אור ברסלב

ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים

דף לח:

דף לח.

גמרא אלא אי אמרת לא בעינן חיותא כו' ופירש"י ש"מ כל מלתא דבעי רבנן חיותא כו' יש להקשות דמאי ראי' היא זו דמ"מ אימא אם פרכסה באמצע השחיטה די בכך בכך וקים להו לחז"ל דבהכי הוה לה חיותא בסוף שחיטה דודאי מאן דסובר באמצע או בתחלה סגי סובר דבעינן חיותא עד גמר רוב סימנים הוא ופשיטא היא שכל שמתה קודם גמר שחיטה לבילה היא אלא דפרכוס בתחל' הוה סימן שלא מתה עד גמר:

ע"ש ועוף אפי' לא רפרף אלא גפי ולא כשכש אלא בזנבו הר"ז פרכוס עכ"ל ופירש"י דרפרף פחות מכשכוש עיין במהרש"א ורצה לומר דודאי גם תנא דברייתא סובר דכשכש זנב בבהמה מהני ומאי אפילו עוף דמשמע דסגי ליה מה דלא סגי בבהמה ואין לומר אגפי קאי דהא בבהמה נמי מה ששייך בה מהני כשכש לזה אמר רפרף סגי ובבהמה לא מצינו זה אלא כשכוש דוקא כו' ולדעת הר"מ ז"ל בהל' מ"א דוקא עוף הוא סגי בכשכש זנב ולא בבהמה דלא מהני כשכוש בזנבה לתנא דברייתא כו' א"ש בפשיטות לשון אפילו בעוף כמ"ש עוף איצטריך ליה דלא תנן עיין בי"ד ובאחרונים שהקשו לשי' הר"מ דעוף מהני כשכוש זנב בבהמה:

מתני' השוחט לכותי שחיטתו כשירה איכא תרי לישני בגמ' ל"ק שלש מחלוקות בדבר ת"ק סבר סתם מחשבת כותי לאו לע"ז ור"א סובר לע"ז ותרוייהו ס"ל זה מחשב וזה עובד אמרינן ור"י אומר זה מחשב וזה עובד לא אמרינן ואף שמעינן דחשיב כשירה ול"ב ג"כ ג' מחלוקת ת"ק סובר בחוץ לא אמרינן זה מחשב ור"א סובר בחוץ ג"כ אמרינן זה מחשב כו' ור"י סובר אף בפנים לא אמרינן זה מחשב וזה עובד כו'. והא דאמר לעיל י"ג א' מתני' דלא כר"א כו' כר"א ודאי דלא אתיא אבל ת"ק ור"י אפשר דסוברים סתם מחשבת כותי לע"ז ות"ק דמכשיר דלא יליף חוץ מפנים ור"י אף בפנים פליג ומ"ה אמר דלא כר"א דלא מצי אתיא בודאי והא דתנן השוחט כתב הרשב"א דוקא דיעבד ולא לכתחלה דגזרינן אטו בדשמעני' דחשיב ללשון ראשון ולל"ב אטו שוחט גופא לע"ז יבוא לאכול והר"ן כתב בחמש שיטות וז"ל אף לכתחלה שרי והא דלא תנן שוחטין לכותי דה"א דאשמעינן דאין בזה משום לפני עור ולא שתהא שחיטתו כשירה לכך תני שחיטתו כשירה עכ"ל והא דלא הוה לפני עור אף שלא היה שחיטתו כשירה דלאו מידי עביד א"נ הנכרי בלא"ה היה עושה כן ול"ש לפני עור:

תוכן העניינים

ראש יוסף על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה