ראשית בכורים (בכורות)· רבי אברהם וינברג
בכורות · דף ל:
דף ל:
(שם ע"ב) בגמ', הגר שקיבל עליו דברי תורה אפי' נחשד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה והרי הוא כישראל מומר נ"מ דאי קדיש קידושיו קדושין, וקשה תרתי חדא דחשוד ומומר תרי מילי נינהו כדמבואר ביו"ד סי' ב' ואמאי דינו כישראל מומר מפני שנחשד, ועוד מאי קמ"ל בזה דאי קדיש קידושיו תופסין הא ש"ס ערוך הוא ביבמות דאפי' חזר לסורו לגמרי קדושין תופסין מכ"ש בזה שהוא רק חשוד:
אך י"ל דאף דישראל החשוד אינו נעשה מומר אא"כ עבר ג' פעמים. זהו רק משום דהוחזק בכשרות מצד מעשיו ומצד תולדתו, משא"כ בגר שלא הוחזק מתחילה אם נעשה חשוד תיכף לאחר שנתגייר יש לו דין מומר דהא לא הוחזק מעולם בכשרות וע"כ נעשה מומר בפעם אחת, ולזה קמ"ל דאעפי"כ אם קידש בת ישראל קידושיו קדושין דסד"א כיון שחזר לסורו מיד לאחר שנתגייר אגל"מ דקבלתו לא הי' בה ממש ואינו גר קמ"ל דקבלתו קבלה:
ועי' פרישה יו"ד סי' רס"ח שכתב דכל כה"ג אסרי' יינו למפרע והט"ז שם חולק דאף בכגון הא אין לפוסלו למפרע עיי"ש, ועי' ביאורי הגר"א שם אות כ"ח, והלום ראיתי בתשו' מהרשד"ם חאה"ע סי' י' שהביא ראי' מכאן דמומר גמור אין קדושיו קדושין עיי"ש ולפי הנ"ל אין ראי' מכאן שוב ראיתי בשיטמ"ק שיש לו גירסא אחרת כאן ולפי"ד א"ש טפי: