אור ברסלב
ראש יוסף על פסחים פרק ראשון › דף יח.

ראש יוסף על פסחים· רבי יוסף תאומים

פרק ראשון · דף יח.

דף יז:

רש"י בד"ה דדריש יטמא. דכתיב גבי אוכלין כו'. ולא יטמא דכתיב כל אשר בתוכו יטמא. ור"ע אמר ככר שני. ומ"מ על ר"ע קשה אמאי לא דריש מקמא (ודוחק) די"ל יטמא מקבל טומאה משרץ. ומטמא באוכלין דריש שפיר דאוכלין ומשקין דוקא לא כלי דזה דוחק. ועמ"ש בד"ה לימד על ככר שני:

בד"ה אשר יפול כו'. אעפ"י שלא נגע כו'. כל אשר בתוכו יטמא מ"ש אע"פ שלא נגע אין צורך בכאן. ומ"ש בתוכו יטמא. ולעיל בד"ה דדריש פירש מכל האוכל יטמא יע"ש:

ד"ה לימד על ככר כו'. ואני שמעתי כיוצא כו'. דקשיא להו למה נקיט ככר ומפרשין דר"ע אית לי' טומאה עושה כיוצא:

ד"ה לא מצינו טומאה כו' דלהכי קורין יטמא כו' הוא לקמן ע"ב גרסינן בגמרא יטמא דאין עושה כיוצא מהכא נפקא ופירש"י דהקרי יטמא בחיר"ק תחת היו"ד ולא בשוו"א כו'. אלמא מיעוט דאין מטמא אחרים והמסורת ביו"ד לטמא אחרים מסתמא אמרינן למעט משקה הואיל באוכל כתיב טמא הוא ואין כיוצא בו. דליכא למימר הוא ואין מטמא משקה. הא אוכל מטמא. דסברא הוא לטמא משקין דעלולין כו'. ה"ה סיפא נמי. וזה שאמר לא מצינו טומאה כיוצא באוכל. וה"ה במשקה והתוס' ד"ה לא מצינו פירשו בע"א. ועמ"ש בד"ה מגופא דקרא ובתוספת ד"ה רבינא:

ד"ה ואי ס"ד כו'. מכלל דמשקין מטמא כו'. יטמא למה לי נערבינהו כו'. לר"ע בלא"ה אוכל מטמא משקה דכתיב יטמא אחרים. וע"כ משקה דאוכל לא כו'. וכ"ש אוכל מחמת שרץ דמטמא משקה. ומ"ש נערבינהו היינו דאי ס"ד דסיפא יטמא לטמא משקין ולא אוכלין דקרינן יטמא בחיר"ק למעט שאין משקין מטמא אוכלין אלא משקין נערבינהו ממש דהא בחד גוונא מיירי תרוייהו. משא"כ התוס' לשיטתם בד"ה לא מצינו דלא גריס לקמן יטמא מהכא נפקא. וא"כ י"ל דסיפא בין משקה ואוכל ולכך כתבו ד"ה רבינא דל"ד נערבינהו אלא תרי יטמא למעט וע"ש. במהרש"א ועמ"ש בתוס' ד"ה רבינא:

רש"י ד"ה ואימא כו'. לכלים טהור דליכא למימר דאימא לטמא כלי ומשקין ולא אוכלין. ול"ק נערבינהו לרש"י דסיפא גם לכלים. די"ל דאין סברא לטמא כלי ולא אוכל. אבל משקין גזרת הכתוב הוא דאין טומאה עושה כיוצא בו:

ד"ה ומה כלי שטימא המשקין הזה כו'. מלת שמטמא מפרש שטימא, דלכאורה תרי ק"ו נקיט. א' ומה כלי שמטמא משקה אין מטמא כלי. משקה דאין מטמא משקה א"ד כו'. ועוד ק"ו משקה הבא מחמת כלי כו'. אלא דא"כ מה פריך משקין מחמת שרץ. אכתי איכא ק"ו ראשון אלא דאין זה ק"ו דמה שאין מטמא משקה משקה דגזרת הכתוב הוא דאין טומאה עושה כיוצא כמ"ש התוס' ד"ה ומה כלי כו' לכך מפרש שמטמא כלומר שטימא ועיקר הק"ו משקה הבא מחמת כלי כו':

בתוס' ד"ה רבינא כו' למעט, עיין מהרש"א. ולפ"ז המיעוט למעט דאין משקה מטמא משקה. וא"ל למעט דאין מטמא אוכל רק משקה שעלולין ונערבינהו ל"ק לתוס' (דאדרבא אי נערבינהו ה"א בין משקין ואוכלין. וי"ל דסמיך אאין עושה כיוצא. ולא ניחא לי' דר"פ דלמא קרא במשקין סתמא כתיב בין אוכלין ומשקין. משא"כ כיון דאית מיעוטא וע"כ לא מקרא. אלא מסברא ממעטין כיון דאין מטמא כו' באוכל דאין מטמא כיוצא ומשקה מטמא דעלולין ה"ה כאן ממעט כיוצא:

בתוספת ד"ה ומה כלי. עיין מהרש"א. ומ"ש בשם בעל המאור והנה תרי ק"ו דסתרי אהדדי כ"א תיקו אדוכתי'. אם לא שיש איזה סברא להתחיל הא' יותר מחברו כמ"ש התוס' בפ"ק דחולין (בבשר) [בסוגיא דכשר] בפרה ועיין מ"ש בספר ג"ו מזה. ואמנם מ"ש מהרש"א ז"ל. דא"כ ק"ו אחד קשה יטמא דרישא למאי אתא או דסיפא י"ל דאה"נ דקושיות בעל המאור נימא יטמא דרישא כלי. ומאי חזית לסתור האי ק"ו כו'. ודסיפא לטמא אוכלין ול"ק נערבינהו. משא"כ אי דרישא ודסיפא לטמא כלי נערבינהו כו'. ועיין תוס' ד"ה רבינא אמר דפירשו בע"א הא דנערבינהו כו'. יע"ש ואי"ה יבואר. ועיין תוס' ד"ה וכי תימא דאין אוכל מטמא כלי. יש ק"ו אחר יע"ש. וא"כ יש לומר דעדיף לומר דיטמא דרישא לטמא משקין ולסתור הק"ו דבעל המאור ולקיים הני תרי ק"ו דאין אוכל מטמא כלי. וכן משקה דאין מטמא כלי איכא תרי ק"ו. כמ"ש מהרש"א ז"ל שם. אלא דהוה טעות דאי אין אוכל מטמא משקה. ולא משקה אוכל. א"כ תו ליכא ק"ו דאין אוכל מטמא כלי. ולא משקה מטמא כלי מק"ו שכתבו התוספת ד"ה וכי תימא אוכל חמור יע"ש. ואין להאריך:

תוכן העניינים

ראש יוסף על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה