ראשון לציון על שולחן ערוך יורה דעה· רבי חיים בן עטר
כללי ספק ספיקא · סימן יג
מה שתמה הרב לדברי ס' הליכות עולם והוכיח מדברי כל הפוסקים ז"ל הפך דבריו נראה כי אין קושיא לדברי הרב כי הוא סובר דמיקרי ספק הגם דשני הצדדים בשניהם היתר כהא דספק נגע ספק לא נגע ואת"ל נגע ספק שרץ ספק צפרדע הרי הגם שנסתפקנו בנגיעה אנו חוזרים ומסתפקים בה דלמא צפרדע וכל הספ' הוא בהיתר והר"ב פר"ח נכנס ביסוד אחד והוא זה דכל שאנו מסתפקי' בנגע בהכרח לומר בטומאה ובזה אין להפך עוד שכתב וז"ל הנהו חביתי דחמרא דפתחי להו גנבי ואמר שמואל חמרא שרי מ"ט כיון דאפשר דפתחי משום ממונא הו"ל ס"ס ופי' רש"י ספק ישראל ספק גוי ואת"ל גוי ספק נגע ספק לא נגע. וכתב הפר"ח דאין זה מתהפך דאי מספקא לן אי נגע אי לא נגע היינו ודאי גוי ע"כ וקשה לי למה לא נתחיל הספק בכה"ג ספק הפותח נגע או לא נגע כשמצאה יין ואין כאן מיחוש כלל לומר לי עליו שמא נגע האוסר ואת"ל שישנה לנגיעה איכא ספק אחר את"ל שנגע שמא הפותח ישראל הוא וזהו עצמו סדר שלקח הרב בספק נגע ספק לא נגע ואת"ל נגע צפרדע הוא וכשנהפך נאמר כן ספ' אין כאן טומאה בעולם שאין זה אלא צפרדע ואת"ל שרץ שמא לא נגע והו"ל ס"ס מב' צדדין וכפי זה כל ההוכחות שהוכיח מדברי הפוסקים אינם הוכחות כאשר אבאר בס"ד. האמת דלמה שכתב הרמ"ע בתשו' והביאו הש"ך משמע כדבריו וכפי זה כל ההוכחות שהוכיח הפר"ח נכונים: