אור ברסלב
ראשון לציון על ביצה פרק ב › דף יט:

ראשון לציון על ביצה· רבי חיים בן עטר

פרק ב · דף יט:

דף יט.

גמ' ר"ש אומר הרי הוא אומר כו' עיין מ"ש בחגיגה דף י"ז:

שם גמרא ומאי שנא חג הסוכות כו' לומר שזה אחרון ע"כ הקשה החכם השלם כמה"ר חיים יאודה אמזאלה ה"י א' מבני הישיבה ה"י א"כ נימא היינו דאיכא בין ר"א בר' שמעון לת"ק ולעולם לכ"ע אין קריבין בי"ט וחג הסוכות דקתני היינו בחה"מ ותרצתי לו דאם כן הו"ל לפרושי דמדקתני סתם משמע אפילו בי"ט בשלמא ת"ק פי' למלתיה מדקאמר ולא בעצרת מפני שהוא י"ט דזה הוי כאלו פי' להדיא דבח"מ איירי משא"כ ר"א בר"ש דקתני סתם ומה גם שקדם לו דברי ת"ק דאסר בעצרת משום י"ט ולא חש הוא לומר חג הסוכות סתם דמש' אפילו בי"ט ש"מ דאפילו בי"ט והש"ס נתחכם להכריח דבי"ט איירי מקמי דיוק מ"ש חג הסוכות דנקט דבהכי מכריח טפי ואה"נ אי פרכי' בתר דדייקינן מ"ש חג הסוכות דנקט ומשנינן לומר לומר שזה גורם משנינן הכי וכל זה דרך דחוק בש"ס והנכון לומר הוא דטעמא דש"ס הוא דאי תימא דכל עצמו דר"א בר"ש לא אתא אלא לפלוגי לומר דזה גורם לא הו"ל למימר כה"ג מביא אדם בחג הסוכות דמיחזי דשריותא קמ"ל אלא הכי הול"ל חייב אדם להביא כו' ואז שמעי' שפיר דלא אתא אלא לומר דזה גורם ומדקאמר מביא אדם כו' משמע דשריותא הוא דקמ"ל ולזה דייק הש"ס אימת אלימא בח"ה ואתא לאשמועינן דנדרים ונדבות קריבין בח"ה היינו ת"ק דקאמר אבל מביא בחג הסוכות ופירשנהו בתה"מ דמותר להביאם ומשני אלא ודאי בי"ט קמ"ל ר"א בר' שמעון דנדרים ונדבות קריבין בי"ט ובתר הכי קאמר ש"ס מ"ש דנקט האי שריותא בי"ט דסוכות ולא בשאר י"ט ומשני לטעמיה כו' פי' למאי דסבר דזה מעכב להכי נקט למלתיה בחג שחייב להביא בו עכ"פ:

תוכן העניינים

ראשון לציון על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה