אור ברסלב
ראשית בכורים (בכורות) בכורות › דף מד:

ראשית בכורים (בכורות)· רבי אברהם וינברג

בכורות · דף מד:

דף מד.

דף מד:

(שם ע"ב) בגמ' נכפה אפי' אחת לימים, עי' רבינו גרשום דאפי' יש לו וסת לזה פסול אפי' שלא בשעת וסתו, ולכאורה קשה מאי שנא מכל מום עובר דכשעבר מומו כשר, ואי דשאני זה שהמום לא עבר לגמרי ויש לו וסת קבוע שיחזור לו, מ"מ קשה מהא דכתובות (ע"ה.) דריח הפה לא הוי מום בכהנים משום דאפשר דנקיט פלפלא ועביד עבודה, הרי דאף דהמום נשאר אצלו בכח ויחזור לאחר עבודה מ"מ כיון דבשעת עבודה ליתא למום כשר באותה שעה, וכ"ש בנכפה בשעה שהוא בריא אמאי יפסול:

אך י"ל לפימש"כ לעיל גבי נדמה דחשוב מום שבגלוי כיון דהוי מילתא דתמיהא וידוע ומפורסם לכל אף שאינו נראה בחוש הראי', וא"כ ה"ה בנכפה כיון דיש לו וסת לזה נחשב שהמום אצלו בכח לעולם, אלא שבפועל אינו מתגלה רק לעתים ידועים, אבל מ"מ כיון שהדבר ידוע לכל חשוב מום שבגלוי אף בשעה שאינו נכפה בפועל, ולא דמי לריח הפה דאינו דבר מפורסם כ"כ הילכך לא חשוב מום רק בשעה שנרגש הריח אבל לא בשעה שעבר: שוב עיינתי בריטב"א כתובות שם מבואר דהא דמום עובר חשוב מום היינו דוקא אם באותה שעה שהוא בא הוא קיים, משא"כ בזיעה דאף בשעה שהיא באה יכול להעבירה עייש"ה, וכ"כ יש לחלק בין נכפה לריח הפה, ושם מבואר דמום עובר שיש לו וסת לא חשוב מום רק בשעת הוסת, דלא כשיטת ר"ג, עיי"ש:

ויש להסתפק בעתים חלים עתים שוטה אם הוא פסול בעת שהוא חלים דומיא דנכפה דהרמב"ם כלל שוטה בהדי נכפה, ולכאורה יש לה"ר מש"ס ר"ה (כ"ח.) עתים חלים עתים שוטה כשהוא חלים הרי הוא כחלים לכל דבריו, וכיון דכייל לכל דבריו משמע דאף לעבודה כשר, דאל"כ יש דבר שנחשב לזה כשוטה, אך יש לדחות דע"כ לאו כללא הוא, דהא כשהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו נמי לאו כללא הוא דשוטה גמור לאו בר כי' הוא ועתים חלים עתים שוטה חשוב בר זכי' כמו קטן כמש"כ הרא"ש פ' האשה שנתארמלה גבי בר שטיא זבין נכסא עיי"ש, אע"כ דלאו כללא הוא, ושם לענין מצות מיירי, אך דעת התוס' סוכה (מ"ו ע"ב) אינו כן, ולדבריהם אפשר דכללא הוא:

תוכן העניינים

ראשית בכורים (בכורות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה