ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים
דף מח:
גמרא אתמר מחט שנמצאת בריא' כו' דכ"ע חסרון בפני' לא שמי' חסרון עכ"ל במחט שנמצאת בריא' שלימה עסקינן ונפחוה ואין הרוח יוצא ממנה וכפירש"י ומסיק לכ"ע חסרון מפנים לא שמי' חסרון דליכא למימר שמי' חסרון דא"כ קשיא דר"י אדר"י דלעיל אמר ריאה שנשפכה כקיתון כשירה דחסרון בפנים לא שמיה חסרון אלא שאין זה מספיק דשאני התם דהבשר נמס והיה למים מש"ה לא שמיה חסרון דחסרון זה לא הוה אלא מחמת שהריאה ספוגית וחלולה וכשנמס נתמעט הכמו' ומש"ה אף ביותר מרביעית כשר ובנתרוקנה מאליה דהיינו ריאה שנימוק' יותר מרביעית טריפה וכבר נתבאר זה לעיל יע"ש וא"כ הכי נמי שהחסרון הוה מחמת המחט שהעלה חלודה ונפסד הבשר אפשר חסרון כי האי דהבשר נפסד מן העולם אף ר"י מודה דהוה חסרון ואף בפחות מרביעית ולעיל אה"נ דה"מ לשנויי חסרון דמתני' שחסר הבשר לגמרי ולזה כתב ה"ג דכ"ע לא שמי' חסרון דאי שמי' חסרון בכה"ג א"כ מ"ט דר"י דמכשיר בכה"ג ריאה שנמצאת בה מחט אלא ע"כ גרסינן להי"פ ועיין ברש"י:
ע"ש והא ר"נ ההיא סמפונא דריאה דאינקב טריפה ההיא לחבירו אתמר מפי' מהרש"א אהא דלעיל מחט שנמצאת בריאה כשירה מצינו לומר בסמפון דריאה יע"ש אמת שכן הביא הב"י בסימן ל"ז בשם בעל העיטור למאן דגריס לעיל דכ"ע שמיה חסרון דלא תקשי קושית רש"י דהמחט אוכלת הבשר שסביבותיו דנמצא בסמפון והיינו בסמפונות קטנים דריאה נמי מצינו לאוקמי' אלא דקשיא תינח לשי' התו' ד"ה דלמא אי הוה ריאה דלא חיישינן דלמא דרך הוושט אלא שמא אנקבה ריאה וחזרה המחט לאחורי' וכאשר פי' דעת התו' מהרש"א ומהר"מ מלובלין וכל הפוסקים וכמו שאבאר לקמן באורך בעזה"י א"כ א"ש דלעיל ה"א דמשתכח בסמפוני הריאה ומספק לא מחזקינן ריעות' דלמא ניקב סמפון וחזרה לאחורי' משא"כ עכשיו דאמר בחיתוכ' טריפה שנמצאת ג"כ בסמפון ואפ"ה חיישינן שמא ניקבה לחוץ הריאה א"כ אף בשלימה מה מהני נפיחה ובדיקה דלמא ניקב הסמפון וחזרה לאחורי' ומש"ה פריך כאן משא"כ לשיטת רש"י ז"ל דפרי' דרך הוושט לבלוע וכל זמן דא"א בבדיק' מטריפין לה א"כ מאי קושיא דלמא הכי מיירי שנמצא בסמפוני הריא' אלא שאנו חוששין שמא בחוץ מדרך הוושט נכנסה דאזלינן בתר רובא כדבעינן למימר לקמן באורך אם כן כשהריאה שלימה לקמן ונפחוה כראוי כנראה מפירש"י ד"ה מחט שנמצאת בריאה ואין הרוח יוצא ממנה כו' והיינו ע"י נפיחה א"כ חזינן שדרך הקנה נכנסה ולשמ' נקבה הסמפון לא חיישינן מספק ומאי פריך כאן גם מפירש"י ד"ה כשירה כו' נהי דרך הסמפון נכנסה הרי לא בסמפון נמצאת ע"כ נוקבה ואין מוכרח זה לומר דלא בסמפון נמצאת (ועיין בשיטה א' ושם אבאר דאין ראי' מחסרון מבפני' יע"ש) ולזה יש לנו לומר דנהי דמחלקינן בין ריאה לכבדא דהתם בקופא א"א לינקב שהבשר הכבד עב וקשה ובשר הריאה רך וספוגית ואפשר בקופה לנקב הבשר כמו שאבאר לקמן באורך מ"מ סמפוני הריאה סובר רש"י דדמיא לבשר הכבד דסמפוני הריאה ודאי דקשין הם כמו בשרא דכבדא אצל הקופה וא"כ פריך שפיר מדלא מפליג בין קופא לבר או קופא לגיו ש"מ דנמצאת בבשר הריאה דאי בסמפוני הריאה אף בקטנים נחזי אי קופה לבר ר"ל לצד חלל הבהמה טריפה שמא דרך הוושט נכנסה ואי קופא לגיו לצד סמפון הריאה כשירה אף בחתיכא דודאי דרך סמפון הריאה נכנסה דאי בחוץ היאך נכנסה לתוך סמפון הריאה שהוא קשה יותר מן בשר הכבד אלא ע"כ בנמצאת המחט בבשר הריאה ומש"ה אף בקופא לגיו לצד סמפון הריאה טריפה מתוך שבשר הריאה והקרומים רכים הם ושמא דרך הוושט נכנסה ומש"ה דייק מיני' שפיר דאלו איתי' ריאה שלימה הוה כשירה הא אינקב הסמפון טריפה ומשני ההיא לחבירו אתמר דטריפה אבל לבשר כשר:
מה שהקשה מהרש"א ז"ל אי ס"ד אף לבשר טריפה תקשי ליה מתני' ר"ש אומר עד שתנקב לבית הסמפונת משמע לבשר כשר יע"ש ור"ל למה לי דניקב הריאה בחוץ עד הסמפון הגדול אף בניקב סמפון הגדול לחוד טריפה ומשמע ודאי לר"ש בעינן שינקב גם הסמפון לא עד ולא עד בכלל וה"ה דקשיא מאי איריא סמפון הגדול אף סמפונות קטנים דינא הכי כו' לפי דעת המקשה ואפשר לומר דמתני' איירי בנקב שאין בו חסרון ומשום הכי אין טריפה אלא עד שתנקב לבית הסמפונת ואלו אינקב הסמפון לחוד כשר כה"ג דבשר הריאה שהוא רך נכנס בתוך הנקב וסותמו משא"כ במחט שבשר סביב אוכלת המחט סביב ולית מידי למסתם ואפ"ה משני ההיא לחבירו אתמר ובי"ד אבאר:
והנה ראיתי לפרש שיטת כ"א וא' בעזה"י על מכונה ואתחיל בשיטת רש"י ז"ל:
השיטה הא' הוא שיטת רש"י ז"ל והוא דודאי כל דרך הנבלעי' דרך הוושט הוא ורובא דאורייתא מש"ה כי ליתא לריאה לפנינו או שחתכוה וא"א למבדק חיישינן שמא דרך הוושט בא ונקבה לריאה ואף אי נפחינן להאי חתיכ' ע"י קש וכדומה שנמצאת בה המחט ולא מפקא זיקא אפ"ה טריפה חיישינן שמא ממקום אחר נקבה ונכנסה שם ולא ספק טריפה אלא ודאי טריפה והאוכל ממנה לוקה דרובא הוה מן התורה ודווקא אי איתא לריאה קמן שלימה ונפחוה ולא נראה נקב אנו אומרים דרך הקנה נכנס שזה רחוק לומר שקרום עלה ונסתם והא דבוושט לעיל מ"ג ע"ב דחיישינן שמא קרום עלה ונסת' דשכיח לאיסורא טפי מלהיתרא כמו בספק דרוסה דשכיח לאיסורא טפי וה"נ שכיח טפי דרך הוושט צריך לומר דרש"י סובר כפי' שכתב לעיל ואני שמעתי הבריא ניקב כמו וברא אתהן בחרבותיהן כו' ושאני וושט דא"א למבדקי' אבל למיחש שמא קרום עלה ונסתם לא חיישינן ומש"ה כשירה ואין חילוק בין קופא לבר או קופא לגיו וקופא לבר לפירש"י הוא לצד חלל הבהמה ולגיו הוא צד סמפונ' רבה דריאה ודכבדא והיינו טעמא כיון שריאה שלימה ונפחוה ולא נמצא נקב אף קופא לבר ונמצאת בריאה שעברה הסמפון וע"כ אמרינן דאף בקופה עברה ונקבה הסמפון ואף דכתבנו דסמפון דומה לבשר הכבד לא אמרינן קרום עלה ונסתם נהי דרוב פעמים אין נוקבת הקופא לסמפון מ"מ במיעוט פעמים שנוקבת קופא לסמפון או יאמר שכח הדוחה בבהמה דוחה למחט חוץ אף דרך הקופא משא"כ בנמצאת בחיתוכא דריאה בקופא לגיו לא הוה טריפה אי נמצא לתוך הסמפון מי הביאו לשם וראשון עיקר ובי"ד סימן ל"ו אבאר בזה באורך בעזה"י. ובחיתוכא דריאה אין חילוק בין קופא לבר או קופא לגיו בכל ענין טריפה דל"מ בקופא לבר טריפה אף בקופא לגיו דבשר הריאה רך הוא ואף בנמצא בסמפון טריפה דאף דסמפון דומה לבשר הכבד מ"מ כיון דא"א למבדקי' בנפיחה לריאה אמרינן דרך הוושט נכנס שכן רוב הנבלעין דרך הוושט הן ואיכא רובא לכאן ורובא דאין קופא נוקבת אלא מיעוטא הוה ספק השקול וספק טריפה כיון דנמצא בחיתוכא דריאה אלא שזה ליתא דאם כן בחתיכא דכבדא אמאי כשירה בקופה לגיו והא התם א"א בבדיק' ולא אמרינן כיון דאיכא רובו שדרך הוושט נבלעין ורובא שאין קופא נוקבת הוה לה ספק השקול ובדאורייתא לחומרא אלא צ"ל דכיון דא"ל הכי וא"ל הכי אוקמינן בחזקת היתר מחמת רובא ואף אי נאמר דריעות' דמחיים לא מהני ביה חזקה כמ"ש ר"מ בסי' ל"א וסי' נ' יע"ש היינו בריעות' שנולד בבהמה מחמת חולי וכדומה וטעמא רבה איכא לחלק בהכי דיש לומר כמ"ש התב"ש בסי' כ"ט דאדרבה נאמר דרוב בהמות אין בהם מים בראש וזו יש לה מים מן המיעוט הוא יע"ש משא"כ כאן דכל חיוי ברייתא קוצי אכלן ומחטין דרכן לבלוע וכל מה שימצאו ואין כאן ריעותא שיצאה מהרוב דרוב בהמות בחזקת כשירות הן וחזקה טובה הוה דהיה להם מעיקרא מחמת רוב'. א"נ דאין דרך הקופה לנקוב כלל כ"א היכא דאוכלין ומשקין דחקוה ולא בע"א כדמסיק בהא דהמסס ובה"כ והא דפריך והא ר"נ ס"ל סמפונ' דנקוב טריפ' ופירש"י דהא לא בסמפונ' אשתכח דאם לא כן הוה לומר ההיא מחט' דאשתכח בסמפונ' דריאה ולא בחיתוכ' דריאה דמשמע בבשר הריאה נמצאת המחט ושאני ריאה מכבד' וא"כ יש לראות אמאי לא הקשה לעיל בריאה שלימה וכדכתיבנ'. ואין לומר דכאן ע"כ לאו בסמפונ' הריאה נמצאת מדמקשה ר' ירמיה מחסרון בפנים אלא בבשר הריאה הוה מעשה חדא דא"כ לעיל מנא ליה לרש"י דלא גריס דכ"ע חסרון מבפנים שמיה חסרון ובאשתכח בסמפון אלא ע"כ כמ"ש הב"ח סי' ל"ו על מה דאמרינן סמפון הריאה שניקב טריפה וס"ד אף בלא ניקב אלא מונח המחט בתוך הסמפון ואוכלת קצת סביביו יע"ש לדעת הר"מ וא"כ ע"כ גרסינן לעיל דכ"ע ע שמיה חסרון ואין ראיה מכאן ג"כ ועוד דלמא בסמפון ודיצא ביה ולא ניקבה מעבר אל עבר וכה"ג כתב בה"ג והביאו האחרונים והב"י סי' ל"ו אהא דלחבירו אתמר וא"כ רב ירמיה ודאי מטעם חסרון מבפנים הוה סבר למטרפה דבמקום שתחובה שם בסמפון במקצת נחסר שם מקצת וחסרון מבפנים שמיה חסרון לדעתו ואין ראיה מ"ש שניקבה כל הסמפון ויצאה לבשר הריאה ובין כך ובין כך סוף דבר הכל נשמע לשיטת רש"י ז"ל א של דברים כך הוא בריאה לא מפלגינן ן קופא לבר או קופא איו אלא בין שלימה לחתוכ' בשלימה אף קופא לבר כשר דבשר הריאה רך ובחיתוכ' אף קופא לגיו טריפה שמא דרך הוושט נכנסה דרוב הנבלעין הן דרך הוושט ונכנסה בקופא בשר הריאה רכה ובכבדא בין שלימה ובין חתוכה אי קופא לבר טריפה ולגיו כשירה ולפי' זה י"ל מאי קאמר חזינן אי קופא לגיו כשירה ולבר טריפה מאי איריא לבר אף שאין יודעין חנייתה או בנמצאת מונחת לרחבה בעובי הכבד כמ"ש הב"י בסי' מ"א שאם נמצאת ביושר כו' יע"ש נמי היה לנו להטריף דרוב דרך וושט הן נבלעין ואין לומר לגיו כשירה ולבר ודאי טריפה וביושר ספק טריפה אמאי נמי ודאי ליהוי דרובא הוה ולילקי נמי לילקי כמ"ש לעיל דאין לומר דיוקא דסיפא לאו דוקא הוא כיון דאיכא למטעי ולהקל הוה למידק בלישניה ובקטינת' בכל ענין טריפה כיון דאיכא ספיקא ורוב הנבלעין כו' ולשיטת רש"י לאו דוקא הוא דכי פיה יצאה לחוץ הוא דמפליגינן כן קופא לבר או לגיו אלא רבותא קאמר לא מיבעיא בטמונה תוך הכבד אנו רואין אם קופא לבר או לגיו אלא אפי' ביצאה המחט לחלל הגוף כשירה דלא דמי לקמן בקוץ עד שתנקב לחלל דהתם בכח משא"כ הכא כמ"ש הרשב"א והר"ן בחדושיהם יע"ש ומ"ש רש"י והלכה כר"י דקים ליה ר"א ורב אשי אי קופא לבר כו' נ"ל הכי פירושא כיון דאי קופא לגיו כשירה אלמא אמרינן כיון דאין הקופה נוקב ברוב' אמרינן דרך הקנה נכנסה ה"נ אית לן לומר כיון דלא חזינן ריעותא שנפחוה אית לן לומר דרך הקנה מלומר קרום עלה ונסתם שזה דבר רחוק אלא שיש לראות אי אמרינן ברוב פעמים אין קופא נוקב ומיעוטא מיתרמי דנוקב א"כ מה מקשה מהא דביה"כ אדרבה רוב נבלעין דרך וושט שם אבל המעיין שם יראה להדי' בפירש"י ז"ל דקשי' ליה נימא ניקב הוושט לא דנימ' בחוץ דרך דופן בהמה בא דאי הכי רובא דרך הוושט ורובא דאין קופא נוקבת אית לן לאוקמ' ברוב' דהיתר' או חזקה מחמת רובא או חזקה מבוררת טפי בשעה שנולדה לא היה המסס וביה"כ נקובות מחמת מחט כן נראה לי:
השיטה הב' הוא פי' הרשב"א ז"ל בחדושיו אליבא דרש"י ז"ל והוא דריאה וכבד' דין א' להם ובריאה שלימה נמי לא מכשרינן אלא קופא לגיו לא בע"א וזה שהביא רש"י ראיה דקם ליה ר"א בשיטה דר' יוחנן אלמ' גם בריאה לא מכשירין אלא בקופא לגיו ועוד כתב לשי' רש"י ז"ל בקטינת' ל"ש וכשי' ול"ג נקובי נקיב ואתאי והקשה הוא ז"ל וז"ל חדא בחלישת' אית לן לומר טריפה דרוב הנבלעין דרך וושט ועוד דלא חילקו כלל בריאה בין קופא לבר או לגיו ועוד בחיתוכ' דריאה למה אמר הם הכשירו שידעו מאיזה טעם היה לו לבדוק אי קופא לגיו או לבר ומיהו י"ל כיון דאשתכח בחיתוכ' לא היה יודע אי קופא לבר או לגיו עכ"ל ולזה היה נראה לומר דודאי רש"י ז"ל מודה דבריא' חיישינן שמא ניקב' המחט לחוץ וחזרה לאחורי' ונקובת הריאה במשהו וזה החילוק בין ריאה לכבדא אלא דבריאה שלימה אין אנו חוששין שמא ניקבה לחוץ כיון דנפחוה ומיהו אי קופא לבר טריפה דע"כ דרך הוושט נכנסה ומ"ש רש"י שאין דרך הקנה כו' היינו לרבנן טרופאי פי' כן דמטרפי אף בקופא לגיו והיינו מהאי טעמא ומש"ה בחיתוכא דריאה טריפה שהרי חיישינן דלמא ניקבה וחזרה לאחורי' אלא שזה אי אפשר שהרי פירש דלמא אי הוה ריאה קמן הוה מינקבה שדרך הוושט לבלוע אלמא מהאי טעמא אתינן עלה ולא משום שמא ניקבה וחזרה לאחורי' ובקופא לגיו ליכא למימר הכי וקופא לבר אף בשלימה טריפה ויש לומר עוד דבריאה שלימה בין קופא לגיו או דחלישתא כשירה ואילו בחיתוכא דוקא קופא לגיו כשירה ולא בחלישתא ולזה אמר הם ידעו מאיזה טעם שהכשירו ואנו כו' דלמא אי הוה ריאה קמן כו' דרוב הנבלעין דרך הוושט הוא ומש"ה בחלישתא יש חילוק בין שלימה לחיתוכא ומעשה דחיתוכא בחלישתא הוה ומש"ה מקשה לי' והא הם הכשירו ומשני לי' כו' אלא שהוקשה לו להרשב"א ז"ל לשיטתיה שכתב לשיטת רש"י משמע דבחלישתא ל"ש וכשירה א"כ ההיא מעשה בחיתוכא דריאה לא בהכי איירי אלא דלא ידענא מנא ליה זאת לרש"י אמאי לא לרש"י בחלישתא ל"ש וטריפה אם לא שגירסתו היה ק ברש"י. אלא דיש לומר ממ"ש רש"י לקמן אבל דזיתא מיבזע בזע ולמאן דטריף כו' והא מאן דמכשיר בריאה טריף בהא דהוה דומיא דחלישתא ולפי מה שיתבאר בי"ד והפר"ח הביא קצת מזה דבמרה נמי אפשר למבדק ע"י נפיחה הוה א"ש דלמאן דמכשיר בריאה מכשיר נמי במרה ובי"ד אבאר ולע"ע לא היה ספר הפר"ח ת"י. אמנם ממ"ש רש"י בד"ה בביה"כ משני ק אף קופא לבר כשירה אלמא כל היכא דאיכא למימר סמפונא נקיט ואתאי כמו הכא די"ל דרך הוושט כו' עכ"ל יראה מפירושו דה"ק מדחזינן בביה"כ קופא לבר כשירה אלמא דרך הקופא לינקב וה"נ כבדא כיון דקופא נמי מנקבה ליהוי כשר דרך הסמפון בא ולא דרך הוושט אלמא אי אמרינן דגם קופא יכולה לינקב כשר וה"ה באמת בחלישתא הדין כן אלא שיש לתמוה דמאי ראי' מביה"כ דרוב הנבלעין דרך הוושט לחיתוכא דכבדאי והכי הוה ליה לפרושי אלא ע"כ דרך הקופה לינקב וא"כ כבדא אף קופא לגיו טריפ' דרוב הנבלעין כו' או הקושיא היא בביה"כ לחודי' אמאי, בקופא לבר כשירה כו' ויש ליישב דהכי פריך מדכשיר ביה"כ אף דרובא אין קופא נוקב אפ"ה אמרינן רוב בהמות כשירות הן וא"ל הכי וא"ל הכי ואוקמא אחזקה בשעה שנולדה לא היה ביה"כ נקוב מחמת מחט דהוה חזקה מבוררת א"כ ה"ה כאן ומשני שאני התם דאיכא למימר כלין ומשקין דחקוה ושאני כבדא דלא שייך לומר הכי ומש"ה טריף:
השיטה הג' הוא, לשיטת התו' ד"ה דלמא וד"ה אי דלהא לא חיישינן שמא דרך הוושט דאחזוקי איסורא ממקום למקום לא מחזקינן וכאן נמצא כאן היה, ודרך הקנה באתה המחט אלא דחיישינן שמא ניקבה הריאה וחזרה לאחוריה ומש"ה כי באתה שלימה ועלתה בנפיחה כשירה וזה החילוק בין ריאה לכבדא כי הכבד אין אוסר נקובתו במשהו ומש"ה בכבדא אף שא"א בבדיקה כיון שקופא לגיו לצד הסמפון כשירה דאין אנו חוששין שמא ניקבה הכבד וחזרה לאחורי' בבשר דמה בכך ומ"ש התו' בד"ה דלמא דהא בכבדא כשירה הוא כפי' מהרש"א ז"ל דבריאה אף קופא לגיו טריפה ואי משום דרוב הנבלעין דרך הוושט ע"כ דחקה הקופה נקבה א"כ בכבדא אמאי אלא אין אנו תולין כלל בוושט ושאני הכא שמא ניקבה הריאה ואף דלפי שיטתם בד"ה אין ראיה דבריאה שלימה אף בקופא לבר כשירה א"כ אימא בחיתוכא דריאה דוקא קופא לבר טריפה מ"מ מדלא מפליג בין קופא לבר או לאו משמע בכל ענין טריפה ודע דיש להקשות אמאי חיישי' שמא ניקבה הריאה וחזרה לאחורי' להחזיק ריעותא מספיקא ולא אמרינן זיל בתר רובא ואף אי ליכא כאן רובא מ"מ חזקה מחמת רובא או חזקה אלימתא משעה שנולדה לא היתה נקובה הריאה מחמת מחט ואף למ"ש הר"מ בסי' ל"א וג' דבריעותא מחיים לא אוקמוה אחזקה היינו ריעותא ע"י חולי שחזינן זו יצאה מרוב וע"י קוץ או מחט דכה"ג בקוץ בוושט אי לאו דשכיח לאיסור טפי מלהיתר היה מותר מספק אף שנולד הריעותא מחיים וכבר התבאר זה לעיל וע' בתב"ש סי' כ"ט ובי"ד אאריך בעזה"י והיה נראה לכאורה דס"ס הוה לאיסורא חדא שמא דרך הוושט נכנפה וודאי ניקב א' מאבריהם הפנימים שנקובתן במשהו ואת"ל דרך הקנה ניקבה הריאה וס"ס הוה כמו רובא ורובא וחזקה רובא עדיף ואם להקל כן כ"ש להחמיר אלא שז"א דא"כ כשריאה שלימה ונפחוה כשירה דלמא אינקב הסמפון חד לחבריה וטריפה כדאמר רב נחמן בשלמא לשיטת רש"י לא מחזקינן ריעותא מספיקא אם לא היכא דשכיח לאיסור טפי מלהיתר משא"כ לשיטת התוס' הא איכא גם פאן ס"ס שמא דרך הוושט ואת"ל דרך הקנה שמא ניקב סמפון חד לחבריה ואיך נדע דבר זה ע"י נפיחת הריאה דלמא דרך הוושט וניקב א' מאבר' הפנימים ואח"כ ניקבה הקנה למעלה ממקום שחיטה ונכנסה שם לסמפון ומש"ה אין הרוח יוצא אם לא שנאמר דודאי לא מחזקינן דרך הוושט אלא כאן נמצא וכאן היה אלא דמש"ה חיישינן שמא ניקבה הריאה כח דוחה שבבהמה טבעו לדחות לחוץ וחיישינן שמא ניקבה לחון וחזרה לאחורי' ע"י איזה נענוע משא"כ חששא דשמא ניקב סמפון חד לחברי' הוה ספק השקול דנהי דכח הדוחה דוחה לחוץ מ"מ מאן לימא שע"י סמפון לחבריה נקוב אלא לבשר הריאה ומש"ה כי איתא לריאה שלימה אין מחזיקין ריעותא ולומר שמא ניקב חד לחבריה ולכאורה היה נראה לומר דהתו' סוברים בקטינתא ל"ש וכשירה כמ"ש רשב"א כרש"י דגי' לא שנא וכשירה ומש"ה הוקשה להם בריאה אמאי טריפה אלא דאין צורך וכמ"ש ומ"ש התוס' ד"ה אי בריאה כשירה בכל ענין דסמפון דריאה רחב ויש לו חלל גדול ופי' אף בקופא לבר מצינו שנכנס לתוכה ור"ל אף שנמצאת בבשר הריאה כח הדוחה דחקה אף בקופא ויש לפרש דבשר ריאה רך ואין להאריך אלא שיש לראות אי אמרינן דלא חיישינן דרך הוושט נכנסה כאן נמצא כאן היה כי א"כ חלישתא ל"ש וכשירה דמה למיחש ניקב הכבד כשירה לשמא דרך וושט לא חיישינן יש לחלק בין קנה הריאה דקרובה ובין קנה הכבד דרחוק ממנה יש לתלות יותר בוושט מקנה ומש"ה ל"ש וטריפה אלא אף באלימתא וקופא לבר נמי כשירה ויש לפרש עוד דהתוס' סוברים דרך הנבלעין כו' אלא שכתבו דליכא לומר בקופא לגיו ה"ט דא"כ בכבדא אמאי כשירה קופא לגיו אלא קופא לגיו אמרינן סמפונא נקיט וחיישינן שמא ניקבה הריאה וחזרה לאחורי' משא"כ בכבד:
השיטה הד' הוא שיטת הרי"ף ז"ל וכפי מה שפי' הרשב"א בחדושיו דבריו דלעולם אמרינן כאן נמצא וכאן הי' ומפרשים בהיפך קופא לבר לצד הסמפון וקופא לגיו לצד חלל בהמה ורבנן טרופאי לא הטריפו אלא בקופא לבר שמא דרך חודה אולי נטתה אילך ואילך וניקבה הריאה אבל קופא לגיו א"א לינקב בקופ' אילך ואילך וכשירה ואף שראינו שניקבה והלכה עד הבשר אפ"ה אחזוקי ריעותא לא מחזקינן ורבנן דמכשרי אף קופא לבר וכשריאה שלימה ונפחוה אבל בחיתוכ' שא"א לנפחה טריפה שמא נטתה אילך ואילך וכדאמר הם ידעו מאיזה טעם הכשירו ומשמע הא קופא לגיו אף בחיתוכ' כשירה וא"כ אכתי קשה אמאי לא הזכיר זה אי קופא לבר או לגיו כמו בכבדא ובכבדא אי קופה לבר טריפה שמא ניקבה והיינו שמא ניקבה קנה דכבד' שנקובתו במשהו כדאמר לעי ואמרי לה דכבד' כריאה ואף שכתב הרשב"א כי אשתכח בסמפונא רבה דכבד' כשירה וכדאמרינן בגמרא שקילו גלומי דטרופאי אלמא אף בקופא לבר כשירה וא"כ כי אשתכח בבשר הכבד נמי מה הוה כיון דבסמפונא רבה לא חיישינן דניקב ששם רחב הוא ולאחר שנכנס לבשר הכבד שם לית לן אי אינקב צריך לומר שאני כיון שע"כ נקוב המחט אמרינן אפשר קודם בואו לבשר נמי אולי נטתה אילך ואילך ונקבה לסמפון הגדול ובי"ד אבאר באורך בעזה"י והרשב"א הקשה א"כ בקופא לגיו כשר והא אין הקופא עשוי' לינקב ומחט דאשתכח בריאה וכבד' בבשרא משמע והניח בצ"ע יע"ש. והנה הא דמחטא דאשתכח בחיתוכ' דריאה כו' דהוה סבר למטרפיה מחמת חסרון בפנים ע"כ בשר הריאה אמרי לא בסמפוני הריאה וא"כ ע"כ בקופא לגיו נמי טריפה מדלא מפליג כאן בין זה לזה כמו בכבדא אלא דמשום דבבשר הריאה הוה מעשה ובין אי קופא לבר טריפה אולי נטתה אילך ואילך וניקבה בשר הריאה או קנה הריאה וקופא לגיו ע"כ דרך הוושט באתה דאי לקנה היאך יכולה קופא לינקב משא"כ מחטא בכבדא אפשר דבמזרקי הכבד הוה ומכ"ש לדעת הר"מ ז"ל שסובר קנה הכבד שניקב טריפה הוה כו' וע"כ בנמצא בקנה הכבד איירי משא"כ בריאה המעשה בבשר הוה ומש"ה לא מפליג בין קופא לבר או לגיו ומיהו המעשה בקופא לבר הוה מדאמר והא רבנן מכשרי ובקופא לגיו גם רבנן טרופאי מכשרי בריאה וכדכתיבנא לעיל ובמרה דזיתא מבזע בזע וטריפה דע"כ לא הכשירו אלא בריאה שלימה ונפוחה משא"כ מרה דא"א למבדקיה דמאן נימא לן דלא איכא גילדי גילדי שמעכבין הרוח לצאת וע' תב"ש ויש עוד לפרש בחיתוכ' דריאה בין קופא לבר או לגיו שמא ניקבה הריאה וחזרה לאחורי' אבל להא לא חיישינן שמא נטתה אילך ואילך דסמפון גדול מקום רחב הוא דהא כי אשתכח בסמפונא רבה דריא' ודכבדא כשיר' כאמור ואף רבנן טרופאי לא אמרו ביה איסור וא"כ בכבד אמאי אסור אלא דחיישי' לנקיבת מזרקי הכבד ומש"ה קופא לבר טריפה במקום צר חיישינן שמא נטתה אילך ואילך וקרוב לודאי היה משא"כ בקנ' הריאה דלא חיישינן שמא ניקב א' לחבירו דלא מחזקינן איסור: