אור ברסלב

ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים

דף עד.

דף עג:

מתני' השוחט הבהמה ומצא בן ט' חי כו' ופירש"י ר"מ סובר חדשים גרמי והוה בהמה מעליא ולא ניתר בשחיטת אמו אבל חלב בן ח' חי ניתר מהך דרשא דאשם מוצא מכלל שליל. ויש להקשות תיפוק ליה כיון דניתר בשחיטת אמו ה"ה חלב כמו לר"י בבן ט' דניתר בשחיטת אמו וה"ה חלב שוב ראיתי למהדורא בתרא שהקשה כן וסבור הייתי לומר דרש"י כר"מ ז"ל סבירא ליה דהא דפליגי ר"מ ור"י לקמן בתלש חלב מבן ט' חי דר' יוחנן סובר חדשים גרמי סובר כר' מאיר דאי כר"י היאך ניתר בשחיטת אמו יותר מה שאמו ניתרת בשחיטתה ור' יהודא ע"כ סובר אוירא גרמי ולכך פירש"י דחלב בן ח' חי נפקא מאשם כו' וללישנא דר' יוחנן סבר תלש חלב מבן ח' חי אסור דאוירא גרם דהיינו ל"ק הוצרך לפרש כן אבל זה אינו דהא רש"י מפרש בהדיא גבי פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דר' יוחנן מצי סבר כר' יהודא ושאני התם דנשחטה אמו כו' וכפי' הרא"ש שיתבאר בסמוך וא"כ יקשה כמ"ש והיה נראה לי לומר דודאי אי מרבינן מכל בבהמה תאכלו דפ' ראה ה"ה דמו דמותר דמאי שנא ומ"ש הרא"ש לא נראה לרש"י ז"ל ומש"ה הוצרך רש"י לפרש מה אשם מוצא מכלל שליל אף כל כו' ובשלמא לר' יוחנן דסובר חלב בן ט' חי ניתר אף לר"י היינו משום דאיתרבי בהמה בבהמה תאכלו וא"כ איתרבי כל הבהמה ודוקא חלב ולא הדם דחלב בכלל בהמה ולא דם בכלל בהמה כמ"ש התו' פסחים דף כ"ב ע"א הא דפריך והרי דם ולא משני כשהותרה נבילה ה"ה דמה יע"ש וה"נ דלא הוה בכלל בהמה משא"כ לר"מ דאיהו ע"כ סובר מכל אתרבי בן פקועה דניתר בשחיטת אמו דאי בהמה בבהמה מ"ט בן ט' אין ניתר וכמ"ש בריש פירקין וא"כ כיון דאיתרבי מכל ה"ה דם אלא דשאני חלב דנפקא מה אשם כו' ומש"ה דוקא חלב ולא דם ועדיין צ"ע ועי' לקמן מ"ש בפ' גיד הנשה שם ובריש פירקין גבי בהמה בבהמה:

תוכן העניינים

ראש יוסף על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה