ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף נ.
גמרא דאקשת' כ"ע ל"פ הת"ח ז"ל הקשה למה לי הא דאינהו מיכל אכלי וכונתו מבואר כיון דודאי מסתבר חלב היתר מסתבר טפי להתי' מאקשת' א"כ ודאי חלב הית' סותם ולא דאקשת' ולא להיפך וע"ש ולכאורה לא הוה ידעינן באיזה מקום הוה חימצא ובר חימצא אי בקיבה או בשאר מקומות א"נ תרווייהו באקשתא ובאמצע שהוא מחובר יפה לקיבה כפירש"י שקורין פישט"א שם הוא סותם ואין זה ראיה דמ"ש רש"י אפשר באמצע היינו דאייתר' כו' ועיין:
ע"ש גמרא אמר רב שימי בר חייא מקיפים בבני מעיים ופירש"י ז"ל אם מוצא נקב ואין יודע אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה עכ"ל אם נאמר דבספק השקול אמרינן אוקי אחזקה שאני הכ' דמסתבר יותר לתלות מחיים ממה שנא' לאחר שחיטה ולכך צריך הקפה לדמויי לנקב אחר שחיטה והקפה לקולא הוא שאם דומין זה לזה אנו תולין שלאחר שחיטה נעשה הנקב כמו נקב השני וע' בי"ד סי' ל"ב יע"ש:
ר"י ור"א אמרו מקיפין הריאה מזה הוכיח רבינו יונה והביאו הרשב"א ז"ל בחדושיו וגם הר"ן דבל' משנה הוא ריאה בכלל בני מעיים ולא בל' אמוראים מדהוצרכו לומר מקיפים בריאה אף דכבר אמר רב שימי בר חייא מקיפים בבני מעיים ואין לומר דלעולם ריאה בכלל בני מעיים אלא היכא שיש סבר' לחלק ביניהן כי ההיא דהכא דאפשר דמקיפים היינו בדקין וכדומה דהקפה הוה לחומר' דמדינ' אוקמינן אחזקה אלא מדרבנן מחמרינן מש"ה מהני הקפה משא"כ בריאה דמן התורה צריך בדיקות דעלולה בנקבים וסרכות ואין סרכ' בלא נקב אלא דזה לית' מכמה טעמים וחד מהם דבדיקת הריאה כבר הסכימו דהוה דרבנן:
מ"ש הש"ך בסי' ל"ו דנ"ל מוכח מש"ס דכל היכ' דתלינן בידא דטבחא לא צריך הקפה היינו מדלא הביא הא דכאן על הא דלעיל אינקב' ריאה היכ' דמשמש ידא דטבח' ומ"ש שכן מוכח בטור לא ידענא הא בש"ע ג"כ כתב אי נקבה ריאה היכא דמשמשא ידא דטבח' תלינן ואם לא נוקבין נקב אחר ומדמין כו' משמע בהדיא דכל היכא דתלינן בזאב או ביד' דטבח' אין צריך הקפה כלל וסבר' הוא דכה"ג אמרינן תו אוקמיה אחזקה: