ראש יוסף על פסחים· רבי יוסף תאומים
פרק ראשון · דף יד.
משנה בשר שנטמא בולד מסיק ולד ולד. ואמנם ולד כולל א' ב' ג' ד'. כי כולם בשם ולדות יכונה. כמ"ש הרמז"ל בפי' המשניות. ולכאורה בט"י מאב שני ע"י הולדה א' ואשמעינן דסתם בשר יש משקין. וקמ"ל שלישי מותר לעשות א' דרבנן או פחות מרביעית אפילו טומאת עצמן דרבנן באפשר. ור"ע אשמעינן ד"ת:
שמן שנפסל בט"י הזכיר ט"י להורות אעפ"י שגם מדרבנן לא הוה רק פסול דאל"ה ה"א פסול תורה וטמא דרבנן קמ"ל דחוץ מטבול יום:
רש"י בד"ה שנפסל בט"י. שהרי אין ראוי להביא כפרה כו' אלמא הערב שמש כו'. פי' דקודש לא תגע ע"כ אתרומה דאי קודש איך אמר עד מלאת ימי טהרה ועדיין מחוסר כפרה וש"מ לתרומה קאמר אלמא הע"ש דילה לסוף מ"ם ופ"א:
בד"ה מדבריהם כו'. ואסורה מדאורייתא קשה הא לקמן מסיק בט"ו ב' מחלוקת בשש וכמ"ש התוס' לקמן שורפין בזמן שרגילין העולם וי"ל ואין להאריך:
בתוספת בד"ה אבל תרומה כו'. ותרומה נפקא לה כו'. אבל לרש"י י"ל נזיד היינו נזיד של תרומה כי סתם נזיד כן הוא ויבואר לקמן ב:
בד"ה דאיכא משקין כו'. דסתם משקין כו'. דאל"כ איך עלה על דעת המקשן לומר דאיכא משקין אלא דסתמא הוא דאיכא וסתמייהו ליכא רביעית. והא דפריך א"ה עם בשר ומשקין מבע"ל דמ"מ עיקר חסר מספר. והנה לרש"י ידע המקשה מחגי דמדרבנן מטמא. אלא דס"ד הוספה ד"ת וא"כ ע"כ דאיכא משקין בהדי בשר ראשון. דאי בשלישי איכא משקין ונגע בט"י והוה שלישי. ועכשיו המשקין נוגעין בא' ונעשו א' דכבר גזרו לרש"י כל הפוסל כמ"ש לקמן בר' ירמי' אלא דהמקשה הי' סבור הוספה ד"ת. ופריך שפיר א"ה עם בשר ומשקין ולתוס' נמי עדיין לא גזרו כל הפוסל כמ"ש ד"ה עם כו'. ומ"ש מלקמן פחות מרביעית טמאין לכאורה דאל"כ פסולין הל"ל ומ"ש התוס' ור"ת לכאורה ר"ת מודה לתי' ר"י. דבדרבנן בעינן רביעית. דסתם יי דיוסף תנן וכדומה אלא דחולק על ר"י דלדידי' בעיקר טומאה ד"ת מטמא א אחרים מ"ה ולר"ת אין מטמא אחרים אף בעיקר טומאה ד"ת כ"א מדרבנן בפחות מרביעית:
בא"ד מ"ע משכחנא שלישי כו'. י"ל דלא להוי שני דרבנן כמו הכא בשר נגע בשני דהיינו משקין ומדרבנן משקה תחלה ובשר שני ומאי מוסיף לר"ת דהשתא נמי פחות מרביעית שני דרבנן וקשה אמאי לא בט"י. וצ"ל דלשון ולד אין במשמע ט"י דולד משמע ע"י נגיעה זה מזה. ועיין מהרש"א ויבואר:
בד"ה עם בשר ומשקין כו'. אפילו בראשון ושני. נמי זהו לר"ת לעיל דפחות מרביעית מדרבנן שפיר ועפ"י והיינו דלתני שנטמא סתם דודאי בשני הוה דאל"כ שנפסל מבעי' לי'. וא"כ המשקין נעשין ראשונים והא דלא הוקשה להם מאי הוספה איכא דהא בבשר שנטמא בולד ולד נמי איכא משקין דסתם בשר איכא משקין מי הדחה וכיוצא כמ"ש התוס' ד"ה דאיכא. וא"כ שני ושני הוה י"ל דאה"נ דזהו קושיות המקשן א"ה עם בשר ומשקין מבעיא לי' אף דסתמא כן הוא. מ"מ בהכרח מיירי מתני' דעם בשר שנטמא בשני לא הי' משקין וא"כ הוה למתני בהדיא עם בשר ומשקין שנגעו בא"ה ולכן הוקשה להם מה אריא כו':
בתוספת בד"ה מאי קמ"ל כו'. מקשים למ"ד אוכל מטמא אוכל מ"ה א"צ לאוקמי' בולד ולד כמ"ש התוס' דף ט"ו א' ד"ה ולד ול"ק דלר' יוסי פריך דלדידי' בולד ולד מוקי וקשה הא הוסיף דמותר לעשות משלישי שני ד"ת וראשון דרבנן כל הפוסל כו'. ול"ק מה אריא בראשון ושני דקמ"ל שני ד"ת וראשון דרבנן. ולרש"י דפי' דט"י מטמא קודש איכא לאוקמי' בולד ט"י. ומש"ה נקיט חד הולדה וא"כ ר"ח נמי שני ד"ת וראשון דרבנן דסתם בשר איכא משקין והמקשה פריך לעיל א"ה עם בשר ומשקין מב"על דעיקר חסר מספר ומ"מ ודאי הכין הוא דאיכא משקין. וגם זה אינו דמשקין חולין עט"ק הוא ודרבנן ור"ע אשמעינן מתרומה שלישי לעשותו ראשון דרבנן ויש ליישב: