ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף פו:
גמרא הורה רבי כר"מ וכן פסק בסי' כ"ח וב"ח וש"ך כתבו דאין רשאי להחמיר דלמא אתי למיכל מיניה כתב התב"ש בחצירו שרי דלנקות הוא צריך ולא ידענא דהא לפי מה דס"ד ודאי משמע אף בחצירו אינו רשאי משום אשפה וי"ל באמת מדלא אמר ר"מ סובר פלגא ופלג' כקושי' א"א שהבאתיו לעיל אלא בחצירו מא"ל אבל לדס"ד לעיל משמע כמ"ש ונראה דהדין עמו שחט באשפה אינו רשאי להחמיר דלמא אתי למיכל ובחצר נמי לא ראוי להחמיר ולהצריך כיסוי ואם רוצה הרשות בידו ומש"ה ברישא לא פליגי אר"מ ואמרי אינו רשאי להחמיר ובס' בית ישראל מצאתי וז"ל מ"ש דאינו רשאי ז"א דבמתני' תנן פטור ואם רוצה הרשות בידו וכן מוכח סוגיא דגמרא ותוס' ודוק עכ"ל אם כוונתו למ"ש תוספות סיפא לענין שלא נאמר להטעין כיסוי משמע דאם עכ"פ רוצה להחמיר רשאי יש ליישב בדבר דמ"מ בחצירו רשאי ובאשפה אסור ונראה דסובר לר"מ ליכא למימר דלמא אתי למיכל דא"כ אינו רשאי י"ל ולא פטור בשלמא לרבנן שפיר מש"ה לא פליגי ברישא דהם סבירא דאינו רשאי ג"כ ומש"ה לא אמר דר"מ פלגא ופלגא דא"כ אין רשאי מ"ל ואי לית ליה גזירה דלא אתי למיכל חייב לכסות ונתכוין למ"ש התו' ד"ה מ"ט דר"מ כו':