אור ברסלב

ראשון לציון על ביצה· רבי חיים בן עטר

פרק א · דף י.

דף ט.

גמרא עד כאן לא קאמרי ב"ש הכא אלא כיון דמוקצה כו' ע"כ בש"ס מפרשי' לפלוגתייהו דב"ש וב"ה דב"ש גזרי דלמא ממליך וב"ה לא גזרי דלמא ממליך אבל לכ"ע ליכא מוקצה דהא ב"ה נמי בעו דיאמר זה וזה אני נוטל ובהכי אפי' ב"ש נמי מודו דליכא מוקצה אלא דמצריכי נענוע מחשש ממליך וא"כ מאי קאמר הש"ס לסברת ב"ה כיון דמוקצה באומר זה וזה כו' הלא גם ב"ש מודים דאין כאן מוקצה וי"ל דה"ק כיון דמאי דאנו באין לדון עליו הוא באיסור מוקצה לא חיישינן באיסור זה חששא רחוקה דלמא ממליך ומטלטל המוקצים די שנצריכהו להסיר המוקצה ודי שיאמר זה כו' ועכ"פ דברי הש"ס דחוקים ומיסתברא כדעת ר' יוחנן דאפיך לבית הלל במקום בית שמאי וכדכתיבנא שהיא דעת הרמב"ם ז"ל:

שם גמרא דלמא אתי לאמלוכי ע"כ פי' רש"י בי"ט בשיקח מה שהזמין בלא נענוע והו"ל טלטול שלא לצורך דברי רש"י ז"ל צ"ע דהא כיון דלאו מוקצים נינהו אין איסור בטלטולם כיון דאי בעי שחיט ואכיל להו. והרמב"ם כתב בפי' המשנה וז"ל שמא ימלך ולא ירצה לקחתם ואחר הכנס' י"ט ימלך שנית ויקח אותם והם מוקצים עכ"ל פי' דבריו דהחששא דממליך לא אחר הכנסת י"ט בזה ודאי דליכא שום מיחוש והרי הם כפתו וכפירותיו המזומנים אצלו אלא דהחששא היא שמא ימלך קודם י"ט ובין השמשות מוקצים נינהו ואיהו חשיב דהזמנה ראשונה שעשה כשאמר זה וזה אני אוכל אינה מתבטלת במחשבה שניה הגם שהיתה קודם הכנסת י"ט:

תוכן העניינים

ראשון לציון על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה