ראשון לציון על ברכות· רבי חיים בן עטר
פרק א - מאימתי · דף ב.
משעה שהכהנים וכו' רש"י כתב דהשתא דנהיגי לקרותה בציבור מקמי הכי בעוד היום הוא לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ועיקר מצותה שאנו יוצאי' י"ח בה היא מה שאנו קורין על המטה פ' ראשונה ע"כ והתוס' לא נראה להם להלכה שיוצאין בפרשה ראשונה לבד וכתבו שסומכין על דעת ר' יהודה דאמר זמן תפלת מנחה עד פלג המנחה וממילא מאז מתחיל זמן ערבית והראיה דאשכחן דקאמ' תלמודא בפרק תפלת השחר בפיסקת תפלת המנחה עד הערב ר"י אומר עד פלג המנחה וז"ל א"ל ר"ח לר' יצחק התם אמר רב כהנא הלכה כר"י כו' הכא מאי וא"ל מדרב מצלי של שבת בע"ש כו' שמע מינה הלכה כר' יהודה כו' ע"כ. שמעינן מינה דמאן דסבר כר' יהודה דזמן תפלת מנחה עד פלג המנחה מצי לצלויי תפלת ערבית דמסתמא חשיב ליה ערב והגם דלא הוי זמן שכיבה דהא לא דריש בשכבך ובקומך וכמו שכתבו התוס' בע"ב ד"ה א"ל יע"ש. שוב דחו התוספות הך דכר"י עבוד משום דמצלו מנחה ג"כ סמוך לחשיכה והוי כתרי קולי דסתרן והעלו דעיקר סמיכתן הוא ככל הנהו תנאי דבסמוך דמיקרי זמנה קודם צאת הכוכבים והוכיחו מרב דהוה מצלי דשבת בערב שבת ע"כ. דבריהם תמוהים היכי מוכיחו מההיא דרב דההיא קאמר הש"ס דכרבי יהודה ס"ל ולפי מה שכתבו דהוי תרתי דסתרן ממילא רב לא הוי מצלי מנחה סמוך לחשיכה ותו רב דמצלי מצלי בעוד השמש כדמשמע להדיא התם בפ' תפלת השחר ולהנהו תנאי ליכא בהו מאן דמתיר לקרותה בעוד השמש כדמוכח להדיא דהא מאן הוא בכולהו הנהו תנאי דמקדים זמנה ר' אליעזר דאמר משקדש היום דהוא בין השמשות אבל בעוד היום ואצ"ל שעה ורביע ליכא מאן אמרה וכ"כ הטור להדיא. ואין דברי התוס' מיושבים אצלי וישוב דבריהם הוא כדרך שכתב הרא"ש שהביא הך דרב דצלי של שבת בע"ש לדרך קמא דכרבי יהודה עבדי אבל למה דאמר דכהנהו תנאי עבדי לא מצי לצלויי אלא בין השמשות כתנא דמקדים בכולהו אבל מקמי הכי לא יצא ידי חובתו ודחה הרא"ש הך דרב דצלי וכו' משום דאפשר דהוה קרי קריאת שמע בתר הכי בזמנה. ולדעתי דברי רש"י עיקר דבק"ש שעל המטה נפקי דהא ממ"נ אי כר"י ס"ל קשה תרתי חדא משום תרתי דסתרן. ועוד אי שמעת ליה לר"י דאמר לאו זמן מנחה לילה מי שמעת ליה דאמר וההיא דרב הא דחה ליה הרא"ש ברוח מצויה. ואי כהנהו תנאי מאן שמעת ליה דמקדים בכולהו ר"א בין השמשות אמר מקמי הכי לא אמר ואינהו צלו בעוד היום. והרמב"ם כתב בפרק א' מהלכות תפלה וז"ל ויש לו להתפלל תפילת ערבית של לילי שבת בע"ש וכן יתפלל של מוצאי שבת כו' ובלבד שיקרא קרית שמע בזמנה אחר צאת הככבים ע"כ. גילה דעתו דהך דרב הוה מיהדר וקרי קרית שמע בזמנה. וז"ל בפרק א' מה' ק"ש איזהו זמן ק"ש בלילה מצותה משעת יציאת הככבים כו' ואמר מצותה לגבי עד חצי הלילה והגאונים והרי"ף גם כן פסקו דדוקא מצאת הככבים. ולענין הלכה נרא' לי דאם צבור מצלו בין השמשות מצלי בהדייהו כיון דאיכא מסמך גאולה לתפלה דהוי עת רצון ומצינן למיסמך אדרבי אליעזר אבל מקמי הכי ליצלי ביחיד:
שם גמ' תנא אקרא קאי מהכא דייקינן דתנא דמתני' סובר קרית שמע דאוריתא דאי כמאן דאמר קרית שמע דרבנן וקרא דבשכבך כו' בתלמוד תורה מאי אקרא קאי ולדברי שמואל דאמר דרבנן לא משנינן הכי אלא חסורי מחסרא והכי קתני חייב אדם לקרות קרית שמע שחרית וערבית מאימתי קורין כו' ומשום דלאו קושיא אלימתא היא לא טרח תלמודא למימר הניחא כו' אלא לשמואל כו' והגם דלא אמרינן חסורי מחסרא בתחילת המשנה הכא שאני דהא משתמעת נמי דצריכי לקרות מדקתני מאימתי קורין ק"ש. איכא למידק אמאי אין מברכין על קרית שמע אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרות שמע. וראיתי להרב אבודרהם דיהיב טעמא כיון דעיקר טעם הברכה הוי לקבל עליו עול מלכות שמים קודם לעשית המצוה. בקריאת הא איכא שם ומלכות בפסוק ראשון ע"כ ולמאי דחמיתיה לרב עמרם גאון שהביא דברי הרא"ש דהאידנא דקורין בציבור קרית שמע מבעוד יום שאין אנו יוצאין ידי חובתינו אלא בק"ש שעל המטה וצריך לברך עליה אקב"ו לקרות קרית שמע ע"כ. לדבריו ז"ל אינו צודק טעם אבודרהם ואולי כי דוקא בקרית שמע שעל המטה תקנו ברכה זו כיון דלא קרו לה אלא משום מזיקין בהיכא דצריכין למיפק בה ידי חובת מצות קרית שמע בעי לברוכי כי היכי דמנכרא מלתא דלחובה קרי לה: