ראשון לציון על ברכות· רבי חיים בן עטר
פרק ו - כיצד מברכין · דף מג:
גמ' יפיל אדם עצמו כו' מקשים החבירים יצ"ו ומי יאמר שאם לא היה מודה יאודה שלא היתה מכלימתו ואומרת לו ממך אני הרה ולא היתה מפלת עצמה לאש ונ"ל דדייק קרא שאמר שלחה אל חמיה לאמר כו' שהיל"ל והיא שלחה לאמר אל חמיה דאז תהיה הכונה ששלחה לו האמירה עם הסימנים ביד שלוחה אבל לא שלחה הסימנים אליו ומאו' שלחה אל חמיה לאמר ה"ז מגיד ששלחה לו הסימנים וא"ל בשליחות זה לאיש כו' ומעתה לא חששה ליאודה' שיכפור בסימנים ולומר שקר בימינה ואין בידה להוכיח כדבריה ומזה אתה למד שהסכימה על הדבר שלא תכלימנו הגם שתשרף שהרי הסימנים יצאו מידה והם אצל יאודה ופשוט: