אור ברסלב

ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים

דף מח.

דף מז:

גמרא אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה יש בכאן פירושים רבים והנני מבארם אחת אל אחת בעזה"י:

הפירוש הא' הוא פירש"י ז"ל בשמעתין דר"נ משוה מדותיו דאי ליכא ריעותא לא בריאה ולא בדופן תלינן בדופן והיינו לפי שיטתו לעיל בהני תרתי אוני דסריכן להדדי דטעם סירכא הוא מחמת נקב ומש"ה אין פסול כ"א בשסרוכה לב' מקומות שהנקב פוסל בהן אבל כאן שראש הא' בדופן תלינן ריעותא בדופן או מחמת דרוב בהמות בחזקת כשרות הן ואף שזה יצאה מכלל הרוב שהרי יש ריעותא מ"מ אמרינן דלית כאן ריעותא אלא המכה בדופן ומשם באה הסירכא או מחמת ס"ס שמא מן הדופן ואת"ל מן הריאה שמא לא ניקב אלא קרום העליון לחוד ומחמת זה באה הסירכא וכה"ג כתב הרשב"א בחדושיו בב' אוני דסריכן להדדי בסירכא תלויה להתיר מס"ס והבאתיו לעיל ובין בסירכא ריעותא בריאה ובדופן תלינן מהנהו טעמי' דכתיבנא בסמוך ולא אמר חוששין אלא באיכא ריעותא בריאה ולא בדופן שאז נראין הדברים מחמת הריאה באה הסרכא וא"ת בליכא ריעותא בשניהם או באיכא ריעותא בשניהם אמאי כשירה כיון דמיירי שלא במקום רביתא כדמסיק בסמוך בשמעתין וא"כ נימא דסופו להתפרק ויהא נקב הא ליתא דע"כ לא כתב רש"י לעיל שלא כסדרן שסופו להתפרק וטריפה היינו קרום מחמת מכה סופו להתפרק ושאר הנקב כמו שהי' משא"כ כאן אם תתפרק יתפרק מצד הדופן ששם המכה לא מצד הריאה מאחר שאנו תולין שמדופן מקום חיות' של סירכא ומצד ריאה תשאר שלימה ומדאמר ר"נ העלתה צמחין חוששין וכן מר' יהודה משמיה דאבימי אמר אחד זה ואחד זה חוששין היינו חוששין לבדוק ולא טריפה וודאית ובבדיקה מתכשרא. הן אמת דר"נ איכא למימר חוששין וצריך לראות אם יש מכה בדופן ואם לאו טריפה וודאית אבל אבימי דאמר חוששין ואמר רבא היכי עבדינן והיינו דקשיא ליה מדאמר חוששין משמע בדיקה מהני וע"ז אמר דמייתינן סכינא דתליש פומא משום דצריך אח"כ בדיקה אם עולה בנפיחה ואי איכא ריעותא בדופן כשירה בלא בדיקה ובין אי איכא ריעותא בריאה או לאו דאבימי לא משוה מדותיו דאי ליכא לא בריאה ולא בדופן תלינן בריאה ובבדיקה מיהא מתכשרא דהכי משמע חוששין כו' ואי איכא ריעותא בריאה ודופן אמרינן מסתבר שמדופן באה הסירכא ששם לחותו רב ומשם היה וא"צ בדיקה ולא צריך בדיקה בנפיחה אלא כי ליכא ריעותא בשניהם צריך לנפחה ואפשר בפושרין היא ולא גרסינן ואי ליכא מכה בדופן מחמת ריאה וטריפה ואף דלא מפקי זיקה אלא ה"ג ואי ליכא מחמת ריאה היא, ותו לא והיינו דבדיקה צריך אם אינה מבצבץ ובדיקה זו שאנו אומרים אם היה נקב בריאה מסתמא לא היה נסתם לגמרי ותלינן המכה בדופן וכשירה ומדאמר מייתינן סכינא דחליש פומא מוכח זה דאל"כ דחליש פומיה למה לי איכ' מכה בדופן אף דאיכא בריאה כשירה וא"צ בדיקה דרב נחמיה פליג ואמר בדוק בפושרי בין דאיכא מכה בדופן ובין דליכא כמו שאבאר בסמוך אבל מר יהודא משמי' דאבימי סובר כי איכא רעותא בדופן לא צריך בדיקה כלל א"כ למה לי חליש פומא אי איכא ריעותא בריאה ודופן כשירה בלא בדיקה אלא חליש פומא כי ליכא ריעותא בדופן ואף כי איכא בריאה מהני בדיקה זו לקול' ורב נחמיה בדיק לה בפשורי ולהחמיר ואף כי איכא ריעות' בדופן ולא בריאה ובין ליכ' בדופן ואיכ' בריאה סמכינן אבדיקה זו בין להקל ובין להחמיר ולפ"ז לא יהיה שוה אתון אהא מתניתו דהיינו לחומרא אנן אדרבה מתנינן לה דהיינו לקולא להכשיר בבדיק' זו ומ"ש רש"י ז"ל העלתה צמחין סביב סמיכתה לדופן לאו דאי במקום סמיכתה לדופן הוה טריפ' מטעם תרתי לריעותא ז"א חדא דתרתי לריעות' הוה חומרת אחרונים ולא נזכר בתלמוד כלל סירכא מתוך בועה ועוד דמאן לימא לן דריעותא הוה דאנו תולין שהסירכא מדופן הוה ונסתבכה לריאה ואין כאן תרתי לריעות' אלא רבותא כתב אפי' סביב סמיכותה לדופן חוששין מיהת:

הפירוש הב' אם נאמר דרב נחמיה בדיק לה בפשורי אתא לפרש הא דרבין בר שבא דאמר מייתינין סכינא דחליש פומא איכא למימר דע"כ מכשירין לה כי איכא ריעותא בדופן ואף כי איכא מכה בריאה דאבימי לא משוה מידותיו וכמ"ש לפי' הא' אלא ע"י בדיקה דווקא כדרב נחמי' דבדיק לה בפשורי ואאיכא ריעותא בדופן הוא דמהני בדיקה אבל כי ליכא מכה בדופן אף דליכא בריאה תלינן בריאה וטריפה וה"ג אף דלא מפקא זיקא טריפה דמסתבר יותר לתלות בריאה מדופן וסכינא דחליש פומא להכי הוא אי איכא מכה בדופן בדיקה מיהא בעי ולהחמיר ורב נחמי' מפרש להא דרבין בר שבא וכדכתיבנא אבל העלתה צמחין לרב נחמן או לא העלתה צמחין לאבימי כי ליכא מכה בדופן לא מהני בדיקה ורב נחמן דאמר חוששין היינו לראות אם יש מכה בדופן. אבל מדברי רש"י ז"ל ד"ה ה"ג בשלמא הכא תלינן בדופן ולא גרסינן איכא ריעותא כו' משום לדידיה בין באיכא ריעותא בדופן ובין ליכא ואף העלתה צמחין מהני בדיקה בין להקל ובין להחמיר ומיני' לרבין בר שבא אי איכא מכה בדופן אף בדיק' לא צריך אבל לפי' השני גרסינן לה שפיר דדוקא אי איכא ריעותא בדופן הוא דמהני בדיקה להחמיר דמדינא א"צ בדיקה אבל כי ליכא מכה בדופן ומכ"ש העלתה ריאה צמחין דלא מהני בדיקה וטריפה בכל ענין דוקא להחמיר בדיקה זו ולא להקל דלא הוה:

הפירוש הג' הוא פי' התוס' ד"ה מייתינן ובד"ה רב נחמי' בדיק לה בפשורי יעוין שם והוא דאם נאמר דסרכא בלא נקב באה אלא שטריפות הסירכא שסופו להתפרק ואף מחיתוך לגב טריפה מהראוי וכ"ש מריאה לדופן שלא במקום רביתא דראוי להטריף וסופו להתפרק שלא במיצר החזה ויהיה שם נקב אלא דרב נחמן אמר דתלינן שמצד הדופן תתפרק לא מצד הריאה וכשירה אבל העלתה צמחין ואפשר דהיינו במקום דיבוקה לא סביב חוששין שמא מצד הריאה תתפרק מאחר ששם ריעותא דצמחין והאי חוששין ודאי הוא ואף בדיקה לא מהני ומ"מ שייך שפיר לשון חוששין דספק טריפה הוה לא ודאי דשמא תתפרק מצד הריאה או מצד הדופן וספק הוא דהוה ומר יהודה משמיה דאבימי אמר א' זה ואחד זה חוששין לה שמא מצד הריאה תתפרק אלא מייתינן סכינא דחליש פומא ואי איכא ריעותא בדופן תלינן מחמת הדופן סירכא וכאן נסתבכה בריאה ומדופן תתפרק לא מריאה ואי לא טריפה בין העלתה ריאה צמחין או לאו דאבימי משוה מידותיו כמו רב נחמן ודוקא היכא דאיכא ריעותא בדופן ולא בריאה הוא דכשירה לא בע"א וחליש פומא הוא להחמיר ולהצריך בדיקה אף כי איכא ריעותא בדופן ולא בריאה אבל כי ליכא ריעותא בשניהם לא מהני בדיקה דטעמא דסופו להתפרק ומה בדיקה שייך להקל ומ"ש התוספות אאיכא ריעותא בדופן כפי' הקונטרס לאו לגמרי דלרש"י אף כי ליכא ריעות' בדופן ואף כי בריאה איכ' אפ"ה מהני בדיקה כדכתיבנא לעיל ומוכרח ג"כ ממ"ש רש"י ד"ה ה"ג הכא תלינן בדופן ועכ"פ כי ליכא בשניהם ריעותא מהני בדיקה זו ולתו' דוקא כי איכא ריעותא בדופן ולא בריאה הוא דמהני בדיקה ולא בע"א. ורב נחמי בדיק לה בפשורי ולהחמיר ולפרש בא ארבין בר שבא הא דמייתינן סכינא דח"פ כדי לבדוק הריאה שמא בתוך כך שהיתה דבוקה נפרקה קצת מצד הריאה ויהיה נקב ומ"מ להחמיר מהני בדיקה ולא להקל דלא מהני דאי רב נחמי' יפלוג אדרבין ואבימי אם כן לאבימי כי איכא מכה כשירה בלא בדיקה וח"פ למה לי אי ליכא מכה בשניהם או בתרווייהו איתא א"כ בדיקה זו להקל וליתיה דמה בדיקה שייך אלא גרסינן ואי לאו טריפה ואף דלא מפקא זיקא ולפ"ז הא דאמר היכי עבדינן אין מיושב שפיר דמה קשיא ליה היכי עבדינן אימא כי איכא מכה כשירה ואי לאו טריפ' כיון דחוששין הוא שייך אף אטריפה ודאי דהא אמר אחד זה ואחד זה חוששין ובאיכא ריעותא בשניהם לא מהני בדיקה וטריפה ה"ה בליכא בתרווייהו אימא כך אבל לפי' א' וב' א"ש דקשיא ליה היכי עבדינן דחוששין משמע ספק ולא ודאי ויש תקנה ומש"ה פריך היכי עבדינן. ואין לומר דרב נחמיה פליג ואמר אף כי ליכ' בשניהם או דאיכא בתרווייהו תלינן בדופן כרב נחמן ולהחמיר סבירא ליה דצריך בדיקה דא"כ מלתא דרב נחמיה תיכף לבתר מלתא דרב נחמן הוה לאתויי ואין זה ראיה דמש"ה סדרוה בתר מר יהוד' משמי' דאבימי משום דבין כי איכא מכה בדופן ולא בריאה ובין בשניהם או ליתא בשניהם הוה מצריך בדיקה ואי הוה מלתיה אדרב נחמן הייתי אומר דלא קאי כ"א אליכא בשניהם ריע' אבל כי איכא בדופן ולא בריאה אף רב נחמיה לא מצריך בדיקה להחמיר ולכך אמר מלתי' בתר הא דאבימי ועיין:

הפירוש הד' הוא דאיכא למימר דרב נחמי' לא קאי כ"א אליכא ריעות' לא בריאה ולא בדופן דחוששין להחמיר והי' בודק בפושרין להקל ומש"ה א"ש אתון אהא מתניתו לה כו' דבין אהא ובין אדרבה בדיקה זו להקל ואי איכא ריעות' בדופן ולא בריאה או אפשר אף בשניהם א"צ בדיקה ואי כי ליכא בשניהם צריך בדיקה ול"ג ואי לא טריפה אף דלא מפקא זיקא ורב נחמיה מפרש לה לסכינ' דח"פ למה א"ת אי איכא ריעות' בדופן כשירה בלא בדיקה אלא כי ליכא בשניהם או איכא בשניהם מהני בדיק עכ"פ במי' פושרי' וסובר אין סירכא בלא נקב אלא כל סרכא שסתמה כל הנקב כשירה היא דהא דקרום מחמת מכה אינו קרום אינו אלא כשאין להקרום חיזוק רק במקום המכה לא כשראש השני נסרך למקום נאמן וקיים אלא שמא לא נסתם כל הנקב ולכך הי' בודק לו ואמר אתון אהא מתניתו אנן אדרב' מתניתן לה ותרווייהו לקולא ופריך בה הכי השת' בשלמ' הכא סגי בבדיקה דאנו תולין מצד הדופן תתפרק משא"כ התם דבכ"מ דתתפרק טריפה ויש ליישב בע"א ויש עוד פי' ופי' הר"מ ז"ל ובי"ד אבאר:

ובתוס' ד"ה והוא דסביך בבישר' פי' נאחז ומסובך היטב כו' וכן נראה כו' משמע דלר"נ לא בעי סריך וסביך עכ"ל לכאורה הא דלא במי לא סריך וסביך הוא מדחזינן דמותיב ר"נ אדידיה ואמאי לא משני כאן בלא סביך דריאה הסרוכ' לדופן משמע סריך לחוד אע"כ דרבינא פליג עם רב נחמן ולרב נחמן אף דלא סביך ואם כן אית לן לומר אף דלא סריך דמהיכא תיתי. וזה אינו דמהיכא תיתי לעשוי מחלוקת רחוקה בין ר"נ לרבינא ונאמר דלר"נ סריך מיהא בעינן כו' גם מ"ש עוד וכן נראה כו' הוא לדחויי דרבינא לא מפרש דברי:

ר"נ מ"מ לא מוכח דר"נ לא בעי מיהת סריך לפי' מהרש"א ע"ש ולפי' מהר"מ מלובלין ג"כ יע"ש אבל נראה לומר דאי לר"נ בעי סריך א"כ מאי פריך ומי אמר ר"נ הכי ומאי קושיא והא ר"נ חוששין קאמר ולשון חוששין משמע ודאי שפיר חוששין וצריך בדיק' ומש"ה אמר העלתה צמחין חוששין שמא עדיין לא נסתם נקב הריאה וצריך נפיחה לראות אם נסתם הנקב מחמת הסירכא מכל וכל וחותכין את בשר דופן הסירכא ונופחין כיון דסריך מיהת בעינן גם לרש"י פי' דסביך בבישרא בעינן ולא בעינן בצלעות ולעיל פי' ריאה הסמוכה לדופן דבוקה בצלעות א"כ לא הוה פריך מידי אי רבינא בא לפרש דברי ר"נ אלא דפליג רבינא על ר"נ כו' ולכך פריך דרב נחמן אדידי' כו' וכמ"ש התו':

גמרא זהו פסול החוזר להכשירו לאו למעוטי כה"ג לא למעוטי מחמת מכה עכ"ל זהו לאו דוקא דאיכא נמי סביך בדופן דהוה סתימה דלאחר מכן וכשירה והא דמהני שיש ב' סתימות הדופן והקרום ועוד דקרום הולך ומתחזק במקום שסריך לדופן ודומה לסרכא כסדרן דכשירה והכי נמי דכוותי' שהן במיצר החזה:

העלתה צמחין כשיר' והא דאמר לעיל חוששין היינו בסרוכה לדופן כפי' התוס' ולאו מטעם תרתי לריעותא אלא שאנו תולין שהסירכא מחמת הריאה באה ויש שם נקב משא"כ אם אין צמחין אנו תולין סירכא זו בלא נקב ותתפרק מצד הדופן או דבהעלתה חוששין שמא תתפרק מצד הריאה ואין דומה למ"ש בי"ד סי' ל"ו סרכא מתוך בועא דטריפה מטעם תרתי לריעות' ושם אבאר באורך בעז"ה ובהא דבועא בריאה כשירה הר"מ ז"ל הצריך ג"כ בדיקת הסמפון כו' ולא קשיא הא דהני רבנן דמייתי לקמן דחזי דקיימי כדי כנדי ולא אמר ולא מידי להר"מ ז"ל בלא"ה צריך לומר דבדיק אם הם עכורין או סרוחין ועיין בי"ד סי' ל"ו ול"ז והרשב"א בחדושיו כאן כתב דא"צ בדיקת הסמפון ולא דמי לנימוקה כולה אבל בועא בין עור לבשר לא עכ"ל הנה התחיל במחלוקה דנימס כולה והכי שאני דלא נימס כולה וסיים דגדילות בין עור ואין שם רקבון בשר כלל ואף נימס מקצת ליכא ועיין ש"ך סי' ל"ו ול"ז ס"ק כ"ח יע"ש היטב ואפשר דהרשב"א ז"ל תרתי קאמר וכמה שכתבנו בזה:

תוכן העניינים

ראש יוסף על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה