין, דכתיב (ישעיה לא, ה) כצפרים עפות כן יגן יי' וגו', קדרה מנין, דכתיב (שם כו, יב) יי' תשפות שלום לנו וגו'.
שלשה נביאים הם, שנים מהם נאים וטובים בחלום ואחד בספק, ישעיה הרואה אותו לומד בחלום יצפה לנחמה, מלכים יצפה לגדולה, ירמיה ידאג מן הפורענות. ויש אומרים יחזקאל, יצפה לגלות וסופו לגאולה.
שלשה חסידים הם, הרואה את רבי פנחס בחלום יצפה לחכמה, רבי אלעזר בן עזריה יצפה לחסידות, רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות.
שלשה מפתחות ברא הקדוש ברוך הוא ולא מסרן ביד שליח, של רחם דכתיב (בראשית ל, כב) ויפתח את רחמה, ושל גשמים דכתיב (דברים כח, יב) יפתח יי' לך וגו', ושל תחית המתים, דכתיב (יחזקאל לז, יג) בפתחי את קברותיכם (תענית דף ב ע"א).
רבי יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, וג' מתנות גדולות נתנו על ידיהם, באר בזכות מרים, וענן בזכות אהרן, והמן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר, מת אהרן נסתלק הענן, וחזרו שתיהן בזכות משה, וכיון שמת משה בטלו הכל (ע' תענית ט ע"א).
שלשה מדות טובות נוהגות בעולם, הנותן צדקה הוא משובח בעיני המקום ובעיני הבריות. והמלוה לכל אדם גדול מזה. ונותן למחצה ולמותר הוא למעלה מכלם, פירוש נותן מעות לחבירו הנצרך להתעסק בהן וחולקין הריוח.
שלשה דברים צריך ללמוד שחיטה, ומילה, וכתיבה (ע' חולין דף ט ע"א).
לעולם ידבק אדם בשלשה דברים ויתרחק מג' דברים, ידבק בשואל שלום, ובעוסקים להתיר חליצה, ולהפר נדרים, ויתרחק מן המיאון, ומן הפקדונות, ומן הערביות. ויש אומרים אף מן המחלוקת.
שלשה דברים העושה אותם דמו בראשו, האוכל מאגודה של ירק כשהיא קשורה, והשותה שתי כוסות כאחד, והמקנח בחרס.
שלשה דברים מאבדין את המזונות, קול, צעקה, סערה. והמחליף סנדל של שמאל לימין קשה לשנאה, והתופר בגדיו עליו כשהוא לבוש.
שלשה דברים נאמרו בפוך, מגדל שער בעפעפים, ומפסיק את הדמעה, ומעביר אהבת מלך.
שלשה דברים נאמרו בכותח, מטמטם את הלב, ומסמא את העינים, ומכחיש את הגוף (פסחים דף מב ע"א).
שער ארבעה
ארבעה דברים אסורים ומעין ארבעתן מותרין, אשת איש אסורה, יפת תואר מותרת. דם אסור, כבד מותר. חזיר אסור, לשון דג מותר. בשר בחלב אסור, כחל מותר.
ארבעה דברים גנאי הם לתלמיד חכם, המהלך אחר אשה בשוק ואפילו היא אשתו, והמשחק בשוק, והמונע עצמו מב"ה, והמתחבר לעם הארץ.
ארבעה הקדוש ברוך הוא מעיד עליהם בעצמו, על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל דיין הדן דין אמת לאמתו, ועל עני שמחזיר אבדה, ועל הבודל ממשפחה שיצא עליה ערעור.
ארבעה צריכין שמור בשעתן, חולה, חיה, חתן, כלה. ויש אומרים אף אבל, ותלמיד חכם בלילה (ברכות דף נד ע"ב).
ארבע מדות יפות לבני אדם, תלמוד תורה, ומלאכה, ועצת זקנים, ורוח נמוכה. ארבע מדות רעות לבני אדם, בטלה, ועצת ילדים, ושיחתן, ורוח גבוהה.
ארבעה דברים קשים זה מזה, מכת הלב קשה ממכת הגוף, מכת המות קשה ממכת הלב, אשה רעה קשה מכלן, וחסרון כיס קשה מכולן.
רבי יוסי אומר הוי רגיל בד' דברים ואין אתה בא לידי חולי מעים, הוי רגיל בטבול בין בימות החמה בין בימות הגשמים, ולהקפות אכילתך במים, ואל תעכב עצמך מבית הכסא בשעה שאתה צריך לו, סעודה שהנאתך משוך ידך ממנה.
ארבעה דברים מפסידין שכר העולם הזה ומבטלין פירות לעולם הבא, הלוקח סוס מן השוק לרכוב עליו להתגאות לעיני בני אדם, והמעמיד עבדים לפניו כדי להראות גדולה ברבים, ומי שהשעה משחקת לו ואינו עוסק בתורה ובצדקה וגמילות חסדים, והמקבל שררה מן המלכות ועושה בה בזרוע.
ארבעה דברים אמרו ז"ל, הוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו (פסחים דף קיג ע"א), והוי זהיר מן היועצך לפי דרכו (סנהדרין דף עו ע"ב), ומהיותך טוב אל תקרא רע (ב"ק דף פא ע"ב), ואל תהי חוטא ולא לך (קדושין דף סג ע"ב).
ארבע חיות בכסא הכבוד, אדם, ואריה, ושור, ונשר. פני אדם ופני אריה מימין, ופני שור ופני נשר משמאל. לכל אחת מד' חיות שבכסא יש רמז, פני אדם כצורת יעקב עליו השלום, שאם יחטאו ישראל יביט הקדוש ברוך הוא בצורתו ומרחם עליהם. פני אריה כנגד משיח בן דוד שהוא משבט יהודה, שנאמר בו (בראשית מט, ט) גור אריה יהודה, ואם יחטאו ישראל ישאג כאריה, ומיד מרחם עליהם. פני שור כנגד משיח בן יוסף, שכתוב בו (דברים לג, יז) בכור שורו הדר לו, ואם יחטאו ישראל גועה כשור, ומיד מרחם עליהם. פני נשר כנגד אליהו שטס העולם בד' טיסות, ואם יחטאו ישראל הוא טס לפני הקדוש ברוך הוא ומצפצף כנשר, ומיד מרחם עליהם. ומשיב ליעקב (ישעיה מד, ב) אל תירא עבדי יעקב. ומשיב למשיח בן אפרים (הושע ו, ד) מה אעשה לך אפרים. ומשיב למשיח בן דוד (שם) מה אעשה לך יהודה. ומשיב לישראל (מלאכי ג, כג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו'.
ארבעה חשובין כמת, עני, וסומא, ומצורע, ומי שאין לו בנים (נדרים דף סד ע"ב), עני שנאמר (שמות ד, יט) כי מתו כל האנשים, וכי מתים היו והלא קיימים היו, אלא שירדו מנכסיהם. סומא מנין, דכתיב (איוב ג, ו) במחשכים הושיבני כמתי עולם. מצורע מנין, דכתיב (במדבר יב, יב) אל נא תהי כמת וגו', ומי שאין לו בנים, דכתיב (בראשית ל, א) הבה לי בנים וגו'.
ארבעה דברים מאריכין ימיו של אדם המאריך בתפלתו, ובשלחנו, ובבית הכסא, והמאריך בתלמודו. בתפלתו שמא יענה, בשלחנו שמא יבאו עניים ויהנו ממנו, בבית הכסא כדי שלא יבא לו חולי מעים, ובתלמודו כדי שלא ישכח, שנאמר (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך.
ארבעה מתו בן מאה וכ' שנה (ספרי ברכה טז), משה, והלל הזקן, ורבן יוחנן בן זכאי, ורבי עקיבא. משה חיה במצרים מ' שנה, ובמדין מ' שנה, ובמדבר מ' שנה. הלל הזקן עלה מבבל בן מ' שנה, ושמש שמעיה ואבטליון מ' שנה, ופרנס את ישראל מ' שנה. רבן יוחנן בן זכאי עסק בפרקמטיא מ' שנה, ושמש תלמידי חכמים מ' שנה, ופרנס ישראל מ' שנה. וכן רבי עקיבא.
ארבעה דברים יפים לחלום, נחש יפה לחלום, הרגו אבדה פרנסתו, ויש אומרים נכפלה פרנסתו, נשכו יהיה לו בן זכר, טען רוקו אחריו אין לך סימן גדול מזה.
ארבעה אבקות הן, אבק רבית, אבק ע"א, אבק לשון הרע, אבק הרשות. אבק רבית, כגון שהלוה לו חברו מעות וכשפורע לו אומר לו השם ישלם לך חסד שעשית עמדי. אבק ע"א, כגון שהיה לו משא ומתן הרבה עם הכותים ובאו לכך. אבק הרשות, נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לאדם בשעת דחקו. אבק לשון הרע, דכתיב (בראשית לז, ב) ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם, מכאן אמרו ז"ל שני צדיקים לקו זה מזה, יעקב ויוסף, יעקב נסתלקה ממנו שכינה כ"ב שנה, ויוסף שספר לשון הרע עמד בבית האסורין י"ב שנה.
מפני ד' דברים בעלי בתים נמסרים למלכות, מפני פרוצין, ומפני מלוי ברבית, ומפני פוסקי צדקה ברבים, ומפני שיש בידם למחות ואין מוחין.
ארבעה משלים אמרו רבותינו ז"ל, אם יכבס אדם שק ויתלבן, תמצא דעת בכסילים. ואם יעלה חמור בסולם, תמצא דעת בנשים. אם ידור גדי עם נמר, תדור כלה עם חמותה. ואם ימצא עורב כלו לבן, תמצא כשרה בנשים.
שער חמשה
חמשה אין הדעת סובלתן, דל מתגאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס המתגאה על הצבור, והמגרש אשתו שנים ושלשה פעמים ומחזירה.
חמשה דברים נאמרו בשום, משחין, משביע, מצהיל פנים, מרבה הזרע, והורג שרץ שבמעים.
חמשה דברים נאמרו בשור, הרוכב עליו בחלום יעלה לגדולה ואם השור רוכבו ימות, האוכל בשר שור בחלום יתעשר, נגחו הויין לו בנים שמנגחין בתורה. בעטו דרך רחוקה ילך. נשכו יסורין באין עליו. ויש אומרים אף הרואה שור בריא בחלום שנת שובע יראה, שור כחוש שנת רעב.
חמשה נהרגין בשבת כמו בחול, זבוב של מצרים, וצרעה של נינוה, ועקרב של הדיב, ונחש של ארץ ישראל, וכלב שוטה בכל מקום.
חמשה דברים נאמרו בכלב שוטה, פיו פתוח, ורירו נוטף, ואזניו פתוחות, וזנבו בין ירכיו, ומהלך לצדדין. ויש אומרים נובח ואין קולו נשמע.
חמשה דברים נאמרו שכל אחד מהם אחד מששים, אש, דבש, שינה, חלום, שבת. אש, אחד מששים בגיהנם. דבש, אחד מששים במן. שינה, אחד מששים במיתה. חלום, אחד מששים בנבואה. שבת, אחד מששים בעולם הבא (ברכות דף נז ע"ב).
חמשה דברים מעמידין את החכמה, האוכל פת שבשלה כל צרכה, וביצה מגולגלת, והשותה מים הנותרים מן העיסה, ומי שטובל אצבעותיו שנים או ג' פעמים ואוכל, והרגיל בשמן זית.
חמשה דברים העושה אותם דמו בראשו, העובר בין דקל לכותל, והעובר בין ב' דקלים, והמוציא מים ברשות הרבים ועובר עליהן, והשותה מים מגולים, ושנים שיושבין ורחל ביניהם. ויש אומרים אף הישן בצלה של לבנה.
חמשה דברים נאמרו בשכר קשה לראש, ולעינים, ולגוף, ולזרע, ולכח.
חמשה דברים נאמרו בגרגיר מאיר עינים, מצהיל פנים, מרבה זרע, מרבה כח, ממעט כשפים.
חמשה דברים הקדוש ברוך הוא כביכול מתחרט עליהן שבראן, כשדיים, ישמעאל, ויצר הרע, וגלות, ודור המבול. כשדים מנין, דכתיב (ישעיה כג, יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה. ישמעאלים מנין, שנאמר (איוב יב, ו) ישליו אוהלים לשודדים. יצר הרע מנין, שנאמר (מיכה ד, ו) ואשר הרעותי. גלות מנין, שנאמר (ישעיה נב, ה) ועתה מה לי פה נאם יי' וגו'. דור המבול מנין, שנאמר (בראשית ו, ו) וינחם יי' וגו'.
חמשה אין מורישין לבניהם ואם מורישין אין מורישין לבני בניהם, ואלו הן, המשחק בקוביא, ומלוי ברבית, ומגדלי בהמה דקה, וכהנים התרומות, ולוים המעשרות.
חמשה מעלין ולא מורידין, הכותים, ועבדים, ולסטים, וגר שמל ולא טבל, ושטבל ולא מל, וגר שאוכל נבלות. אבל הצדוקין והמסורות מורידין ולא מעלין.
חמשה אנשים נדמו לאדם ולקו, שמשון בכחו ולקה בכחו, שנאמר (שפטים טז, ל) ויט בכח. שאול בצוארו ולקה בצוארו, שנאמר (ע' שמ"א לא, ד) ויקח החרב ויפול עליה. אבשלום בשערו ולקה בשערו, שנאמר (שמ"ב יח, ט) ויחזק ראשו באלה. אסא ברגליו ולקה ברגליו, שנאמר (מל"א טו, כג) חלה את רגליו. צדקיהו בעיניו ולקה בעיניו, שנאמר (מל"ב כה, ז) ואת עיני צדקיהו עור.
חמשה דברים נחסר בית שני מן הראשון, ואלו הן אש, וכרובים, וארון, ורוח הקדש, ואורים ותומים.
שער ששה
ששה דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא, ושלשה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא, אל תישן על המטה עד שתקרא קריאת שמע, ואל תכנס לב"ה אחרון, ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וג' בדרך ארץ, ואלו הן, אל תחתוך בשר על יריכך כדי שלא תחתוך בשרך, ואל תשיח אחרי הכותל דאמרו ז"ל אזנים לכותל, וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואף על פי שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
ששה דברים אחרים צוה רבינו הקדוש את בניו, אל תדור בשכונה עם הליצנים, ואל תשב על אדרת שער, ואל תדור בעיר שראשה תלמיד חכם, ואל תעמוד בפני השור בשעה שהוא עולה מן האגם מפני שהשטן מרקד בין קרניו, ואל תבריח מן המכס שמא תפסיד הכל.
ששה דברים צוה רבי עקיבא את רבי שמעון בן יוחאי כשהיה בבית האסורים, אמר ליה למדני תורה, אמר ליה איני יכול, אמר ליה אמור לי דבר אחד, אמר ליה יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, וכשאתה מלמד לבניך תורה למדם מספר מוגה, ואם בקשת ליחנק התלה באילן גדול, ואל תבשל בקדרה שבשל בה חבירך, ואל תכנס לעיר ולא לביתך פתאום וכל שכן בבית חבירך, בגרה בתך שחרר עבדך ותנה לו.
ששה דברים משכחין התלמוד, האוכל פת שאכל ממנה עכבר, ופת שאכל חתול וכלב ממנו, ואוכל חלב טמאה, והשותה מים הנותרים מן הרחיצה ומים הנותרים מן השתיה, והרוחץ רגליו זו על זו, והמזיע עצמו בב"ה כשהוא עומד, וההולך לריח נבלה.
ששה דברים העושה אותם דמו בראשו, הבא מן הדרך יגע, ונכנס למרחץ, הקיז דם, ושתה יין ונשתכר, וישב על גבי קרקע, ושמש מטתו, אם עשאן כלן בבת אחת ומת, דמו בראשו.
ששה דברים נאמרו בעם הארץ, אין מקבלין ממנו עדות, ואין מוסרין לו סוד, ואין מוסרין לו עדות, ואין מכריזין על אבדתו, ואין מתלוין עמו בדרך, ואין עושין מהן אפוטרופוס.
ששה דברים גנאי הם לתלמיד חכם, המחשיך בדרך, והיוצא לשוק כשהוא מבושם, והנכנס אחרונה לבית המדרש, והיוצא במנעלים המטולאים, והמסב בישיבה של עמי הארץ ובחבורתם, והמפסיע פסיעה גסה, וההולך בקומה זקופה. שאלו את רבי ישמעאל מהו לפסוע פסיעה גסה בשבת, אמר ליה ובחול מי התירה, ומפני מה אסורה, מפני שקשה לעינים וממעטת הכח.
ששה בוחרים המות מחיים, ואלו הן ימות אדם ואל יהרג במיתה משונה, ימות ואל יגלה ממקומו, ימות ואל ימותו בניו בחייו, ימות ואל ישב בחשך, ימות ואל יצטרך לבריות, ימות ואל ישתכח תלמודו. ויש אומרים ימות ואל יפול ביד אשתו ובניו.
ששה מלאכים ממיתים, גברי"אל על המלכים, קצפ"יאל על הבחורים, משב"ית על החיות, משח"ית על הקטנים, וא"ף וח"מה על האדם והבהמה.
ששה דברים צוה מלאך המות את רבי יהושע בן לוי, בני, אל תלך באמצע הדרך בימי הדבר, ואל תעמוד בפני הנשים בשעה שחוזרין מאחרי המת שיש לי רשות לחבל וחרבי שלופה בידי ואני מרקד בפניהם, וכשתכנס לחולה לא תשב למראשותיו ולא למרגלותיו ולא על כרים וכסתות אלא על הארץ כנגדו, מפני שהשכינה למראשותיו ואני למרגלותיו וחרבי שלופה בידי, ואל תסתכל בנוי אשת איש ולא במקושטת בבגדי צבעונין, ולא תשמיש בהמה ועוף, ולא בבגדי צבועים של אשה הנכרת לך ובעלה נכר לך, הוי זהיר בכל אלו ואפילו יש לך עינים כמותי אל תסתכל בהם, שאני מלא עינים, כיון שאני בא אצל חולה שוב אין לו חיים, ואני עומד למטה ממנו וחרבי לידי וטפה מרה תלויה בה, וכשהיא נופלת בתוך פיו ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקות.
ששה דברים בבני אדם, שלשה כבהמה והן אוכלין ושותין כבהמה, ופרים ורבים, ומתים. וג' כמלאכי השרת, מהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת, ומדברים בלשון הקודש, ויש להם בינה.
ששה דברים נאמרו בשדים, שלשה כבני אדם, אוכלים ושותים כבני אדם, ופרים ורבים, ומתים. ושלשה כמלאכי השרת, יש להם כנפים, ומהלכין מסוף העולם ועד סופו, ויודעין מה שהיה ומה שיהיה ומה שבשמים ובארץ, ויש אומרים מהפכין פניהם כמלאכי השרת.
שער שבעה
שבעה דברים עתיד מלך המשיח להראות לישראל, א' מראה להם כסא הכבוד, ב' מעלה קרח ועדתו, ג' מראה להם גן עדן, ד' עץ חיים, ה' גיהנם, ו' כל הצדיקים, ז' מראה להם החיים והמתים.
שבעה כמנודין לשמים, מי שאין לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו ומנעל ברגלו, ומי שאין לו אשה, ומי שאין לו בנים, ומי שיש לו בנים ואינו מלמדם תלמוד תורה, ומי שאינו רץ לדבר מצוה, ומי שאינו רגיל בב"ה, ומי שאוכל בלא נטילת ידים.
שבעה הם שלא שלט בהם יצר הרע, ואלו הן אברהם, יצחק, ויעקב, חנוך, משה, ישי, דוד.
שבעה עמודי עולם יצאו מרות המואביה, ואלו הן דוד, חזקיה, משיח, דניאל, חנניה, מישאל, ועזריה. בדוד נאמר (שמ"א טז, יח) ראיתי בן לישי בית הלחמי יודע נגן וגבור חיל וגו'. בן, שהוא בנינו של עולם. יודע נגן, יודע לשאול. וגבור חיל, יודע להשיב. ואיש מלחמה, יודע לפלפל. ונבון דבר, שמבין דבר מתוך דבר. ואיש תאר, שמראה פנים בהלכה. ויי' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום. בחזקיה כתיב (ישעיה ט, ה) כי ילד יולד לנו בן נתן לנו וגו', פלא, שעשה הקדוש ברוך הוא פלא בימיו. יועץ, שיעץ ישראל עצה טובה והקריבן לאביהם שבשמים. אל גבור, שנתעסק בגבורתו של אל ובגבורתה של תורה. אבי, שנעשה אב לישראל. עד, שנתעסק בבנין בית המקדש שנקרא עדי עד. שר, שנעשה שר לישראל. שלום, שעקר כל ע"א שבעולם ועשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. במשיח כתיב (שם יא, ב) ונחה עליו רוח יי' וגו'. דניאל חנניה מישאל ועזריה כתיב בהם (דניאל א, ד) ילדים אשר אין בהם כל מום וטובי מראה ומשכילים וגומר.
שבעה דברים מביאין האדם לידי תחתוניות, האוכל עלי קנים, ועלי גפנים, ועלי מוריגי בהמה, ושותה שמרי יין, והאוכל שדרו של דג, והאוכל דג מלוח שלא נתבשל כל צרכו, והמקנח בצרור או באבן שקנח בו חברו. ויש אומרים אף התולה עצמו בבית הכסא, פירוש שאינו יושב על הכסא כשעושה צרכיו.
שבעה דברים מכוסין מבני אדם, יום המיתה, ויום הלידה, ועומק הדין, ואין אדם יודע מה משתכר, ומהו בלבו של חברו, ומתי מלכות בית דוד גוברת, ומתי מלכות ישמעאל נופלת.
שבעה דברים צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ואל תשב בגבהה של עיר, ואל תגביה פתחך משל חבירך, ואל תתפלל אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין, והוי זהיר במנעל, והוי זהיר בפת בשחרית בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצנה, ואל תרבה שיחה עם האשה, והוי זהיר באשתך שלא תתיחד עם חתנה הראשון.
שבעה גנבים נבראו בעולם גונב דעת הבריות, והמסרהב בחברו ואין בלבו לקרותו, והפותח חביות של יין לחנוני, ומי שמעוול במדות ובמשקלות, והמערב את הגירא בתלתן - פירוש תלתן ממיני התבלין וגירא עשב שדומה לו, והחומץ בשמן, וגדול שבכלן גונב דעת הבריות.
שער שמנה
שמנה נקראו נאמנין, הקדוש ברוך הוא, ותורה, ואברהם, ומשה, ושמואל, ואוריה, וזכריהו, וחלאים. הקדוש ברוך הוא, שנאמר (דברים ז, ט) האל הנאמן. תורה, שנאמר (תהלים יט, ח) עדות יי' נאמנה. אברהם, שנאמר (נחמיה ט, ח) ומצאת את לבבו נאמן. משה, דכתיב (במדבר יב, ז) בכל ביתי נאמן הוא. שמואל, וידע כל ישראל כי נאמן שמואל וגו' (שמ"א ג, כ). אוריהו וזכריה שנאמר (ישעיה ח, ב) ואעידה לי עדים נאמנים וגו'. חלאים מנין, שנאמר (דברים כח, כט) וחלאים רעים ונאמנים. ויש אומרים אף המצות, שנאמר (תהלים קיא, ז) נאמנים כל פקודיו.
על שמנה דברים אדם מתפחד מ' יום ומ' לילה ואינו יודע במה מתפחד, היוצא מבית הכסא ואינו מרחיץ ידיו, והמקיז דם ואינו רוחץ ידיו ופיו במלח, והמשים מנעליו והמטיל מנעליו בין לעצמו בין לחברו, וההורג כנה או המפלא כליו, והמגלח עצמו, ונוטל צפרניו, והמשמש מטתו, על כל אחת מאלו צריך נטילת ידים, עשה אחת מכל אלו ולא נטל ידיו אורחותיו מקולקלים, ותפלתו אינה נשמעת.
שער עשרה
עשרה דברים קשים נבראו ואשה רעה קשה מכלם, ולא עוד אלא שהיא קשה ממלאך המות ומן המות עצמו, שנאמר (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה. נמשלה בדלף, שנאמר (משלי כז, טו) דלף טורד ביום סגריר ואשת מדנים נשתוה. ונמשלה כנחש, שנאמר (עמוס ה, יט) ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש. בא וראה כמה קשה אשה רעה ממלאך המות, מלאך המות ממית ואחר כך בא לעולם הבא, אבל האשה כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים (משלי ב, יט), ממיתה בעולם הזה ובעולם הבא. ונחש נושך ועל ידי נחש מתרפא, שנאמר (במדבר כא, ט) והיה אם נשך הנחש וגו', אבל אשה רעה דרכי שאול ביתה (משלי ז, כז). לפיכך הזהיר שלמה ע"ה (משלי ה, ח) הרחק מעליה דרכיך. וכן כתב בן סירא אשה רעה מתנה רעה בחיק רשע תנתן, אשה טובה מתנה טובה בחיק ירא אלהים תנתן, שנאמר (שם יח, כב) מצא אשה מצא טוב. אמר רבי אבהו אשה רעה צרעת לבעלה, מאי תקנתיה יגרשנה ויתרפא מצרעתו.
עשרה דברים ממעטין כח בני אדם, ואלו הן, אימה, פת חמה, והישן על הארץ, והישן על מטה קצרה, וההורג נחש, והקופץ נהר, והאוכל קישות שלא בזמנה, והמקיז דם מלמטה כפלים, ופסיעה יתרה, והמושך עול כבד ביותר.
שער אחד עשר
אחד עשר בני אדם נמשחו בשמן המשחה, ששה מלכים, וחמשה כהנים. אלו הן המלכים שאול, דוד, שלמה, יואש, יואחז ויהוא. והכהנים אהרן וארבעה בניו, ויש אומרים אף צדוק הכהן.
שער שנים עשר
שנים עשר דברים ברא הקדוש ברוך הוא בבני אדם, המשמשין אותו, ואלו הן פה חותך, לשון גומר, קנה מוציא קול, ושט בולע, לב מבין, כליות יועצות, ריאה שואבת כל מיני משקין, כבד רותח, מרה זורקה בו טפה של מר ומניחתו, טחול שוחק, קרקבן טוחן, קיבה ישינה ואף נעור, ובזמן ששניהם ישנים אין אדם יודע מה בעולם.
י"ב דברים יש לו למי שיש לו אשה, רצון, שנאמר (משלי יח, כב) ויפק רצון מיי'. עזר, שנאמר (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו. חומה, שצריכה להיות כחומה שאינה זזה ממקומה, שנאמר (שה"ש ח, י) אני חומה. חיים, שנאמר (קהלת ט, ט) ראה חיים וגומר. עושר, שנאמר (בראשית יב, טז) ולאברם היטיב בעבורה, לפיכך נאמר (שם כא, יב) כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. ברכה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) להניח ברכה וגו'. שלום, שנאמר (איוב ה, כד) וידעת כי שלום אהלך. שמחה, שנאמר (דברים יד, כו) ושמחת אתה וביתך. כפרה, שנאמר (ויקרא טז, ו) וכפר בעדו וגו'. עטרה, שנאמר (משלי יב, ד) אשת חיל עטרת בעלה. כבוד, שנאמר (שם יא, טז) אשת חן תתמוך כבוד. טובה, שנאמר (שם יח, כב) מצא אשה מצא טוב.
שער שלשה עשר
שלשה עשר דברים נאמרו בפת שחרית, מצלת מן החמה, ומן הצנה, ומן היסורין, ומן המזיקין, ומחכמת פתאים, וזוכה ללמוד, וללמד, ותלמודו מתקיים בידו, ושיחתו מקובלת לכל אדם, ונזקק לאשתו, ואינו מתאוה לאשה אחרת, ואינו מעלה הבל בבשרו, והורגת שרצים בבני מעים.
שער ארבעה עשר
ארבעה עשר ו"י נאמרו ביין, ויחל נח, ויטע כרם, וישת מן היין, וישכר, ויתגל, וירא חם, ויקח שם ויפת, וישימו, וילכו, ויכסו, ויקץ וידע, ויאמר (בראשית ט, כ-כד). ולא עוד אלא מתחלה קראו צדיק ותמים ולבסוף קראו עם הארץ, שנאמר (בראשית ט, כ) ויחל נח איש האדמה. אמר לו מה לך אצל מטעת כרם, לא על היין קנסתי מיתה על אדם הראשון.
שער חמשה עשר
חמשה עשר דברים נאמרו בתלמיד חכם, ואלו הן נאה בביתו, וחסיד בישיבתו, ערום ביראה, ערום בדעתו, ופקח בדרכיו, שואל, ומשיב, שומע ומוסיף חכמה, וזוכה ללמוד על מנת ללמד, שואל בישיבה, ומרבה להשיב, ומשיב על פרק דבר, ולמד על מנת לעשות, עד כאן.