ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף נד:
גמרא א"ר מתנה בוקא דאטמא דשף מדוכתי' טריפה ורבא אמר כשירה ואפסוק ניבי טריפ' והלכתא עד דאעכול עכולי עכ"ל יש בכאן נוסחאות שונות. הגי' הא' הוא כמו שהוא כתוב בספרים דר"מ מטריף בשף לחוד אף בלא אפסיק ניבי' ובהא פליגי ר"י ור"ל דלר"י כשר כה"ג עד דאעכול עכולי ואף דאמר אלו טריפות דוקא לאו לגמרי ממעט לה אלא בלא אעכול ניבי' וגי' הרי"ף ז"ל אמר רב מתנה בוקא דשף טריפה והוא דאעכול עכולי משמע דר"מ גופא לא מטריף אלא בעיכול ור"י ור"ל פליגי בדר"מ ולר"י אף באעכול כשירה והק' הרשב"א ז"ל בחדושיו לגי' זו דא"כ קיי"ל כר"ל דהא פסקינן לקמן הלכתא דטריפה ועוד דהא בדף נ"ז לקמן ר"י גופא אמר שמוטת ירך בעוף טריפה וכ"ש בהמה והאריך שם יעוין שם והנה אם נאמר דלקמן מיירי שמוטת ירך ואפסק ניבי' ואף דלא מוזכר התם הא כבר כתבו הפוסקים והרשב"א מכללן דשם מיירי בעיכול כו' א"כ מצינו לומר דר"י פליג על ר"מ בעיכול ולא איפסק לגי' הרי"ף ז"ל וכפי' הב"ח בי"ד סי' נ"ה ס"ה דנפסק גרע מעיכול וגורס בטור או שאעכול ניבי' וא"כ ר"י דפליג באעכול הא באיפסוק טריפה וה"ה עוף באפסק דמכשיר ועיין בכורות מ' ע"א בתו' ד"ה נשמטה יריכו ובש"ך סי' נ"ה ומ"ש התו' שם דמיירי, בנשמטה מתחלת בריית' משמע שסוברי' דכל אבר שאם ניטל ביד או ע"י חולי טריפה אם נברא כך כשירה וה"ה אפסק או שלא היה לגמרי מתחלת בריית' כשר:
גמ' אר"נ כסלע ביתר מכסלע כאיסור ביתר מכאיסור מה שהקשו תו' על רש"י כבר כתב הרשב"א בחדושיו דרש"י נשמר בזה וכתב דלא, קאי אלמא אלא עד כאיסור דתנן במתני' דהוה עד ולא עד בכלל יע"ש ולפ"ז לא קשיא גולגלת דלא מיתניא ביה עד ומההי' דפ' הזהב קשה ואין קושיא דלפעמים הוה כמו עד כו' יע"ש ברשב"א:
ע"ש ת"ש הדקין שבכלי חרס כו' מפירש"י משמע דגרס הן וקרקרותיהן ועי' ת"ח: