ראשון לציון על ביצה· רבי חיים בן עטר
פרק ב · דף כ:
גמרא מאי בינייהו כו' פי' לא תימא דאיכא בינייהו נטמאו אימורין כו' והבשר קיים דלרבא זורק להתיר הבשר ולרבה בר"ה כיון דנטמאו אימורין הגם דאיכא בשר לא יזרוק וכמ"ש התוס' דהול"ל איפכא. וכפ"ז נ"ל פירכא מהך מתניתי' דקתני דכבשי עצרת לכ"ע אלא איכא בינייהו נטמא בשר פי' דלכ"ע אי איכא בשר קיים זורק הגם דהיתר בתר זה אינו מן הדין דהא שלא כדין נשחט עכ"ז מצי לאכלו השתא מיהא ופלוגתייהו בנטמא בשר למר כו' ולמר כו' וכפ"ז נ"מ נמי עבר ושחט עולה למר יזרוק הדם ולמר לא יזרוק ולפ"ז תבין אמאי לא קאמר איכא בינייהו עולה דכונת הש"ס לשלול היפוך הסברא כדכתיב' וכמ"ש התוס' וממילא נשמע נמי דא"ב עולה נמי: