אור ברסלב
ראשון לציון על סוכה פרק א › דף ג ע"א

ראשון לציון על סוכה· רבי חיים בן עטר

פרק א · דף ג ע"א

דף ב ע"ב

גמ' הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו כו' ע"כ. כתב רמב"ם בפ"ו מהלכות סוכה וז"ל מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך ביתו וכו' הרי זה אסור כו' גזירה שמא ימשך אחר שולחנו ע"כ. משמע דסובר דהלכה כב"ש אפילו בהא וכ"כ הרי"ף. ותמיה לי טובא כיון דלא אתמר הלכה כב"ש אלא בשיעור סוכה מנ"ל למימר דאפילו בהא דגזירה שמא ימשך. והרי"ף נתן טעם משום דחד טעמא להם ולא ידענא מנין לו ומפשטא דסוגיא לא משמע הכי ודעת רמב"ם לא משמע דסובר כטעם הרי"ף מדלא יהיב טעמא בדין ראשון שכתב דבעי ז' על ז' שהוא שיעור ראשו ורובו ושולחנו דהוי משום שמא ימשך כו' וכתב טעם זה בסוכה גדולה וכד דייקינן דברי רב שמואל בר יצחק דבריו מוכיחים דלא כהרי"ף ורמב"ם. חדא דהו"ל למימר הלכה שצריך שיהיה ראשו ורובו ושולחנו בתוך הסוכה ומשתמעא ממילא דבעינן שיהיה בה שיעור זה ומדנקט כה"ג משמע דלא בעינן אלא שיהיה בה שיעור זה ודוק ותו קשה לימא להדיא הלכה כב"ש בשלמא אי אמרינן דלא פסק כוותייהו אלא בשיעור סוכה שפיר דלא מצי למימר הלכה כב"ש דהוה אמינא דהלכה כב"ש בכולה מלתא דידהו כדמסיק הש"ס דבתרתי פליגי ולהכי פי' דהלכה דקאמר דוקא בהא מלתא. אלא להרי"ף והרמב"ם דאכולה מלתא דב"ש קאמר הלכה לימא הלכה כב"ש:

ונראה דעיקר טעמו דרמב"ם הוא מההיא דאמרינן בירושלמי דפ' הישן אמתני' דהיה ראשו ורובו כו' וז"ל רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב ממה שסלקו ב"ש לב"ה הדא אמרה הלכה כדבריהם ע"כ. הרי דאתמר להדיא הלכה כב"ש דבעי' שולחנו תוך הסוכה ואפילו בסוכה גדולה דהא הך דסלקו ב"ש לב"ה הוי בהך עובדא דר"י החורני וההיא סוכה גדולה היתה אלא שהיה שולחנו חוץ לסוכה שאל"כ הכי הול"ל ומצאוהו יושב בסוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ופשוט. ומהשתא אשכחנא סימא ליתובי מאי דייקנא במילתיה דר"ש בר רב יצחק דמייתי בש"ס דילן אמאי לא נקט מילתיה דבעי' שיהיה ראשו ורובו ושולחנו וכו' דהא כבר אמרה להא מלתא כדמייתי לה בירושלמי וטעמא דלא כיילינהו לתרווייהו בחדא מימרא כדכתיבנא משום דהך דבעינן שולחנו בתוך הסוכה נפקא ליה ממה שסלקו ב"ש לב"ה ועדיין אני אומר דלא סלקו ב"ש לב"ה אלא כהא דמשום גזרה אבל לענין שיעור הכשר סוכה דילמא כב"ה דלא בעי' שתחזיק גם השולחן ונפקא מינה להיכא דראשו ורובו בסוכה זו שאינה מחזקת טפי ושולחנו בתוך סוכה אחרת לפניה דאי נמי נמשך לסוכה נמשך אמרינן דשפיר דמי קמ"ל דכל דאינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו לאו סוכה היא ומאי דלא קאמר הלכה כב"ש דרך כלל משום דלא משתמע ממתניתין להדיא דבתרתי פליגי ומהשתא לעולם דטעמא דב"ש בסוכה שאינה מחזקת שולחן הוי משום דלא חשיבא ראויה לדירה ובהכשר סוכה קמפלגי ופליגי ג"כ בגזרת שמא ימשך אחר שולחנו ואפילו יושב בסוכה כשרה שמחזקת שולחנו וסלקא לן פסקא כב"ש בתרווייהו בראיה ברורה כדכתיבנא ולית אנן צריכין למה שנדחק הרי"ף. וכבר צדד הרשב"א למצוא לדבריו סמוכות והכריע לומר כדבריו משום דכל דברי הגאונים דברי קבלה ואנו מקבלים קבלתו הקדושה אבל מטעמא דכתיבנא ונכון ועיין מ"ש בדף ז' ע"ב ד"ה אמר אביי:

שם גמרא בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה ע"כ. כתב רמב"ם בפ"ו מהלכות מזוזה וז"ל בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה ואם יש בו לרבע וכו' ואצ"ל שאם היה ארכו יתר על רחבו וכו' חייב במזוזה עכ"ל, ובפ"א מהלכות ערוב כתב סתם וז"ל אבל אם נתנו כו' או בבית שאין בו ד' אמות על ד' אמות אינו עירוב עכ"ל וכן בפ' י"ב מהלכות שמיטה וכן בפ' י"א מהלכות רוצח וכן בפ"ז מהלכות מלכים וכן בפרק י"ד מהלכות טומאת צרעת ולא כתב כחדא מינייהו דלא בעי' מרובעות טעמו משום דסמך על מה שכתב בה' מזוזה שהם הלכות ראשונות ומשם נלמוד לכל מקום וטעמו ז"ל דכתב דלא בעינן מרובעות משום דאפושי פלוגתא לא מפשינן ואי תימא דפי' ד' אמות על ד' אמות מרובעות בעי' א"כ בההיא דפליגי רבי וחכמים בשיעור סוכה דחכמים סוברים ראשו ורובו כו' ור' סובר ד' אמות על ד' אמות פליגי בתרתי דלחכמים כדי ראשו ורובו שהם ז' טפחים על ז' טפחים ורבי בעי ד' אמות על ד' אמות ומרובעות וקי"ל אפושי פלוגתא לא מפשי'. ועוד נראה דדייק לישנא דמתניתין דקתני אין בו דהכי הול"ל שאינו ד' אמות על ד' אמות ומדקדק תיבת בו רוצה לומר שיש בו שיעור זה הגם שאינו עומד בסדר זה ועיין מ"ש בדף ח' ד"ה אם יש כו' מיהו מסתברא לי דבעינן שתהא ראויה ליכנס בה אדם ולישב בה אבל אם היתה באופן שאם העומד אינו יכול לישב הגם שהיא ארוכה ביותר אנן סהדי דלא מקרי בית ואולי דלזה נתחכם רמב"ם שכתב בסדר זה ואם היה בו לרבע כו' אע"פ שהוא עגול או בעל ה' זויות ואצ"ל אם היה ארכו וכו' וכי היכי דהך דעגול ודחמש זויות יש בהם מציאות דיכול אדם לישב בהם הא נמי דכוותייהו כמו שתאמר שמנה באורך ושנים ברוחב והוא שדקדק ג"כ באומרו ארכו יתר על רחבו פי' שאינו מרובע אבל אם היה עשוי כמבוי צר וארוך פשיטא דלא חשיב בית אפי' יש בו לרבע ד' אמות על ד' אמות והגם דאמרי' לקמן דף ז' ע"ב גברא באמת' יתיב עכ"ז דוקא בדירת עראי אבל בדירת קבע לא סגי בהכי ולענין בית שהוא עגול אי מצריכינן ריבוע ד' על ד' בתוכו או מצריכינן כל העיגול לתשלום ד' על ד' עיין מ"ש לקמן דף ח' ד"ה אם יש בהקפו כ"ד בני אדם ושם אבאר דברי רמב"ם בס"ד:

תוכן העניינים

ראשון לציון על סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה