ראש יוסף על פסחים· רבי יוסף תאומים
פרק ראשון · דף ג.
בפירש"י ד"ה המפלת כו'. ולסוף מליאת לידה שני' כו'. יש לעיין דטמא משלח קרבנות מיד ויבואר אי"ה:
ד"ה אם שיוה כו' שעד שקיעת כו'. לכאורה יאמר בין השמשות הוה ספק וי"ל דקרבן יולדת בא על הספק וזה אור לשמונים כדעת מי שאומר בין השמשות הוה הבדיקה ומלת ועוד קשה דראי' חדא הוא ומ"ש ותשובת ב"ש. של"ת אור עמוד השחר לכן הביא תשובת בית שמאי:
ד"ה אור לאור כניסתו לא ידענא מהו ואולי ביה"ש קאמר:
ד"ה זבחים תודה. לא נקיט פסח דאין נאכל ביום ומביא אח"כ ראי' דלא יניח אין לפרש שמיהו שלא יניח כמו לא ילין חלב חגי. דהא בפסח א"א לפרש כן ועדיין צ"ע:
ד"ה מה להלן כדכתיב והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו. לכאורה בפסח בשמות י"א וכמ"ד פסח נאכל כל הלילה ובפ' אמור כתיב ביום ההוא יאכל לא תותירו עד בוקר יע"ש:
בתוספת ד"ה ת"ל ביום. הוקשה להם למה לי עד יום. דא"כ רצון התורה דאין נאכל אור שלישי דאל"כ למה לי ביום מסברא מה להלן לילה אחר יום אף כאן וג"כ תיכף לאכילה שריפה משא"כ להיפוך לא הקשו למה לי ביום י"ל הואיל דכתיב עד יום נימא דישרף בלילה תיכף לאכילה שרפה כאמור:
מ"ש מהרש"א תיכף לאכילה שרפה כו' י"ל דתוס' סיימו תיכף לאכילה שרפה של"ת ביום למעט שרפה לילה ליל ד'. כתבו דתיכף לאכילה שריפה ותי' דזמן שרפה מתחיל לא דוקא לשרוף מיד כמ"ש רש"י ד"ה מה להלן כשכלה ודוחק דעיקר חסר ומהר"מ תי' בעבר ג"כ. (חסר):
גמרא יכול יהא נאכל כו'. לא דריש קרא דצו תחלה. גם לא אמר בחד מה מצינו יכול יהא נאכל אור לשלישי דתיכף לאכילה שרפה דא"כ הוה צריך להזכיר הטעות מאידך קרא לכן אמר קרא חדא יש טעות ומש"ה כתיב עד יום וכן באינך קרא והבן:
רש"י ד"ה ברור מללו כו'. דמשם משמע שיאמר לשון מבורר דלא לישתמע לתרי אנפי ואפשר ממילא מוכח דידבר לשון נקי:
ד"ה הכי קאמר כו'. התורה הקפידה הל"ל הקב"ה הקפיד שלא יצא דבר מגונה מפיו ית':