ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף נ:
גמ' אר"נ ב"י אר"א לא גדולה ממש ולא קטנה ממש כו' אלא טפח במשהו עכ"ל לשיט' רש"י ז"ל הא דאמר קטנה ממש דל"ת שאין בכל הכרס טפח או טפח מצומצם הוא דסגי ברוב' אבל כל היכא דאיכא טפי מטפח בעינן טפח ולכך השמיענו ר"נ ב"י דבחדא מיניה מיטרפא אלא מ"ש גדולה ממש לא ידענא מה היא ורש"י פירש גדולה שבגדולות ולא ידענא לפרשו דמה בכך ומה טעותא איכא אי דלא נימא הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וע' מהר"מ מלובלין ז"ל וא"כ שפיר איכא טעותא דלא נימא גדולה שבגדולות טפח והכל לפי גדלו וקטנו ז"א דהא סיים ר"י במתני' והקטנה ברובא אלמא בגדולה לאו לפי גדלו משערינן לה גם מה שהקשה רובא ולא הוה טפח פשיטא לכאורה אר"י דמתני' קשיא ליה לשיטת רש"י והיאך תלוי זה בר"נ בר"י אמתני' ה"ל לאקשויי למה ליה להזכיר והקטנה ברובא ולזה י"ל כמ"ש מהר"מ מלובלין דאר"י איכא למימר דאשמעינן דל"ת הגדול לפי גדולה משא"כ אר"נ בר"י פריך שפיר דמה אשמעינן דל"ת דוקא כשאין בכל הכרס טפח אבל כי איכא טפי מטפח טפח בעינן והא רובה ככולה ומשני לא צריכא דאשמעינן דאיכא טפח במשהו יותר ואפשר לומר דאשמעינן דלא נימא בעינן רובא דמינכר בטריפו' ובעי' טפח בכה"ג עד"מ שאין בכל הכרס כ"א ב' טפחים חסר ג' משהין ונקרע טפח פחות משהו דהוה רוב מצומצם מהו דתימא בעינן טפח דהוה רובא דמנכר קמ"ל דרוב מצומצם סגי ועיין לעיל כ"ח במחצה על מחצה כרוב:
לכשתמתח תעמוד על טפח לפירש"י אקדירה קאי שאם תמתח הקדירה לאורך או לרוחב תהיה בו טפח וע"כ רוחב הסלע ב' שלישי טפח וכל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו ג' טפחים ולפי' התו' ד"ה לכשתמתח קאי אחוט ולפ"ז יהיה רוחב הסלע שליש טפח וימתח החוט יהיה טפח כו' ולשון תעמוד קשה לפי' התו' ובין לפי' רש"י ובין לחו' מחמרינן טפי בנקדרה דהוה חסרון מנקרע שאין חסרון דאילו התם לא מיטרף עד שיהא באורך או ברוחב טפח ובנקדרה לרש"י סגי בשיעורים דידיה ולתו' אם תמתח חצי טפח: