ראשון לציון על סוכה· רבי חיים בן עטר
פרק א · דף ב ע"ב
גמ' אבל דפנות מגיעות כו'. רמב"ם ז"ל לא חילק ואסר כל שגבוה למעלה מכ' אמה וכן הרי"ף וכתב טעמא משום דקי"ל כרבא ולזה לא שנא מגיעות לסכך לא שנא אית ביה ארבע על ד' פסולה ע"כ. והן אמת דקי"ל כרבא דבתראה הוא אלא דקשה לי כיון דשקיל וטרי תלמודא אליבא דהנך אמוראי וטרח ליישב מתניתא אליבא דידהו משמע דסתמא דתלמודא לא מסיק כרבא. אלא לפום מאי דכתב הר"ן דבכוליה תלמודא קאמר דר' יהודה סבר דירת קבע ולא שמעינן ליה דאמר לה אלא אי מפרשינן כרבא אם כן שפיר פסקינן כרבא ולא חיישינן לתלמודא דהכא דאפשר דאינו אלא להבין מה דקשה עלייהו ולאו משום דפסק כוותייהו. ותו הוכיח הר"ן מההיא דבנה אצטבא תוך סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה דסובר סתמא דתלמודא דלא כרבא דהא בדופנות נוגעות עסקי' מדקאמר דחשבינן הסכך דופן עקומה ומהשתא אין לפקפק בהלכה זו כל עיקר ועיין מ"ש בדף י"א ד"ה דרש רבא בר ר"ה: