אור ברסלב

ראש יוסף על חולין· רבי יוסף תאומים

דף ל.

דף כט:

בתוספות ד"ה והוינן בה כו' מידי דהוה אשלמים ששחטן לשם פסח עכ"ל ואף למאן דסובר בריש זבחים אחרים לשם פסח נמי פסול היינו דוקא בי"ד לאחר חצות הואיל והוא פסול לשם אחרים אחרי' פסולי' לשמו משא"כ בשאר ימות השנה כ"ע מודים אחרים לשם פסח כשר כמבואר שם י"א א' ובפסחים ס"ב ב' אבל התוספות בפסחים ס"ד א' טעמא דשלא לשמן סייעו בדברים דאחרים לשם פסח מכשיר ר' יהושע לעיל ולא ידענא מי הכריח' לזה דא"נ אחרים לשם פסח פסול זה בי"ד לאחר חצות לא בשאר ימות השנה דכולי עלמא מודים דאחרים לשם פסח כשר כמ"ש לעיל ובחדושינו למס' פסחים אבאר:

ובד"ה השוחט בב' וג' מקומות כו' לא הוה שחיטה מפורעת בשלא נחתך הסימן כו' דהתם כששחט כל א' רוב דמ"מ כו' עכ"ל הא ודאי אף לשיטת רש"י ז"ל הא דפוסל ושמואל היינו היכא ששחט המיעוט תחלה ואח"כ רוב במ"א הוא דפסולה שאינה מפורעת דביה"ש מרווח רווח משא"כ כשיש שני חתכים כ"א דוחק חבירו ואינה מפורעת אבל אם שחט רוב במקום א' ואח"כ מיעוט במקום אחר דכשר אף לשמואל דהוה כשוחט בידה וברגלה וכן הוא ברא"ש וי"ל כיון שחתך המיעוט תחלה ואח"כ הרוב לא מרווח רווח עכ"ל הרי כמ"ש דווקא שחט מתחלה המיעוט וכן כתב ביש"ש בהדיא בסימן ז' דלא דמי להחליד במיעוט בתרא דהכל חדא שחיטה יע"ש ומ"ש התוס' בין למעלה ובין למטה היינו הכל קודם ששחט הרוב במקום אחר והוקשה להם מאי פריך משנים אוחזין דלמא התם איירי ששחט כל א' רוב ואפשר כה"ג גם שמואל מודה דהוה שחיטה מפורעת כיון שיש רוב במקום א' ותירצו דמ"מ קודם ששחט הב' רוב וגם הראשון שחט מיעוט כבר שחט השני מיעוט א"כ תו פסולה שחיטתו של ראשון וגם אח"כ כששוחט השני הרוב איך יוכשר למפרע. ומהר"מ מלובלין הקשה דמנ"ל לתוספות לומר כששחט כ"א רוב הוה שחיטה מפורעת יע"ש והיש"ש פסק כשמואל דבעינן שחיטה מפורעת אלא דאם שחט במקום א' מיעוט ואח"כ במקום ב' חתך כל הסימן הוה שחיטה מפורעת יע"ש ומדברי התוספות לא נראה כך כיון שקודם שחתך כל הסימן הוה פסולה איך יוכשר אח"כ ע"י שחיטת כל הסי' ועוד דא"כ אכתי תקשה משני' אוחזין בסכין מאי פריך דלמא בשחט כל א' כל הסי' דהוה מפורעת אלא דאיך יוכשר אח"כ. ומיהו לזה יש לנו לומר דהכי פריך דהמקשה סמך עצמו על מה דתנן ואין חוששין שמא יטרפו זע"ז והיינו כדמסיק שכל א' יסמוך על חבירו ולא ישחוט הרוב ומש"ה תנן במתני' לקמן שנים אוחזין בסכין שחיטתן כשירה דמשמע דיעבד דאל"כ לא הוה לומר אלא שנים אוחזין ושוחטין ותו לא אלא משום האי חששא שמא יסמכו זע"ז ודיעבד כשר הוא והא דתנן שמא יטרפו ולא אמר שמא טרפו כיון דדיעבד מיירי י"ל דודאי השוחט צריך שיבדוק בסימנין לאחר שחיטה כדאמר בפ"ק דף ט' א' אלא דה"א דאסור אף דיעבד שמא פ"א יסמוך על חבירו לומר שחבירו שחט רוב ובדק ג"כ ויסמוך עליו ג"כ על בדיקתו קמ"ל דדיעבד לא אסרינן וכה"ג איתא פ"ק ט"ז ע"ב ובתוספות ד"ה שמא ידרוס יע"ש אבל לכתחלה אסור דחיישינן שמא יסמוך א' על חבירו ולא ישחוט רובו ואף שלאחר שחיטה צריך לבדוק מ"מ שמא יסמוך גם על בדיקת חבירו או דמ"מ אסור לנבל בידים אף בהמת חולין ועובר על בל תשחית ומה"ט כתב הרשב"א ריש פ"ק דאסור ליתן לחש"ו באחרים רואין דאסור לנבל בידים דאין לומר מש"ה אסור לכתחלה בשנים שוחטין דאיירי בקדשים דומיא דהשוחט ב' ראשין ואין שנים שוחטין זבח אחד דהא מסיק לעיל דהלכה כחכמים דשני' שוחטין לכתחלה זבח א' וכן פסק הר"מ ז"ל בפ"א מהלכות פ"ט ה"ה ואנן קיי"ל הלכה כסתם משנה וע"כ טעמא דאין שוחטין לכתחלה משום חששא שמא יטרפו זע"ז והשתא פריך דע"כ לא בעינן שחיטה מפורעת דאל"כ הא לא מיתכשרא כ"א בשחט כל הסימן א"כ אף לכתחילה מותר לשחוט בשני סכינין דנהי דמיתכשרא אחד מיעוט הסימן והשני כל הסי' ואיכא למיגזר שכ"א יסמוך על בדיקת חבירו שישחוט כל הסימן מ"מ לא שייך הא גזירה כאן דיסמוך על בדיקת חבירו כיון שלא ראה חתוך כל הסי' ומיהו לטעמא דאסור לנבל קשה ועיין מ"ש לקמן ע"ב במשנה מזה יע"ש:

בא"ד ועוד פי' בשאלתות אפי' שחט כו' עכ"ל לכאורה דלמדו משאלתות זה ממה דאמר בגמרא מאי לאו בב' סכינין וא' למעלה וא' למטה שלא בהיקף א' וכן כתב התבואת שור בסימן כ"א ס"ק ו' ותמה על היש"ש שהקשה על השאלתות מנא ליה זה ולפי דעתי אין ראיה מהא דאימא אחד למעלה וא' למטה הכל בהיקף א' ולמעלה היינו לצד העור ולמטה מצדדין ומיקרי גם כן למעלה ולמטה ועיין בים של שלמה שם יע"ש:

ובד"ה מתיב ר' אליעזר כו' לא בעי לשנויי ששחט א' מהן רוב דהא משמע שהשחיטה כשירה ע"י שניהם עכ"ל ר"ל לפי' השאלתות אימא דא' שחט רוב וקמ"ל דלא חיישינן שמא יטרפו זע"ז ולפי' ר"ח שא' קנה וא' רוב וושט ג"כ וקמ"ל נמי הא ותי' דמשמע שהשחיטה כשירה ע"י שניהם והיינו ע"י צירוף לפי' השאלתות בשחט כ"א שליש סימן ובין הכל רוב ולפי' ר"ח א' קנה וא' וושט אבל לפירש"י ודאי שחיטתו כשירה לא ע"י שניהם אלא ע"י שחיטת א' מהן ששחט הרוב ולישנא דהא משמע לא א"ש. ויש בכאן שלש פירושים פירש"י שחט במקום א' המיעוט ואח"כ הרוב לרב כשר ולשמואל פסול ולשאלתות מיירי ששחט בהקף אחד מעט מעט עד שהשלימו לרובו דמצטרף לרובו דומיא דניקבה לקמן בפא"ט דמצטרף וה"נ ולא עוד אלא אף שלא בהיקף אחד כשר ולר"ח היינו ששחט הקנה למעלה וושט למטה לרב כשר ולשמואל פסול ובי"ד אבאר בעזה"י:

בתוספות בד"ה דלמא סמכי אהדדי כו' ולפירוש השאלתות בין שניהם לא יעשו רוב עכ"ל ולפירוש ר"ח לא יתיישב שפיר דשנים שוחטין א' בקנה למעלת וא' למטה בוושט למאי ניחוש כיון שכל א' שוחט סימן א' ובהמה בעינן ב' סימנין ודאי כ"א ישחוט רוב הסימן בשלמא לפי' השאלתות חיישינן שמא כ"א יסמוך על חבירו שישחוט שליש והוא פחות משליש או שחבירו ישחוט רובו וי"ל דמיירי בעוף דדי בסימן א' ויסמוך כ"א על חבירו שישחוט רוב סימן א' דזה אינו דא"כ לא הוה מקשה מידי לפי' ר"ח אלא דשחיטתן כשירה משמע ע"י שניהם וצריך לומר דמ"מ בתחלה עמדו לשחוט שני סימנין אדע' דכ"א ישחוט ב' סימנין וקמ"ל דכשר ודע דלרש"י אין להקשות דלמא א' למעלה וא' למטה וכפי פי' ר"ח ובעוף מיירי דהוה שחיטה מפורעת דדי בסי' א' וקמ"ל דה"א דיסמוך הא' על חבירו י"ל דרישא השוחט ב' ראשין איירי בקדשי' מסתמא ה"ה סיפא דשני' אוחזין ושוחטין בקדשים וע"כ בבהמה דבעוף המולק מיבעי ליה ועיין בתי"ט ומ"ש לקמן:

תוכן העניינים

ראש יוסף על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה