אור ברסלב

ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים

דף נ:

דף נ.

גמרא דלא אקדימו הנך כו' ופירש"י ז"ל הפורשים הי' צריכין לצאת לשוק קודם שגמרו האלו סעודתם עמ'"א ר' אות א' דאם לאו צריך לשוק אסור אפילו קודם גמר סעודתם וב'"ח ומ"א לא כ"כ והנה מרש"י משמע דוקא דבר נחוץ וקודם גמר סעודה הא חדא מינייהו אסור ועט"ז שם וא"י הא תרין אמוראי לפי' הרר"י ורא"ש ושאר פוסקים כ"ע מודים דאם אכלו כזית יחד עכ"פ אסור לחלק אפילו קודם גמר סעודה ואי"ה יבואר בפריי וכאן אין להאריך:

ת"ר יין כו' בין כך ובין כך פה"ג ואין נוטלין לידים לגי' שלנו בין בין שאין פשוט קודם דחי נמי אין נוטלין לשיטתם דשם יין עלי' וכ"ש מזוג לגי' אחרינא דר"א בנתן מים מכשיר לנט"י ולרבנן ליכא למימר דאין מכשיר מים בין כך ובין כך לא א"ש דרך לשנות שאין פשוט קודם והא בלא נתן פשוט (עיין סמ"ע ודרישה ד"ב בכללים) וע"כ משום הפסד אוכלין ולא נתן שאין פשוט דל"ת דחי אין חשוב כ"כ משקה עיין הרא"ה בב""ה קכ"ט א' ויבואר אי"ה בסמוך וז"ש מהרש"א ז"ל בתוס' ד""ה בורא פרי העץ ומפני שיש בכאן פירושים רבים הנני מבארם בעזה"י:

הפירוש הא' שיטת רש"י ז"ל דנט"י לאכילה מי פירות כשירין דשם מים (בלוי) הוה ויין פליגי לשיטתם לר"א חי מי פירות מיקרי ולרבנן פה"ג ופסול לנט"י ושמואל כר"א ודאי אבל רבנן י"ל דאין סוברים כשמואל ויין לומר אפילו דיעבד פסול דלאו מים מקרי (ואסמכת' וידיו לא שטף במים) או כשמואל ודוק' יין כו' ור"א ודאי הכין ס"ל אמר כר"א:

הב' פירוש הרשב"א ז"ל בתה"א קנ"ט א' נט"י לאכילה ופליגי לכתחלה אם לזלזל בדבר חשוב שנשתנה לעלויא ע"ד שקבעו ברכה בפ"ע: פה"ג ולשיטתם לר"א חי נוטלין דלא הוקבע ברכה בפ"ע ולרבנן לעלויא כו'. (ופסק בתה"ק בית ששי שער שני ל"ו א' דפוס ברלין דכשר לנט"י רק לכתחלה לא משום חשיבות עד שקובע ברכה לעצמו ויבואר לקמן אי"ה ושמואל כר"א דאמר בפירוש כן וכרבנן נמי אתיא כאמור:

הג' פירוש הראב"ד ז"ל בחדושיו (ובה' נט"י שלו פירשה כתה"א) דלנקיו' קאמר וכפי' משמרת הבית דר"א ורבנן לשיטתם שאין להשתמש בדבר חשוב שקובע ברכה כו' ושמואל כר"א בודאי וה"ה כרבנן אלא שאין מפורש די"ל לרבנן הטעם משום בזוי אוכלין ויין לרבותא דר"א:

הד' פירוש הרא"ה ז"ל בב"ה דלנקיות ובהפסד אוכלין ולשיטתם חי נמי פה"ג ומשקה הוא לרבנן וביזוי כו' ולר"א חי לאו משקה הוא דאין ראוי כ"כ לשתי' ולאו ביזוי אוכלין ולזה קשה שמואל כרבנן לא ודאי דמה"ט אסרו חי ביזוי כו' ועיין מ"ה דחי לר"א נמי כו' יע"ש וכר"א נמי לא אתי' דמשנתן אין נוטלין משום בזוי:

החמישי מ"ש בחה"ר לפי' הר"א ז"ל בחדושיו חי נוטלן לנקיות וה"ה מזוג ומזוג למים אחרונים לא משום דראוי לברכה ואין לזלזל אבל גורס הראב"ד ז"ל לר"א נוטלין בין חי ומזוג יע"ש אמור מעתה חמשה פירושים וג' גריסאות כאמור:

ובש"ע ק"ס סי"ב ג' דעות א' ה ז"ל ב' הרשב"א בתה"ק לשונ', ממש ג' רש"י וכן ציין באר הגולה והמ"א י"ט וט"ז י"ב קשיא להו דהוה להמחבר לכתוב בהיפוך דעת רש"י ואח"כ הרשב"א ורמ"א דעת רביעי יין אדום לא חזותא והנך סברי מחמת עצמן אין חשש וי"ל שכר שלנו או יין במים לאו מחמת עצמו וי"ל ג"כ הני מראה לעלוי' משא"כ דיו כו' בס"א

והוי יודע דהרשב"א כתב לזלזל בדבר חשוב אסור לשמש בו משמע אפילו בלא ביזוי כמו מי שידיו נקיות מאוד וסתם ידים לנט"י או למדוד ביין כלי וכדומה וקשי' לזה פת קובע ברכה בפ"ע וחשיבות גדול יותר על הלחם חיי האדם ואפ"ה עושה צרכיו בפת דלא ממאיס והמחבר העתיק בק"ס אגב גרר' דברי התה"ק אבל בקע"א הבי' לענין ביזוי הא כל שאין ביזוי מותר להשתמש ביין והבן ודברי הט"ז באות יו"ד צ"ע בכמה דברים ועיין א"ר ואי"ה יבואר בפריי:

אם ביטל יין לבן חד בתרי מים י"ל דכשר לנט"י לכ"ע ויבואר אם ירצה השם:

הא דתני' בולען במשקין יבואר בסמוך אי"ה ובפריי שם:

תוכן העניינים

ראש יוסף על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה