ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף פד:
דריש רב עוירא טוב איש חונן פי' דאיש טוב קאי אתרוייהו וה"ק טוב איש שחונן לדלים וטוב להלוה ההוא שיכלכל דבריו במשפט בכדי חייו ולא שיעדן עצמו כמ"ש בשם היש"ש:
וברש"י ד"ה שודאי דוחה שבת דק"ו מצרעת יש לראות ברש"י בשבת קל"ב ובגמרא שם דמסיק דמק"ו לא אתיא יע"ש אלא או מהלכה או מביום אף בשבת ומיהו הא ודאי מהלכה לא הוה דנין ק"ו דאין דנין ק"ו מהלכה כדאיתא בשבת שם ודוכתי אחרי' אלא דהאי ק"ו יראה דלא מ"ה אלא מדרבנן ואין מדברי רש"י ד"ה חייב לכסותו אי ע"י חילול דאוריי' קאמר דידחה שבת או אפשר דמדרבנן קאמר דנדחי' ולא מ"ה והעד כסוי שאין ודאה דוחה שבת א"ד שספק לא ידחה י"ט ואף בלא חילול תורה איירי דאין ספיקו דוחה י"ט:
בתו' ד"ה כיסוי שאין ודאי דוחה שבת כו' אפי' הכינו מבע"י עכ"ל יראה לפרש דתוספות סוברי' דהא דאמר כיסוי שאין דוחה שבת היינו באפר כירה והכין לכל צורכו אפ"ה אין דוחה שבת והיינו ע"כ משום טורח ולא משו' מוקצה דאי לא"ה אלא בעפ' מוקצ' איירי או בע"א דא"כ מאי קאמ' לשמטי' לאמור' מיני' דלמא איירי ביש לו עפר מוכן מבע"י ועיין י"ד סי' כ"ח בב"י שם ובש"ע והנה ביצה דף ט' ע"א משמע לכאורה בגמרא דאף באפר כירה שייך גומא וכבר תמה שם בס' פ"י ועיין ברא"ש שם בביצה ולזה כתבו בשלמא אי אמרינן טעמא דכוי דאין ספיקו דוחה י"ט אף ביש לו עפר מוכן אפר כירה וטעמא משום חופר גומא א"ש הק"ו ומה כיסוי שאין ודאי דוחה שבת וטעמא לאו משום מוקצה וטורח אלא איסור דרבנן חופר גומא וא"צ אלא לעפרה מכ"ש שאין ספיקו דוחה י"ט אבל אי טעמא דאין ודאי דוחה שבת משום דאיסור מוקצה שלא הזמינו על הספק דאפר כירה דעתו על הודאי ואין דעתו על הספק יקשה ב' קושיות חדא דע"כ טעמא דאין ודאי דוחה שבת לא משום מוקצה דהא אף בהזמינו אין מכסין בשבת כדאמר לישמטי לאמורא מיניה משמע בכל ענין אין מכסין וא"כ לא שייך הק"ו דבשבת הוה ב' טעמים דאין מכסין משוה טורח ובי"ט הטעם משום מוקצה ועוד דא"כ בודאי הזמינו לא לידחי י"ט ר"ל היכא דהזמינו אפר כירה על הספק נמי יאסור מהאי ק"ו גופא כיסוי שאין ודאי דוחה שבת א"ד שספק לא ידחה י"ט ולהאי טעמא נמי דמפרש שלא להתיר חלבו קשה קושיא ראשונה דלא שייך הק"ו שפיר דהא דאין ודאי דוחה שבת הוה משום טורח ולא שייך גזירת התרת חלבו דהא בודאי חיה איירי וע"כ משום טורח ובי"ט בספק הוה טעמא משום התרת חלבו כו' וע"ז תיר' מה שתירצו ועיין מהרש"א ז"ל יעוין שם:
גמ' והא דומיא דמילה קתני ירצה בזה דע"כ הכין הוא דאל"כ אלא שוחט שלא ברשות א"כ ליכא ק"ו בין מתחלת הק"ו ובין בסופו דהא דכיסוי אין ודאי דוחה שבת בשוחט שלא ברשות קאמר בספק שרשאי לשחוט ויכסה וכן למילה שודאי ברשות הוא אלא על כרחך ברשות איירו וע"ז הק"ו סובב והולך כו':