ראש יוסף על פסחים· רבי יוסף תאומים
פרק ראשון · דף ז:
רש"י ד"ה נימא למול אותו רופא היינו מוהל ומ"מ אמאי לא פירוש כפשוטו דהא אין המצוה מוטלת עליו אלא על אביו:
בתוספת ד"ה על הטבילה רש"י פירוש בעל קרי. ושאר ל"פ. ור"ח מיאן בב"ק דהא בטלי'. רק משום גר. ול"פ לא ס"ל ור"י מפרש כר"ח ול"פ. (ועל רש"י קשה אמאי לא פירש טבילת גר ול"פ) ומ"ש נ"י כו'. ומיהו כו'. י"ל דפליגי בב' דיעות בטור או"ח כל האוכל בלא ניגוב כאלו אוכל לחם טמא. א' אמר דמים טמאים. ולפ"ז טובל ידיו או רביעית בב"א א"צ ניגוב ואפ"ה מברך אח"כ וע"כ ל"פ. ומיהו סובר דמשום מיאוס צריך ניגוב אף בטובל וז"ש מהרש"א טבילה בכלל נמי טבילת ידים דנ"י בלא"ה עובר לעשי' מקרי דצריך ניגוב ויבואר:
גמרא מנא הני מילי (ולא אבוקה) ובעי סמך מקרא כי רוב דברי חז"ל רצו להסמיך מציאה ממציאה מבנימין ועל (מה) זה למדנו דלהוי בחפוש כמו מציאת בנימן והוה כאלו כתיב כאן חיפוש ואח"כ נלמוד חיפוש בחמץ מחיפוש ירושלים. ולענין (מ"ה) [זה] וחיפוש מנרות (עיין כתובות כה"ג למדנו שעריך משעריך כו') וכי חזר מפרש דילג חיפוש מחיפוש שכבר מובן הוא ממציאה ורש"י עשה כלומר. כי מציאה מחיפוש אין גזרת שוות אלא פירוש הוא כאמור:
בתוספת ד"ה ונרות מנר וקשה הל"ל וחיפוש מנר ולא נרות מנר כו'. דיליף חיפוש דנר מחיפוש ירושלים כו' וא"ש דצריך לאתויי קרא כו' עיין מהרש"א. ולכאורה תו' מקשו ב' קושיות א' אמאי לא יליף ג"ש בפ"ע ג"כ חיפוש מנר כמו דבי ר"י. ב' נרות מנר לאיזו צורך וכ"ת קולא. א"כ גם באמת צריך ללמוד מנר לומר דנרות לאו קולא א"כ למה לי כלל נרות בג"ש לילף חיפוש דחמץ מחיפוש דנר כמ"ש מהרש"א ז"ל לכן כתבו די"ל חיפוש לא קאי אנר אי לאו ג"ש חיפוש דנר מחיפוש ירושלים דלהוי קאי חיפוש אנר ויהי' הפירוש מציאה מחיפוש דידי' וחיפוש מחיפוש דנר וחפוש דנר מנרות מה התם קאי החיפוש ע"י נרות אף כאן וזה ג"ש אחת. ואגב גררא אומר ג"ש שני' ונרות מנר דלאו קולא הוא. וקשה א"כ אמאי דילג באומרו הפרט ומציאה מחיפוש דידי' וחיפוש מנרות ולא הזכיר חיפוש מחיפוש דנר ולרש"י א"ש
גמרא דבי ר"י כו'. ולפירוש התוס' ד"ה ונרות מנר יהי' הקושיא מה ואומר כיון דנר לחודי' אין ראי' כלל אם לא נר מנרות א"כ למה לי נר כלל ומתרץ דיש לפקפק ולומר מנרות ג"כ אין ראי' דקולא הוא ולכך למפקפק מביא עוד ראי' ויהי' ב' ג"ש א' נר מנרות וא' נרות מנר: