ראשון לציון על שולחן ערוך יורה דעה· רבי חיים בן עטר
כללי ספק ספיקא · סימן ד
עוד כתב הפר"ח סי' ד' וז"ל כתב הרא"ם בביאוריו על הסמ"ג להל' מגילה דכי אמרי' ספקא דרבנן או ס"ס בדאוריתא לקולא ה"מ דיעבד אבל לכתחילה בין חד ספק בין ס"ס לחומרא ע"כ. ולא נהירא דהא בכל דוכתא מקלינן בחד ספקא דרבנן ובס"ס בדאורייתא ואפי' לכתחילה וכן מבואר בתשובת הרשב"א סי' תצ"ג ע"כ. ואני אומר שאין סתירה מדברי הרשב"א בתשו' לדברי הרא"ם בהא מלתא דספק אחד בדרבנן כי דברי הרשב"א לא הוו אלא בס"ס דמתיר אפי' לכתחילה כדמוכח בהדיא בתשו' הנז' אך לא בספק א' בדרבנן כי יש לך לדעת דמחלק הרשב"א בין ספק א' דרבנן לס"ס דאוריתא ונתן הטעם בת"ה הארוך דף קי"ו כי בס' אחד איכא כיוצא בו דאסור דהיינו אי הוי דאוריתא אלא משום דהוי בדרבנן מקילינן. אך בס"ס אין כיוצא בו אסור כלל והו"ל היתר גמור ולהכי שרי אפי' בדבר שיש לו מתירין משא"כ ספק א' אפי' במילי דעיקרם דרבנן אסור בדבר שיש לו מתירין וכיון שכן דסובר רשב"א לחלק בין הספק דרבנן לס"ס דאוריתא איך קאמר הפר"ח ללמוד ספק אחד מס"ס והאמת הוא דבס"ס הוי הרא"ם הפך דעת הרשב"א ופשוט: