אור ברסלב
ראשית חכמה אור גדול

ראשית חכמה· רבי אליהו די וידאש

אור גדול

אור עולם

שער א

מדבר בצדקה
ועוד כתבתי בפרק זה כל מימרא שתחלתה גדול או גדולה שבכל הגמרא, לפי שיש בו גם כן דרך ארץ הרבה, וחלקתים לעשרים פרקים על סדר הספר וקראתיו גם כן אור גדול.

גדולים מעשה יי' דרושים לכל חפציהם

גדולה צדקה יותר מן הקרבנות, שנאמר (משלי כא, ג) עשה צדקה ומשפט נבחר ליי' מזבח.

גדול המלוה לעני בשעת דחקו יותר מן העושה צדקה.

גדול המעשה יותר מן העושה, שנאמר (ישעיה לב יז) והיה מעשה הצדקה שלום. אל תקרי מעשה אלא מעשה.

גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, שנאמר (בראשית יח, ג) ויאמר יי' אם נא מצאתי חן בעיניך. גדולה הכנסת אורחים מהשכמת בית המדרש, דתנן (שבת פי"ח מ"א) מפנין אפילו ארבע וה' קופות של תבן מפני האורחים ומפני בטול בית המקדש, הקדים האורחים לבטול בית המדרש.

גדולה צדקה שהקדוש ברוך הוא נקדש בה, שנאמר (ישעיה ה, טז) ויגבה יי' צבאות במשפט וגו'.

שער ב

בענין התפלה
גדולה תפלה יותר מן המעשים טובים, שנאמר (דברים ג, כג) ואתחנן אל יי', וכתיב ויאמר יי' אלי רב לך וגו' עלה ראש הפסגה, ופי' רב לך, רב מעשים טובים שעשית, ואף על פי כן עלה ראש הפסגה והתפלל לפני ואתפייס לך. גדולה תפילה יותר מן הקרבנות, שנאמר (ישעיה א, יא) למה לי רוב זבחיכם, וכתיב גם כי תרבו תפלה, ר"ל אף על פי שהיא יותר חשובה מן הקרבנות. גדולה תענית יותר מן הצדקה, שזה בגופו וזה בממונו.

גדולה תפלה שבזכותה ישראל ניצולים מיד אויביהם, וממיתה משונה, ומן היסורין, ומשיני החיות.

גדולה תפלה שבזכותה הקדוש ברוך הוא מוחל עונותיהם של ישראל, לפי שהיא במקום קרבנות.

שער ג

בענין התשובה
גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, שנאמר (ירמיה ג, כב) שובו בנים שובבים וגו'. גדולה תשובה שהיא מקרבת את הגאולה, שנאמר (ישעיה נט, כ) ובא לציון גואל וגו'. גדולה תשובה שמקרבת את הרחוקים, שנאמר (הושע ב, א) והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם וגו'. גדולה תשובה שבשביל יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כלו, שנאמר (הושע יד, ה) כי שב אפי ממנו.

שער ד

בענין הענוה
גדולה ענוה שנשתבח בה אברהם עליו השלום, מפני שהיו בני דורו גדולים שבהם מנשאין אותו, כגון עפרון החיתי, והיו קוראין אותו אדוני וגו', והוא ע"ה היה משפיל עצמו במדת הענוה והצניעות עמהם, ואפילו לפני הפחותים שבהם, שנאמר (בראשית כג, יב) וישתחו אברהם לפני עם הארץ.

גדולה ענוה שבה נשתבח יצחק ע"ה, שהרי אבימלך גרש אותו ממלכותו, וכשבא לו אבימלך לא גבה לבו ולא שלם לו כמעשיו, ומרוב ענותנותו קבלו מאהבה והאכילהו והשקהו לו ולאנשיו, שנאמר (בראשית כו, ל) ויעש להם משתה וגו' וישלחם יצחק וילכו מאתו וגו'.

גדולה ענוה שבה נשתבח יעקב אבינו ע"ה, שמפני ענותנותו היה קורא לעשו אדוני, שנאמר (שם לב, ד) כה תאמרון לאדוני לעשו, ולכך היה כותב רבינו הקדוש לאנטונינוס נאם עבדך יהודה, אמר כי לא טוב אנכי מאבותי (ע' תנחומא וישלח ג).

גדולה ענוה שבה נשתבח משה רבינו ע"ה, שנאמר (במדבר יב, ג) והאיש משה ענו מאד, מה תלמוד מכל האדם, אלא ענו ואינו מתגאה במדה מן המדות שבני אדם רגילין להתגאות בה, כגון המלכות והנבואה והחכמה, ואף על פי שהיו בו כל המדות הללו, ענו מאד מכל האדם.

גדולה ענוה שבה נתגדל אהרן ע"ה, בנוהג שבבני אדם אדם מכבד את ביתו בבגדים בלות, שמא מתטנף הוא בכליו והוא מכבד, אבל אהרן ע"ה לובש ח' בגדים ודומה לחתן בחופה, ואף על פי כן והרים את הדשן (ויקרא ו, ג).

גדולה ענוה שבה נשתבח אלעזר, שנאמר (במדבר ג, לב) ונשיא נשיאי הלוי אלעזר וגו', ואף על פי כן היה משפיל את עצמו לפני גדולת הקדוש ברוך הוא, והיה נושא בעצמו קטרת הסמים ושמן המאור ומנחת התמיד ושמן המשחה, קטורת הסמים בימינו ושמן המאור בשמאלו ומנחת התמיד תלויה בזרועו שמן המשחה תלויה באפונדתו. ושמא תאמר קטן היה, הרי הוא אומר ונשיא נשיאי הלוי, אלא שאין גדולה בפלטרין של מלך, שנאמר (משלי כ״ה:ו׳, ) אל תתהדר לפני מלך.

גדולה ענוה שבה נתגדלו הלויים, שכל ישראל היו מהלכין כאחד, והם היו זקוקין לישב את כל כלי המשכן, ולא עוד אלא שטוענין בעגלה, ואפילו הכי לא נתגאו ולא אמרו אין אנו מקבלין עלינו, שאין גדולה בפלטרין של מלך, שנאמר (משלי כה, ו) אל תתהדר לפני מלך.

גדולה ענוה שבה נתגדל שאול, שהרי כשאמר לו שמואל (שמ"א ט, כ-כא) ולמי כל חמדת ישראל הלא לך ולכל בית אביך, והוא הקטין עצמו ואמר לו הלא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצעירה, וכשבקשו למשוח אותו הטמין עצמו עד שהפילו גורלות, שנאמר (שם י, כב) ויאמר יי' הנה הוא נחבא אל הכלים.

גדולה ענוה שבה נתגדל דוד, שנאמר (שמ"ב ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני אלהים ומי ביתי כי הביאותני עד הלום וגו', ואמר (תהלים כב, ז) ואנכי תולעת ולא איש.

שער ה

בענין תלמוד תורה
גדולה התורה שבה הבדיל הקדוש ברוך הוא את ישראל עמו מאומות העולם.

גדולה תורה שבזכותה הקדוש ברוך הוא מציל את ישראל מן היסורין, ולא ישלוט בהם היצר הרע, ושורה עליהם רוח הקדש.

גדולה תורה וגדול כתרה מכל הכתרים.

גדולה תורה שמאירה ללומדיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר (משלי ו, כג) כי נר מצוה וגו'.

גדולה תורה וגדול שכרה משכר הצלת נפשות ומשכר בנין בית המקדש.

גדולה תורה מכל כלי חמדה שבעולם, שזקני תורה כל זמן שהם מתישנין הן משביחין, שנאמר (איוב יב, יב) בישישים חכמה.

גדולה תורה שנקראת קדושה, שנאמר (משלי ט, י) ודעת קדושים בינה.

גדולה תורה שבזכותה ישראל נגאלין מן האומות, שנאמר (מלאכי ג, כב) זכרו תורת משה עבדי וגומר, וכתיב בתריה הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו'.

גדולה תורה שנותנת חיים בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר (משלי ד, כב) כי חיים הם למוצאיהם וגו', וכתיב (שם ג, יח) עץ חיים היא וגו'.

שער ו

בענין המצות
גדולה מצוה שמנחלת לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר (משלי ד ד, ז ב) שמור מצותי וחיה.

גדולה מצוה, שכל המודה במצות ועושה אותם בלב שלם כאילו מודה בהקדוש ברוך הוא ובמציאותו ובאלהותו, שנאמר (ויקרא יא, מד-מה) והתקדשתם והייתם קדושים, כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים. כי אני יי' המעלה אתכם, על תנאי כך העלתי אתכם מארץ מצרים על מנת שתקבלו עול המצות, שכל המודה במצות מודה ביציאת מצרים וכל הכופר בעול המצות כופר ביציאת מצרים.

שער ז

בענין גמילות חסדים
גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, שהצדקה בממונו של אדם בלבד וגמילות חסדים בגופו ובממונו.

גדולה גמילות חסדים, שכל העושה חסד אפילו עם מי שאינו צריך הקדוש ברוך הוא משלם שכרו, כגון אברהם עם המלאכים והוא עומד עליהם (בראשית יח, ח), והלא דברים קל וחומר ומה מי שהוא עושה עם מי שאינו צריך, ראה מה פרע לו הקדוש ברוך הוא, מי שעושה חסד עם שצריך על אחת כמה וכמה.

גדולה גמילות חסדים שגזר דין ושבועה נקרע בה. מנין לגזר דין ושבועה שאינו נקרע, שנאמר (שמ"א ג, יד) ולכן נשבעתי לבית עלי וגו', אמר רבא בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בתורה ובגמילות חסדים.

שער ח

בענין כבוד שבתות וימים טובים
גדולה שבת שהיא שקולה כנגד כל המצות, שכל המחלל שבת בפרהסיא או ע"א שניהם כנכרים לכל הדברים.

גדולה שבת שנתנה הקדוש ברוך הוא לבחון בה גירי הצדק, שהרי לא פי' מתרי"ג מצות אלא שבת בלבד, שנאמר (ישעיה נו, ו) ובני הנכר הנלוים וגו' כל שומר שבת וגו'.

גדולה שבת, שאין כהן גדול נכנס לעבודה אחר משיחתו עד שתעבור עליו השבת, שנאמר (שמות כט, ל) שבעת ימים ילבשם הכהן.

גדולה שבת שכשנתדלדלו ישראל ממעשים טובים לא עמדה להם אלא זכות השבת, שנאמר (מל"א כ, כט) ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים, עד שתעבור עליהם השבת.

ובימי יאשיהו היא שעמדה להם, שנאמר (מל"א יח, מד) בשביעית, שהזכיר להם השבת.

גדולה שבת שאינה נדחית אלא מפני סכנת נפשות, כגון חולה מסוכן או תינוק שנפל לים או לנהר או לבור, או כיוצא בזה.

שער ט

בענין כבוד אב ואם
גדול כבוד אב ואם שהעדיפו הקדוש ברוך הוא יותר מכבודו, שנאמר (משלי ג, ט) כבד את יי' מהונך, בלקט ושכחה ופאה ותרומות ומעשרות אם יש לך אתה חייב וכו', ונאמר בכבוד אב ואם (שמות כ, יב) כבד את אביך ואת אמך, בין יש לך בין אין לך, ואפילו אתה מחזר על הפתחים.

גדול כבוד אב ואם שהקישו הקדוש ברוך הוא לכבודו.

דרש רבי עוירא רבה אפיתחא דבי נשיאה מאי דכתיב (תהלים קלח, ד) יודוך יי' כל מלכי ארץ וגומר, מאמרי פיך לא נאמר אלא אמרי פיך, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא אנכי ולא יהיה לך (שמות כ, ב-ג) אמרו אומות העולם לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך (שם כ, יב), חזרו להודות על המאמרים הראשונים.

שער י

בענין נשואי אשה
גדול נושא אשה, שמוכרין ספר תורה לישא אשה או ללמוד תורה.

גדול נושא אשה הגונה וכשרה שכל טובות שבעולם סובבין אותו וכל ישראל, שאין לו אשה שרוי בלא טובה בלא עזר וכו'.

גדולה הבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, שנאמר (ישעיה לב, ט) נשים שאננות קומנה וגומר, אמר ליה רב לרבי חייא נשים במה זוכין, אמר ליה באקרויי בנייהו בבי רב, ובאתנויי להו בבי רבנן, ומתאחרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן.

שער יא

בענין גדול בנים
גדול שכר גדול בנים על הדרך הנכונה והנכוחה, ואף על פי שצער גדול בנים קשה, אפילו הכי אל יתרשל אדם בגדול בניו, אמר רשב"א נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד של זיתים בגליל ואל יגדל תינוק אחד בארץ ישראל.

שער יב

בענין משא ומתן
גדולה אמונה לפני מי שאמר והיה העולם, שבשכר אמונה שהאמינו בו שרתה עליהם רוח הקדש ואמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות יד, לא) ויאמינו ביי', וכתיב בתריה אז ישיר משה וגו'.

גדול האמת שהוא אחד מג' עמודים שהעולם עומד עליהם, דתנן (אבות פ"א מי"ז) רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום.

גדול האמת, שכל מי שעושה מלאכתו באמת עם הבריות כאלו קיים התורה כלה, שנאמר (תהלים קיט, קמב) צדקתך צדק לעולם וגו', הא למדת שכל מה שנברא בו' ימי בראשית שהוא קיים על האמת.

שער יג

בענין הדין
גדול המשפט שקרא הקדוש ברוך הוא שם כסאו משפט, שנאמר (תהלים פט, טו) צדק ומשפט מכון כסאך.

גדול המשפט, שהשונא אותו אין רפואה למכתו, שנאמר (איוב לד, יז) האף שונא משפט יחבוש. ואין חבישה אלא רפואה, שנאמר (תהלים קמז, ג) ומחבש לעצבותם.

גדול המשפט, שלא חזר העולם לתהו ובהו אלא על המשפט. והיכן בדור המבול, שנאמר (איוב ד, כ) מבלי משים לנצח יאבדו. המשים הזה אין אנו יודעים מה הוא, אלא שלמדנוהו בואלה המשפטים אשר תשים וגו' (שמות כא, א), הרי המשים הוא הדין.

גדול המשפט שבעון חוסר המשפט הרבים נענשו.

גדול המשפט שבו נמחלין עונותיהן של ישראל, שנאמר (ישעיה ד, ד) אם רחץ יי' את צואת בנות ציון וגומר ברוח משפט וגומר.

שער יד

בענין השמח בחלקו
גדול הנהנה מיגיעו יותר מיראת שמים, שביראת שמים כתיב (תהלים קכח, א) אשרי כל ירא יי', ובמלאכה הוא אומר (שם קכב, ב) יגיע כפיך כי תאכל וגומר, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

ולא שרתה שכינה על משה אלא מתוך מלאכה, שנאמר (שמות ג, א) ומשה היה רועה וכתיב וירא מלאך יי'.

גדולה מלאכה שכמה בריות ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו ולא מסר מלאכה אלא לבני אדם בלבד. וכן היה רבי מאיר אומר ראית מימיך ארי סבל דוב קייץ שועל חנוני או אחד מהחיות עושה מלאכה. למה לא ניתנה להם מלאכה, לא מפני שהם טפלים, אלא מפני שהמלאכה עדיפא.

גדולה מלאכה שכל הנביאים התעסקו בה, ביעקב כתיב (בראשית ל, לא) אשובה ארעה צאנך וגומר. משה רבינו ע"ה, ומשה היה רועה וגו' (שמות ג, א). דוד ע"ה, ויקחהו ממכלאות צאן (תהלים עח, ע). עמוס, כי בוקר אנכי ובולס שקמים (עמוס ז, יד).

גדולה מלאכה שלא שרתה שכינה בישראל עד שעשו מלאכה, שנאמר (שמות לט, מג) וירא משה את כל המלאכה וגומר ויברך אותם משה. ומה ברך אותם אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. וכן היה, שנאמר והענן מלא את המשכן.

גדול השמח בחלקו והמתפרנס ממלאכתו, שבמדה הטובה הזאת ניצול מכמה עבירות, מן הקנאה והחמוד ומן הגנבה והגזל.

שער טו

בענין הכעס והחמה
גדול המעביר על מדותיו ואינו כועס, שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו ושומע תפלתו, דתניא (פסחים דף קיג ע"ב) שלשה הקדוש ברוך הוא אוהבן, מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי שאינו עומד על מדותיו.

גדול המעביר על מדותיו ואינו כועס, שכל הכועס נקרא רשע, שנאמר (תהלים קיב, י) רשע יראה וכעס.

שער טז

בענין החנופה והליצנות
גדול ענשה של חנופה שהיא שקולה כנגד ע"א וג"ע וש"ד.

גדולה ענשה של חנופה, שכל המחניף כאילו עובר על תורה שבכתב ותורה שבעל פה, שנאמר (ישעיה כד, ה) והארץ חנפה תחת יושביה כי עברו תורות חלפו חוק, תורה אין כתיב אלא תורות.

שער יז

בענין אהבת חברים
גדול השלום ושנאוי המחלוקת, שאפילו עובדין ע"א כביכול אין שכינה יכולה לנגוע בהם, שנאמר (הושע ד, יז) חבור עצבים אפרים.

גדול ענשה של שנאת חנם, שהחריבה ירושלים ובית המקדש, וסמך לדבר *איכה *ישבה *בדד *העיר ראשי תיבות איב"ה. תניא, מקדש שני שהיו עוסקין בתורה וגמילות חסדים מפני מה חרב, מפני שנאת חנם שהיתה ביניהם, ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות ע"א וג"ע וש"ד.

שער יח

בענין לשון הרע
גדול ענשו של לשון הרע מעונש ע"א וג"ע וש"ד, מע"א דכתיב (שמות לב, לא) אנא חטא העם הזה וגו', גלוי עריות (בראשית לט, ט) הרעה הגדולה, ש"ד (שם ד, יג) גדול עוני מנשוא. בכלן נאמר גדול או גדולה, ובלשון הרע גדולות, שנאמר (תהלים יב, ד) לשון מדברת גדולות.

גדול עונש נבלות הפה, דתניא כל המנבל את פיו אפילו נחתם גזר דינו של ע' שנה לטובה נהפך עליו לרעה.

שער יט

בענין כסוי הסוד
גדול כסוי הסוד שכל המגלה סוד חברו כאילו שופך דמים, שנאמר (ויקרא יט, טז) לא תלך רכיל וגו'.

גדול המכסה סוד חברו, שהוא מקיים מחשבות חברו, ואם אינו מכסהו הוא מפר מחשבתו, ולא יתקיים הדבר מפני שהוא מגלהו.

שער כ

בענין דרך ארץ
גדולה דרך ארץ שהיא שקולה כנגד כל התורה כדדרש בר קפרא אי זו היא פרשה קטנה שכל גופי התורה תלויין בה, הוי אומר זו דרך ארץ, שנאמר (משלי ג, ו) בכל דרכיך דעהו וגומר.

גדולה דרך ארץ שהיא שקולה כנגד כל התורה. גדולה דרך ארץ שכל מי שיש בידו דרך ארץ הוא אוהב להקדוש ברוך הוא ולבריות.

תוכן העניינים

ראשית חכמה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה