ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף נה.
אמר ר' אבהו כל שיעורי חכמים להחמיר חוץ מגריס של כתמים להקל מפירש"י יראה לאו דוק' גרים של כתמי' אלא כל דרבנן כך הוא שהרי כ' וטעמא דכתמי' דרבנן הוא משמע כל מלת' דרבנן כך הוא וכן מצאתי בחמש שיטות להר"ן ז"ל דלאו דוקא גרים כו' ועיין תו' ד"ה כל שיעורי חכמים ואי אמרינן תפלה דרבנן הוה יש ליישב ואפשר דהוה בכלל לא תשא שמע שוא:
אמר ר' עוירא ל"ש אלא ניטל אבל ניקב טריפה מיתיבי כו' דרב עוירא אף בקולשי' מטריף בניקב כדמסיק לקמן ומש"ה אקשי ליה ממתני' דבהמה המקשה והוצרך לשנויי ניקב לחוד ונחתך לחוד אב לפי המסקנא בלא"ה לא קשיא מהתם דאיירי בקולשי' ולכך אף בנחתך בסמני' טריפה וכדכתיבנא אבל בטור סי' מ"ג משמע דנחתך גרע מניקב וע' ב"ח דלא גריס ואבע"א יע"ש שהאריך ומ"ש בטריפות כוליא של עוף דלוי אמר כל מה שמנו חכמים ולא אמר כל שטריפה בבהמה טריפה בעוף אלא מה שמנו במתני' וכוליא וטחול לא מנו במתני' יע"ש לכאורה הא כל שב שמעתתא לא מנו במתני' אלא מזה הכלל מרביני' לה ואפ"ה בוקא דשף טריפ' בי"ב בין בעוף והכין הלכת' אלא דה"ק דלוי אמר כל מה שמנו חז"ל לאפוקי מה דלא מנו יש שטריפות בעוף ויש כשירות הן ולכך בכוליא וטחול של עוף דיש להתיר אותן דטחול כולא קולשי' וכולייהן סגורה מש"ה מתכוין לוי לזה להכשיר ועוד דבוקא דאטמא פסקי' לקמן בהדיא דטריפ' כהא דבוקא של עוף יע"ש ובי"ד מ"ג ומ"ד יע"ש: