ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף קג.
גמרא אכל אמ"ה מן הטריפה לר"י חייב שתים לר"ל אחת עי' בתו' ד"ה שאין בו מ"ש מזה. וראיתי להר"מ ז"ל שכתב בפ"ה מהל' מ"א ה"ה התולש אמ"ה ונטרפה בנטילתו לוקה שתים שהרי ב' איסורין באין כאחת וכן התולש חלב מן החי לוקה שתים מן השריפה לוקה שלש (משום אמ"ה וחלב וטריפה) ועי' בלח"מ ובפר"ח ס"ב שהאריכו בדבריו ואני באתי בקצרה הר"מ סובר איסור חע"א בא' מג' דרכים כולל ומוסיף וב"א כמו שהניח ביסוד מונח בפי"ז מהלכות אבל הי"ט ובפרק י"ד הח"י מהלכות מ"א ביאר שם יש אוכל יע"ש והמעיין שם יראה להדיא דבכל ענין אין איסור חע"א ואף בחלב שהותר מכללו אצל חיה אם לא בא' מג' דרכים שהרי כ' בפי"ד ולמה חל קדשים על חלב משום איסור מוסיף משמע דבלאו ה"ט לא היה ראוי לחול עליו עוד כ' בפירוש בפ"ז ה"ב דאוכל חלב מנבילה חייב שתים מתוך שנוסף איסור על כל הבהמה והאי מוסיף לאו דוקא דכולל הוא דהוה ולא מוסיף הרי אף דחלב הותר מכללו אצל חיה אפ"ה לא חל עליו שום איסור אם לא בא' מג' דרכים ולפ"ז בודאי דטריפה דחייל אחלב משום איסור כולל וכן אמ"ה דמוסיף לבני נח ולפ"ז אין מקום לדברי לח"מ שם בישוב הראשון יע"ש היטב ויש ליישב דבריו דודאי אמ"ה על חלב וטריפה הוה קל על חמור כמ"ש התו' ביבמות ל"ב ע"ב ד"ה אמר ר"י יע"ש דאמ"ה יש לו היתר בשחיטה וטריפ' אין לו היתר יע"ש וא"כ יש לנו לומר דבמוסיף דוקא בשניהן שוין או בחמור על קל ולא איפכא חייל ומש"ה כתב אוכל אמ"ה מן הטריפה שהרי שני האסורין באין כאחת דאל"ה אין אמ"ה חל על טריפה אף דמוסיף דהוה קל על חמור וכמ"ש ומש"ה כ' דאוכל חלב מן החי חייב ב' משום אמ"ה וחלב דאמ"ה על חלב הוה חמור על קל ואין לחוש מה דאמ"ה יש היתר לאיסורו ועי' בתו' שם ביבמות ואוכל מן הטריפה חייב ג' כיון דגלי קרא דטריפה חייל על חלב אף דהוה קל על חמור (דנבילה משום דמטמאה משא"כ טריפה ששחטה מטהר מידו נבילה וצ"ע בתו' דפד"א בד"ה ור"י במ"ש דנבילה מטמא דהתורה אמרה דיבוא איסור טריפה יע"ש) ומתוך דחייל טריפה חייל נמי אמ"ה במיגו כמ"ש הלח"מ שם אבל אחר העיון ליתא דודאי באיסור מוסיף חייל נמי קל על חמור כמו שהביאו התוספות ראיה בפד"א ד"ה ר' יוסי מההיא דנשאה זקן והר"מ ז"ל פסקה להלכה בהלכות שגגות יעויין שם וכן בחמותו ונעשית א"א דהוה מוסיף אף דהוה קל על חמור ועיין בפ"ד מהלכות שגגות הלכה ב' דיש בועל בעילה אחת וחייב כו' דכלתו מתוך שנאסר לשאר בני יעקב דהוה בכרת או בחנק ניתוסף איסור כלתו דהוה בסקילה אף דהוה קל על חמור הרי בבירור לא בעינן מוסיף חמור על קל או שניהן שוין כו' א"כ לאיזה צורך כתב ששני איסורין באין כאחת בדין אכל אמ"ה מן הטריפה שהרי אמ"ה מוסיף הוא וכבר הארכנו בחדושינו ח"א ביבמות והבאתי ראיה להר"מ ז"ל בכולל אף בקל על חמור חייל מדפסק בפ"ח מהלכות מ"א ג"ה של נבילה וטריפה חייב ב' וטריפה על ג"ה הוה קל על חמור דנבילה בכזית וג"ה במשהו וכמ"ש התו' ביבמות פד"א ל"ג ע"ב ד"ה ר"י דאמ"ה הוה חמור במשהו בשר גידים ועצמות ומנבילה אין ראיה שכן הטמאה אלא מטריפה ומש"ה אית נמי ראיה דטריפה חל על חלב ומיהו מהתם אין ראיה דחלב הותר מכללו אצל חיה כדכתיבנא לעיל ומ"מ מוכח כמ"ש:
וע"כ נראה לי כמו שאבאר וקצת מזה הרגיש בעל פר"ח והוא דהר"מ מתחלה כתב בבא פשוטה דאוכל אמ"ה שנטרפה בנטילתו דחייב ב' דהוה ב"א ויותר נראה דבא לאשמעינן דוקא נטרפה בנטילתו הא נטרפה ולאחר מיכן לא חייל איסור טריפה על אמ"ה דלא הוה לא כולל ולא מוסיף וזה שכתב שני איסורין באין כאחת ר"ל דאי נטרפה לאחר מיכן לא מיחיב משום טריפה וכה"ג כתבו התו' בשמעתין ד"ה איסור חלב כו' דהא, דאמר אוכל חלב מן החי שחייב שלש שנטרפה עם יציאת רובה לאו דוקא דה"ה נטרפה במעי אמו אלא לאפוקי נטרפה לאחר מיכן וה"נ להר"מ ז"ל דמה דנקיט ונטרפה בנטילתו ושני האסורין באין כאחת היינו לאפוקי אם נטרפה לאחר מיכן ונקיט לישנא דאיתאמר בגמרא באוקמתא דרבא כאן והדר אמר תלש חלב מן הטריפה שהיתה קודם לכן חייב שלש בתחלה חלב ואח"כ טריפה ע"י כולל ואח"כ אמ"ה דהוה מוסיף וחייב שלש:
ודע דיש להקשות בדברי רבינו קושיא עצומה והוא דאמאי פסק בדין הראשון, תלש אמ"ה ונטרפה בנטילתו חייב שתים והא בלא"ה חייב שתים לר"י משום אבר מן החי ובשר מן החי בהתראה אחת דע"כ מיירי שיש כזית בשר עליו והיא הקושיא בעצמה שהקשו התו' ד"ה שאין בו אלא דהתו' הקשו לר"י באוכל חלב מן הטריפה דבאוכל אמ"ה מטריפה ל"ק להו דאמאי נקיט טריפה משום פלוגתא דר"ל כדכתיבנא לשם אבל הר"מ דפסק כר"י אמאי נקיט טריפה ותירוצם שתירצו שם דבהמה בחייה לאו לחתיכת בשר קיימא לא שייך להר"מ דמה בכך דהוה ב"א אמ"ה ובשר מן החי כמ"ש וראיתי להפר"ח בסי' ס"ב שכתב ואי קשיא התולש חלב דלוקה שתים שלש הוה למלקי בשלמא בתולש אמ"ה ובתולש חלב מן הטריפה כיון דלוקה משום טריפה תו לא לקי אבשר מן החי יע"ש ולא ידעתי דאכתי קשה למה לי' מן הטריפה דבלא"ה איכא משום בשר מ"ה וכן בתולש חלב מן הטריפה למה לי טריפה והא בלא"ה איכא שלש משום חלב ואמ"ה ובשר מ"ה ואמ"ה ובשר מ"ה חייל על חלב דהוה מוסיף לבני נח אף לר"י כמ"ש הר"מ בהל' מלכים והבאתיו לעיל ואמ"ה ובשר מן החי בהדדי אתיין. ואין לומר באוכל אמ"ה מן הטריפה מיירי דליכא כזית בשר אלא שלקח מטריפה אחרת זה וודאי דוחק בדברי הר"מ ז"ל ועור דתקשי. קושית התו' ד"ה שאין בו דאף דהר"מ סובר דחצי שיעור אסור מ"ה מ"מ איסו' חל על חצי שיעור כמ"ש בהלכות שבועות פ"ד שבועה שלא אוכל משקצים כ"ש חייב יע"ש והוא כשיטת התוספות בשבועות כ"ג ב' ד"ה דמוקי והבאתיו לעיל וא"כ צ"ע והנה יש ליישב קצת דאשמעינן דווקא שנטרפה בנטילתו. הא לאחר מיכן לא חייל' איסור טריפה דלא הוה כולל מה שאין כן אי הוה אמר בשר מן החי ואבר מן החי לא הוה ידעינן הך דינא אבל מדין השני קשיא דאמאי באוכל חלב מן החי חייב שתים ותו לא שלש הוה למלקי חלב ואמ"ה ובשר מן החי כמ"ש לעיל בזה והנה היה נראה לומר דרבינו סובר כפירש"י ז"ל דאף למ"ד בהמה בחייה לאו לאברים עומדת מ"מ לחתיכת בשר קיימא והיינו דלרבי דוקא צפור שאין בו כזית דאלו היה בו כזית הוה לוקה משום בשר מן החי ולפ"ז א"ש דבדין הראשון אמ"ה וטריפה לוקה שתים ובדין השני אוכל חלב מן החי לוקה שתים והיינו משום בשר מן החי וחלב ואמ"ה אינו חל עליו דאין איסור חל על איסור כיון דמיירי ביש כזית בשר עליו וחייב משום בשר מן החי דחלב נמי בשר מיקרי כמו שאבאר לקמן בעזה"י ובדין השלישי אוכל חלב מן הטריפה דלוקה שלש, משום בשר מן החי וחלב וטריפה דטריפה על חלב הוה כולל ובשר מן החי על טריפה הוה מוסיף לבני נח או דב"א הוא בשר מן החי וטריפה דבחייה לחתיכת בשר קיימי והוה כא' ומיהו חלב לאו ב"א הוא לר' יוחנן דחל במעי אמו לשיטת הר"מ בפ"ט מהלכות אלו דבן ט' חי חלבו אסור והארכנו לעיל בהא דאמר שמואל וחלבו מותר יעו"ש היטב ועיין מה שאכתוב בתו' ד"ה דאיסור יע"ש:
אלא דחדא דהר"מ ז"ל כתב דחייב משום אבר מן החי משמע בדוקא נקיט ואלו לפי מה שכתב הוא משום בשר מן החי ועוד דא"כ בדין הראשון באוכל אמ"ה וטרפו בנטילתו אמאי חיוב שתים והלא בשר מן החי קדים טובא דלחתיכת בשר קיימא בחייה ותו לא אתי איסור אמ"ה וטריפה וחיילי עליה אלא ודאי דגם הר"מ סובר דלא קיימא לחתיכת בשר כפי' התו' והוה שני איסורין כא'. וזה יש ליישב בדוחק דאה"נ דמיירי שלא היה כזית בשר מבהמה זאת ומש"ה איכא עליה איסור אמ"ה וטריפה ג"כ דטריפה בנטילתו דאיסור כא' הוא וצירף חצי זית מבהמה אחרת ולדוחק יחשב כמו לפירש"י ז"ל בפלוגתא דר"י ור"ל באכל אמ"ה מן הטריפה וכמ"ש התוס' ד"ה שאין בו כזית והבאתיו לעיל. אלא דכל זה לא ניתן להאמר בדברי רבינו ז"ל כלל מכמה טעמים שכתבנו חדא שכ' משום אמ"ה ועוד דוחק לומר לרבינו שלקח מבהמה אחרת ואף לרש"י צ"ל כך בפלוגתא דר"ל ור"י מ"מ אלו היה דעת רבינו כך לא הוה שתק מלפרשו:
עוד זאת אדרוש לפי מה שכתבנו דהר"מ ז"ל נקיט ששני איסורין באין כאחת לומר דאלו טריפה באחרונה לא ישא האיש ההוא אלא ארבעים משום אמ"ה דטריפה לא הוה כולל כו' יש להקשות פשיטא דלא חליא איסור טריפה כלל אלא לאחר מיכן בשעה שנטרפה דבשעה שתלש ממנו האבר לא נטרפה וא"כ מפני מה כ' ששני האיסורין באין כאחת וע"כ לומר דאי נטרפה מקודם לכן לא הוה חייל אמ"ה והא מוסיף הוא ואפשר דרבותא קמ"ל דאף דנטרפה בנטילתו וה"א דלא חל איסור טריפה על אמ"ה קמ"ל דחל דהוה כא' ומכ"ש בטריפה מקודם דחל אמ"ה דהוה מוסיף ופשיטא דחל אלא דקמ"ל דאף דהוה בא' דטריפה חייל על אבר מן החי וחייב ב':
עוד אפשר לומר דלהר"מ בהמה בחייה לחתיכות בשר קיימו ואפ"ה חייב שתים באוכל אמ"ה מן הטריפה דאיסור טריפה חל על בשר מן החי דהוה מוסיף דמתחלה הית' אסור' להדיוט ומותרת לגבוה ועכשיו כשנטרפה איתוסף לגבוה וכבר כתבו התו' בדף ק"א דנבילה אג"ה הוה מוסיף ואף בבהמת חולין דראוי להקדישה כמ"ש שם אלא דלא דמי כלל להתם דמה שהיה אסור להדיוט היינו בחייה בלא נשחטה וה"ה לגבוה לא ראויה כך אלא לאחר שנשחטה היתה ראויה לגבוה כה"ג להדיוט נמי אישתרי ולא הוה מוסיף כלל כה"ג גמרא במאי קמפלגי כגון שנטרפה עם יציאת רובה עי' בריש פירקן בתו' ד"ת אלמא שהביאו ראיה מכאן דאמ"ה אינו חל עליה עד שיולד ונראה לי דה"ט דאינו חל עד שיולד דלא תאכל הנפש כתיב וכל זמן שהוא במעי אמו לא חשיב נפש אבל אין לומר דבמעי אמו יש היתר לאיסורו ולשחוט האם ולכך הוה ב"א דלא איקבע איסורא דא"כ כשיצא לאויר העולם נמי יש היתר לאיסורו ע"י שחיטה עצמו ולא איקבע איסורא ואמאי אמרינן לאו לאברים וכן לר"ל דבהמה בחייה לאברים עומדת ולא חייל טריפה והא יש היתר לאיסורו אלא כמ"ש בסמוך אלא שראיתי להרשב"א ז"ל בריש פירקין על הא דאמר דמוקדשין חל על ג"ה אף דג"ה נוהג בשליל היינו היכא שהוציאו לאויר העולם אבל במעי אמו לא איקבע איסורא דיש היתר בשחיטת אמו ולא איקבע איסורא וחייל מוקדשין והביא ראיה מכאן דאמר לר"י באוכל חלב שנטרפה עם יציאת רובה דבהדדי אתיין והא לר' יוחנן בהמקשה אית ליה תלש חלב מבן ט' חי חייב אלא כיון דבעודו במעי אמו יש לו היתר לא איקבע איסורא והוה ב"א יע"ש א"כ יקשה לאוקמתא דרבא שתלש אבר וטרפה בו לר"י אינה לאברים עומדת דא"נ לאברים עומדת הוה ב"א דיש היתר לאיסורו בשחיטה וכן לר"ל דלאברים עומדת ולא אתי טריפה וחייל והא לא אקבע איסורא דיש היתר ע"י שחיטה והוה ב"א וכן לקמן באוכל חלב דאמר דכ"ע לאברים עומדת, ובמייתי טריפה וחייל על אמ"ה והא לא איקבע איסורא אם לא שיש לחלק בין במעי אמו שיש היתר בשחיטת אמו משא"כ לאחר שנולד דכמו שהוא עכשיו בלי תיקון איסור אמ"ה רביע עליה משא"כ במעי אמו דא"צ לו שום תיקון בעצמו אלא ע"י שחיטת אמו ומש"ה אמ"ה אינו חייל עד שיולד:
ויש ד' אוקמתות דכ"ע לית להו מוסיף אלא דפליגי אי בהמה בחייה לאברים עומדת לר"י לאברים עומדת והוה ב"א ולר"ל לאו לאברים ומוסיף לית ליה ואבע"א דכ"ע לאו לאברים עומדת ובנטרפה לאחר מיכן ופליגי לר"י לית ליה מוסיף ולר"ל אית ליה מוסיף א"נ דכ"ע לאברים עומדת ונטרפה לאחר מיכן ובא"נ מיתוקמא בין שנטרפה עם יציאת רובה ובין לאחר זמן ופליגי במייתי אמ"ה וחל על טריפה ובהך אוקמתא פליגי ע"כ לאחר מיכן דאי ביציאת רובה הוה ב"א דלאברים עומדת ובמייתי איסור טריפה וחייל אאיסור אבר לר"י חייל ולר"ל לא חייל וקשיא לי אמאי יחול טריפה על אמ"ה דלא הוה לא כולל ולא מוסיף ואף קל על חמור הוא דאמ"ה בשר גידים ועצמות ובשר כ"ש ונוהג מזמן ארוך בבני נח וטריפה לא חמור כ"כ כבר תי' התוס' בד"א ל"ג ע"ב ד"ה ר"י דטריפה חמורה דאין היתר ואמ"ה יש היתר יע"ש ומ"מ לא הוה לא כולל כו' ומש"ה אמר ר"ל דלא חייל דלא הוה לא כולל ולא מוסיף כמ"ש:
ודע דאם נאמר דחלב מן החי הוה בשר ולא אמ"ה כמ"ש הרשב"א בשם הרמב"ן ושאר פוסקים והא דאמר לקמן אכל חלב כו' כוליא בחלבה וה"ה ודאי דיש דברים הרבה בבהמה שאינן נכללים תחת סוג אמ"ה אלא בשר מן החי א"כ י"ל דטריפה על אמ"ה הוה כולל מיגו דאיתוסף איסור טריפה על חלב דלא הוה מתחלה אסור לא משום אמ"ה ולא משום בשר מן החי דאף למ"ד בהמה בחייה לאברים עומדת מ"מ לחתיכת בשר לא קיימא וכמ"ש התוס' ד"ה שאין בו כו' והבאתיו לעיל וא"כ הוה כולל טריפה על חלב מיגו דאיתוסף איסור טריפה על חלב ושאר דברים שאינן נכללין תחת סוג אמ"ה וכהשגות הר"א בריש פ"ה מהלכות מ"א יע"ש ואחלב חייל דהוה מוסיף לגבוה מש"ה חל נמי אשאר אברים וא"כ י"ל אמאי כתבו ביבמות דלא הוה כולל ויש לעיין אם נאמר כולל כה"ג ע"י חלב דחלב בלא"ה אסור משום חלב ולא אמרינן כולל אלא היכא שכולל דבר המותר ומ"מ כולל הוא לשאר דברים שאינן נכללין בסוג אמ"ה והבן זה. א"ד הוא אוקמתא דרבא והביאו הר"מ לפסק הלכה שתלש אבר וטרפה בו ור"י סובר לאו לאברים והוה ב"א ור"ל סובר לאברים ולא חייל והלכה כאוקמתא ב' וכר"י וכרבא וכבר נתבאר לעיל באורך מה שיש לעיין בזה והתוספות שהקשו לשיטת רש"ל ד"ה שאין בו לריש לקיש ה"ה דה"מ להקשות לאוקמתא דרבא דאי בהמה לחתיכות בשר קיימא איך יחול איסור טריפה ואמ"ה על בשר מ"ה לר' יוחנן גמרא אכל חלב מן החי מטריפה חייב ב' וח"א שלש ואיכא תלת אוקמתא א"א שנוטל עם יציאת רובה מ"ד שלש בהדדי אתיין ומ"ד ב' דאינה לאברים ואבע"א דכ"ע אינה לאברים ומ"ד שלש דחל איסור אמ"ה דהוה מוסיף ומ"ד שתים דלית ליה מוסיף כו' ולהנך ב"א חייב שתים משום חלב וטריפה ואבע"א שנטרפה לאחר מיכן מ"ד ב' משום חלב ואמ"ה דבהדדי וטרפה אין חייל ומ"ד שלש משום טריפה דחל ודע דלאוקמתא ב' ע"כ בנטרפה עם יציאת רובה דאל"כ אלא לאחר מיכן היאך חל טריפה על חלב למ"ד שתים אחת הוא דהוה דמאן דלית ליה מוסיף כ"ש כולל אלא ע"כ ביציאת רובה דהוה ב"א משא"כ לעיל בפלוגתא דר"י ור"ל באוקמתא ב' א"ל הכי ואיכא למימר הכי וכדכתיבנא וראיתי להתו' בשבועות כ"ד א' ד"ה האוכל דברים אשר נפלאו ממנו לכן אכתבם כתבו שם עלה מה דאמרינן בהמה בחייה אית בה איסור עשה דאין זבוח והוא לאו הבא מכלל עשה וזבחת מבקרך דא"כ איך אמר כאן שנטרפה עם יציאת רובה דבהדדי אתיין והיאך חלין על איסור עשה דשאינו זבוח דאף במעי אמו קיימא בעשה ועוד למ"ד בהמה בחייה לאברים עומדת איך משכחת כלל דיחול אמ"ה על שאינו זבוח אלא דלא הוה עשה כלל יע"ש היטב בדבריהם הנה מ"ש למ"ד לאברים הוא במכ"ש לאו למ"ד לאברי' דפשיט' קשה איך יחול אמ"ה על שאינו זבוח אלא אף למ"ד לאברים עומדת איך יחול על עשה דאינו זבוח דחל במעי אמו ואמ"ה עד שיולד כמ"ש קודם אמנם לי ההדיוט הכותב לא הבינותי דבר זה דאמאי נאמר איסור עשה דאין זבוח הוה במעי אמו דמבקרך כתיב ובמעי אמו לאו בקר וצאן מיקרי ואולי נאמר דשאני אמ"ה דלא תאכל הנפש כתיב ובמעי אמו לא חשיב נפש וכן חלב כ"ז שלא יצא לאויר העולם אף לר"י דחלב שור כתיב כו' ואף לר"י דחדשים גרמי מ"מ בעינן יציאה לאויר העולם כמ"ש בתוס' ד"ה דאיסור חלב וכמו שאבאר שם אלא דקשיא מטריפה דמ"ש טריפה דאינו חל במעי אמו לפי מ"ש כאן דטרפה אינו חל במעי אמו דיש היתר בשחיטה ע"י אמו ה"ה איסור עשה דשאינו זבוח לא חל במעי אמו דיש היתר ע"י שחיטת אמו וכ"ש דוזבחת מבקרך ובמעי אמו לא נקרא בקר וצאן וצ"ל דהתו' בשבועות סברי דוקא חלב ואמ"ה לא חל במעי אמו חלב דלא מיקרי שור ובחלב כתיב כל חלב שור ואמ"ה או דלאו לאברים עומדת במעי אמו דלאו לחתיכה קיימא או דלא מיקרי נפש במעי אמו כמו שכתב לעיל אבל טריפה ואין זבוח אה"נ דחל במעי אמו ובדוקא נקיט נטרפה ביציאת רובה בהדדי אתיין והוקשה להם איך יחול כולם על איסור דשאין זבוח דאף על עשה אין איסור חע"א:
ודע שמה שהוקשה להם איך יחול אמ"ה על שאין זבוח י"ל גזירת הכתוב הוא כמו ג"ה אמאי לא הוקשה להם איך חל על שאין זבוח אלא דא"א לחול בע"א דאי לאחר שחיטה הא דומיא דיעקב דמחיים דוקא ועוד דקרא סתמא אמר אף מחיים ועיין בר"פ בתוס' ד"ה אלמא שהקשו איך יחול ג"ה על אמ"ה ותירצו דא"א לחול בע"א ור"ל גזירת הכתוב הוא ועוד תירצו דאמ"ה אינו עד שיולד ואכתי איכא עשה דשאין זבוח אלא דא"א לחול בע"א וכמ"ש וא"כ מה הוקשה להם מאמ"ה על שאין זבוח ועיין במהרש"א שם בשבועות יע"ש ומה שהוקשה להם איך יחול חלב וטריפה על שאין זבוח בזה יפה הקשו דאימא דאיסור חלב וטריפה לאחר שחיטה דוקא דליכא אמ"ה ואין זבוח הוא דחייל. וכמ"ש מהרש"א שם אבל למ"ש התו' כאן ד"ה דאיסור חלב לרבא אליבא דר' יוחנן בתלש אבר וטרפה בו כו' דמיגו דחייל טריפה אחלב דהתורה אמרה יבוא איסור טריפה ויחול אאיסור חלב חייל נמי אמ"ה על טריפה יע"ש א"כ מש"ה חיילי כולם אמ"ה וחלב וטריפה על שאין זבוח דמיגו דחייל אמ"ה על שאין זבוח דא"א לחול בע"א והתורה אמרה כן וכדכתיבנא חיילי נמי טריפה וחלב מיגו כו' כמ"ש התוס' לענין אמ"ה על טריפה אמנם הא קשיא לרבא דאמר לעיל כגון שנטרפה עם יציאת רובה איך יחול איסור טריפה על שאין זבוח אם לא מחמת מיגו וקשיא למ"ד שתי' לר"י האיך משכחת ליה או שלש או אחת דאי אית ליה מיגו שלש ואי לית ליה מיגו אם כן איך יחול טריפה על איסור עשה דשאינו זבוח הא אמ"ה גופא לא חל על חלב ואיך יחול טריפה על שאינו זבוח ואף אחת לא יחול ולא לילקי כלל וכלל בחלב איך יחול על שאין זבוח ובכללים הארכנו בזה בעזה"י:
גמרא מידי, דהוה אחלב ואידך שאני חלב דהותר מכללו וקשיא לי למ"ד כן מאי ראיה הוא דשאני טריפה על חלב דהוה כולל משא"כ טריפה אאמ"ה ליכא כולל וגם אידך ל"ל שכן הותר מכללו דאי הוה אמרינן בהמה אינה עומדת לחתיכת בשר אף דישנה לאברים נימא דטריפה ע אמ"ה הוה כולל דמיגו דחל טריפה על בשר וחלב למ"ד חלב בשר מיקרי וכמ"ש לעיל חייל נמי אאמ"ה ואידך דוקא חמור על קל דחייל בכולל ולפמ"ש הלח"מ בתירוצו להר"מ בפ"ה באורך יע"ש יתיישב קצת דמיגו דחייל טריפה אחלב דהתורה אמרה יבוא והוא משום דהוא כולל חייל נמי איסור טריפה אאמ"ה מחמת זאת המינו אבל קשה מה דאמר ואידך אחלב הוא דחייל דהותר מכללו ואמאי לא דהוה כולל ועיין בתו' פד"א ל"ב ב' בד"ה ור"י יע"ש בסוף הדבור ויש ליישב קצת יע"ש ואין להאריך:
ובתוספות ד"ה ומר סבר כו' וי"ל דדרשינן כל מין כו' עכ"ל הקשו דאי כר"א א"כ אמ"ה ע"כ חל על טמאין ואי כרבנן בלא"ה מי שבשרו מותר וחי' לעולם כרבנן ובשרו לא ממעט אלא מין שבשרו מותר להכי אמר טעמא דאין איסור חע"א בטריפה ועיין במהרש"א דלמא לרבנן טעמא מי שבשרו מותר דאין איסור חע"א י"ל דבהא לא ס"ל כרבנן עכ"ל מ"ש א"נ לאברים עומדת טומאה קדים א"ל הא דלא חייל אמ"ה עד שיולד הוא דבמעי אמו יש היתר לאיסורו ובטמאה לא שייך זה אלא דלא ניחא ליה בכך וטעמא אחרינא ביה כמ"ש לעיל ועוד דאמרינן לנפל שלא נקשרו אבריו בגידיו אלמא איסור טומאה ודאי קדים ומ"ש בהא לא ס"ל כרבנן י"ל דרבנן סבירא להו איסור חע"א במוסיף ומש"ה הוצרכו לומר מי שבשרו מותר ואיהו ס"ל דאין איסור חע"א במוסיף וא"צ לדרשא זו ופלוגתא דתנאי היא ודרשא פשוטה דמי שבשרו מותר ודאי אית ליה דגם ר"א אית ליה דאי לאו משום היקשא דכל שאתה מצוה על דמו אתה מצוה על אבריו יע"ש בזה:
ובד"ה דאיסור חלב כו' דוקא נקיט והוציאו לחוץ הוא דמיקרי חלב כו' דלא מיחייב משום טריפה עד שיולד כמו אמ"ה עכ"ל יש לומר בשני פנים הא' דלא מיקרי חלב עד שיצא לחוץ דאויר העולם מיהא בעינן וכ"ז שלא יצא לאויר העולם לאו חלב מיקרי או דבמעי אמו יש היתר לאיסור ע"י שחיטת אמו וכמ"ש הרשב"א ר"פ והבאתיו לעיל ולא איקבע איסורא וזה ניחא טפי דמדהביאו אח"כ מטריפה דהוה כמו חל ומה ראיה דשאני חלב דכתיב ביה שור אלא משום דיש היתר לאיסורו וכבר הארכנו בזה בתכלית האריכות בסוגיא דחלבו מותר יע"ש בדף צ"ב ב' ועיין בכריתות סוף פ' דם שחיטה ובהמקשה ועיין במהרש"א: