אור ברסלב
ראש יוסף על פסחים פרק ראשון › דף יא.

ראש יוסף על פסחים· רבי יוסף תאומים

פרק ראשון · דף יא.

דף י:

גמרא טחינה ברחייא דיד הרקדה ע"ג נפה לכאורה ומשם ואילך קמח וקלוי אין ראוי לאכילה כרב אשי אלא דאם כן הרקדה נמי אין ראוי לאכילה. אלא די"ל דנטחן ונתייבש קודם יו"ט ותו לא הי' מתעסקין בי' ומ"מ קשה התעסקות לייבש הוה ראוי לאכילה. וכן לרב אשי קלוי מא"ל דאיך מתעסקין להניח בתנור לייבש ועדיין רך וראוי לאכילה וצ"ע:

ע"ש חדש בדיל מיני'. הנה המקשה הוה סובר חדש לא בדיל. כמו חמץ שחמשת המינים אוכלין מהם פת ותבואה זו גם כן תהי' מותרת אח"כ וגרוע יותר מחמץ. דכיון שעבר הפסח אסור הוא מדרבנן עכ"פ. וזה תהי' מותרת לאחר העומר. אלא דמבדיקה לא קשיא דאמאי לא יבדוק חדש מבית כמו חמץ. דהואיל ויהי' מותר אח"כ איך יבדוק משא"כ חמץ דאין ראוי לכלום אח"כ אף בביטלו. (ירושלמי חייש להערמה ק"ק מ"ש התוס' דנזיר איסורי' שרי לאחריני. א"נ אסור לכל. סוף שיהי' מותר משא"כ חמץ שעבר הפסח). וקשיא לי' רק מהתעסקות. איך שרי לעסוק בי' וחמץ גזר ר"י אף דבודק כדי לבער וחדש לא גזר. ומשני חדש בדיל יותר. ששנה שלימה אין למוד בכך וחמץ למוד בכך להושיט לפיו עד ע"פ כפרש"י. ומיהו קשה די"ל חמץ אסור בהנאה חיישינן להנאה לא לאכילה. או כמ"ש התוס' לעיל בתי' ב' הואיל ועבר ב"י. ומיהו י"ל עד הלילה ליכא ב"י. וכרת נמי ליכא עד הלילה. ומ"מ קשה דשאני חמץ דאסור בהנאה:

ע"ש אמר רבא דרבנן ל"ק קשה לפרוך לעצמו כן. והא דמשני הוא עצמו מחזיר לשורפו. וחדש איסור התעסקות. ואי קשיא אם כן חלב וכל איסורי מאכלות יהא אסור לישראל לעסוק בהם לבשל לצורך גוי וכדומה י"ל דבדי' מיני'. וחדש בדיל כולי האי עכ"פ. גם פירות מתולעים בדיל הוא:

בתוספת בד"ה אבל לא גודשין כו'. דממהרין ליקצר משאר פירות היינו דלא תנן זבלים ובית אילן דאין מביאין ואפ"ה אין קוצרים. אלא דהתם בקצירה ליכא פסידא. ודוקא שלחין ושעמקים. עיין תוספת מנחות ס"ח א' ד"ה קוצרין יע"ש. וזה שכתב מהרש"א ז"ל דאין קוצרין שאר מקומות היינו זבלים ובית אילן יע"ש ודברי מהרש"ל תוכן כוונתו. דביעור רק כמו עולי רגלים. אלא דלר"י אין חילוק בין עולי רגלים לפסידא נקטו פסידא. ואי קשיא דלמא עולי רגלים לאו סברא כלל לר"י אלא הטעם משום שינוי הוא וקוצרין פסידא ואם כן ל"ק דרבנן אדרבנן. י"ל דע"כ עולי רגלים סברא. דאל"כ לר' הורא למה אין גודשין למה דמסיק חדש בדיל. ולא אתי למיכל. למה אסרו גדישה. אלא ש"מ (בתים) [בחנם] לא התירו ולמה התירו קמח וקלי ע"י שינוי בחנם. וע"כ משום עולי רגלים וקשיא דרבנן אדרבנן. ומהרש"א הקשה ג' קושיות. ותוכן כוונתו דלא יקשה דר"י אדר"י. דביעור לא הוה רק כמו עולי רגלים. גם מנא לן דאית סברא עולי רגלים ודלמא משום שינוי וחדש לא בדיל כפי סברת המקשה ושאני קוצרין דאיכא פסידא. וא"כ לא ר"י אדר"י ולא ר"מ אדר"מ קשה ולכן תירץ דעם סברא הוא עצמו מחזיר לשורפו. הוא דשוין ביעור כמו פסידא. וז"ש רבא דרבנן אדרבנן ל"ק. ר"ל אי דרבנן אדרבנן ל"ק ה"ה דר"י אדר"י . ל"ק וכאמור:

גמרא ור' יהודא מתיר. לא ידענא התם אין התעסקות אלא מונח וצ"ע:

תוספת ד"ה כל היכי דבדילה דר"מ אדר"מ כו'. י"ל לכאורה דקדשים בדיל טפי מחדש:

משנה ושורפין בתחלת שש. היינו דעומד לשרפה אבל לא עשו הרחקה לב"י כמש"ל ורשאי לשרוף רגע קודם שבע. ושתי חלות פירש"י חמץ. ה"ה מצה אלא דמסתמא עשו ההיכר בחמץ ולר"י ולרשב"ג א"ש הסימן ולר"מ י"ל דוחק שאומר שלא הי' סימן אלא דיאמר בה' מונחים שתיהן ובשש ניטלה אחת לאסור בהנאה וקודם שבע ניטלו שתיהן לסימן לשרוף שלא יעבור ב"י:

רש"י בד"ה אחד אומר בשנים בחודש וכיון דהשוו כו'. וכשבודקים באיזו יום בחודש כו'. תי' בזה קושיות התוס' ד"ה זה ידע כו'. ומ"ש וכשבודקים לאו דאחרי כן בודקים אלא כבר בדקו מקודם דחקירה דכמה בחודש מעיקרא הוה:

בתוספת בד"ה זה ידע כו'. רובא דאינשי טעו קשה דלמא לאו רובא אלא מחצה ובתרי עיבורי מיעוטא דמיעוטא הוא דטעי ולכך א' בב' וא' בשלש עדותן קיימת וא' אומר בג' וחמש עדותן בטלה וצ"ע:

בד"ה אחד אומר כו'. לשעה ומחצה כו' וסבורין שהשני' התחילה אחר הנץ עיין מהרש"א ז"ל. הנה החשבון מכוון ארבעים מילין ועשר שעות לארבעים חלקים עולה רבע שעה ט"ו מינוטין למיל נשארו ב' שעות ק"כ מינוטין למ' חלקים מגיע ג' מינוטין לחלק הרי ח"י מינוטין למיל. וה' מילין עולה לשעה וחצי ממש. (ועיין פוסקים ור"מ י"א ה' רבע שעה יע"ש. וזה הכל ביום בינוני י"ב שעות ניסן ותשרי) וממ"ש התוס' וסבורין שהשני' התחילה. משמע משום דבאמצע שני' מתחיל הנץ. סובר שמתחיל בתחלתה אבל לא יטעה בראשונה. ומש"ה א"ש א' אומר בשתים וא' בשלש ולא נקיט ראשונה ושני' דאלו דייקינן הוה מוכחשת דאין לומר שזה שאומר שנים סוף שתים סובר שהנץ אחר כל שעה שני' דיטעה בנץ לומר שעדיין לא נץ זה אינו אבל להיפוך יטעה שפיר ומש"ה לקמן כי מזימין שני' ושלישית וכו'. תו עדותן בטילה דאי ראשונה אין טועה ולענין להרוג העדים בעינן מראשונה ג"כ:

תוכן העניינים

ראש יוסף על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה