אור ברסלב

ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים

דף מ:

דף מ.

גמרא אמר רב פפא הכא בחטאת עוף עסקינן דכולהו בהדדי אתיין היה סובר דרב הונא סי' א' בדווקא נקיט ומש"ה הוקשה לרש"י דלדידי' אמאי אוקמיה בחטאת עוף בחטאת בהמה ג"כ מצינו לאוקמיה דבסי' ראשון מחייב ג"כ אשחוטי חוץ כדמסיק לעיל כ"ח ע"ב יע"ש:

כגון שהיה חצי קנה פגום והוסיף עליה כ"ש דכולהו בהדדי אתיין הנה מכאן משמע דבמיעוט קמא דקנה נמי נאסר לע"ז וכבר הקשה הפר"ח בי"ד סי' ב' וד' על הטו"ז יעו"ש ובחדושינו לי"ד אבאר בזה בעזה"י:

אי הכי מאי אריא חטאת דנקיט ללשון ראשון של רש"י ז"ל ה"פ אא"ב דסי' א' דוקא א"ש דנקיט חטאת דהיינו חטאת עוף דדי בסי' א' ובהדדי אתיין אבל אי סימן א' לאו דוקא אלא כ"ש וע"כ בגמר זביחה איירי א"כ מאי אריא חטאת וה"ה אי אמרינן אין אדם אוסר אלא בגמר מעשה ועולא מעשה רבה קאמר נמי הוה מצי לאקשוי מ"ש חטאת דנקיט דהא שלמים נמי לאו דידיה הוה כרבנן דפליגי על ר"י דשלמים נמי לאו ממון בעלים הן א"כ ליתני עולה וללשון שני לא קשיא כ"א לרב הונא דאי לעולא מצינו לומר בגמר מעשה ושלמים לא מצי למתני דשלו הווין כר"י הגלילי ועולה לא קשיא דמה לי דתנן חטאת או עולה ולכך לא קשיא אלא לר"ה דווקא וללשון ראשון בין לר"ה ובין לעולא קשיא וה"ה לר"נ דאין אוסר בגמר מעשה קשיא:

ודע דלפי מה דאוקמיה בחטאת העוף ואין מטמא במגע אלא בבית הבליעה דווקא ובהמה להיפך דווקא במגע ולא בבית הבליעה דמגע בית הסתרים הוא ואין מטמא א"כ יש לראות בהא דפסחים דף ע"ג ע"א שוחט בשבת חטאת בחוץ מה תיקן להוציא מידי, אמ"ה וכאן פירש"י וגם שם שאם אכלו בן נח אין נהרג עליו דאי לישראל לא מהני דאסור משום ע"ז וקדשים פסולין אלא לב"נ שאין נהרג עליו ולא אמר לטהר מידי נבילה דת"ע מטמא' אף באוהל כמת כמ"ש רש"י שם בפסחים וא"כ בעוף אפשר לומר דאמ"ה א חשיב תיקון דלא הוי תיקון אלא מה שמהני לישראל ולא לב"נ או דמפרכסת הרי היא כחיה ולא משתריא לב"נ דלא שייך ליכא מידי דלישראל שרי דהא אסור משם אחר ונאמר כה"ג נמי הוה כטמאה וכבר הארכנו בזה במקום אחר ועיין שם פסחים תו' ד"ה לדברי האומר וד"ה תיקן להוציאו ושבת ק"ז א' ובתו' שם דאין התיקון בא מיד יע"ש ומש"ה נקיט חטאת דשייך בעוף ומהני לטהר מידי נבילה ר"ל מטומאת בית הבליעה שאם אכלו אדם ונכנס למקדש אין חייב כרת משא"כ אם מתה כך דהשתא משום ת"ע ודאי לא מטמא בבית הבליעה דהוה מגע בית הסתרים זולת עוף טהור דחידוש הוא ואי דליתני עולה מה לי חטאת או עולה ולא קשיא אלא ליתני זבח סתם ואי הוה אמרינן דקשיא מאי אריא חטאת דוקא ליתני עולה הוה א"ש:

הן אמת שיש לראות הא דאמרינן בפסחים ע"ג תקן מידי אמ"ה ופירש"י אי משום נבילה ת"ע נמי מטמאה ועיין בתוספות שם והא בחטאת עוף אוקמינהו כאן דלית ליה טומאה במגע אלא בבית הבליעה ולזה מהני שחיטה דאי משום דהוה זבחי מתים אכתי לא מטמא בבית הבליעה דמגע סתרים הוא ואילו נבלת עוף טהור מטמא שם ולזה אהני שחיטתו לטהר מידי טומאת בית הסתרים ואף דרבא אמר נדה מ"ב ב' דבית הבליעה מגע סתרים הוא ולא טומאה בלוע ונ"מ אי בלע כזית מבהמה דבמשא מיהא וטמא וכן פסק הר"מ ז"ל בהלכות טומאת מת פ"ז ה"ג וח"י ע"ש ובהל' אבות הטומאה פרק שלישי יע"ש מ"מ נ"מ בהא שלא היה טמא במשא שהיה בית הבליעה רחב וכמ"ש בנדה מ"ב ב' ד"ה יצתה זו יע"ש ואכתי איכא נ"מ זו או שתחב לו חבירו לתוך הבליעה לסוף הבליעה ועיין ברמב"ן בנדה ב' א' דאף לרבא בסוף הבליעה נבילת העוף מטמא יעוין שם ולקמן בפ' בהמה המקשה אבאר זה בעזה"י ואפשר דסוגין דהתם סברה דבחטאת בהמה איירי וחטאת דנקיט דשלמים דידיה הוה ואוסר מיד ולא מחייב משחוטי חוץ ועולה לא קשיא דמה לי חטאת או עולה ואין להאריך:

תוכן העניינים

ראש יוסף על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה