אור ברסלב

ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים

דף מא:

דף מא.

גמרא רב חסדא ורב המנונא כו' זה שני וזה חמישי לארץ עיין רש"י ומהרש"א ז"ל והנה אפשר דגפן יין לא כהר"ר פרץ בטור ברי"א אלא דהל"ל רבותא דזית קודם לשעורה דקרא ולזה י"ל ג"כ דשעורה דקרא"פת והמוציא ודאי עדיף ומ"ש התוס' דחטה קודם לזית כו' כנראה דחטה ושעורה דקרא בכוסס ויש לדחות ואין להאריך:

ואתה המעיין בסוגיא תראה עמוק עמוק

אתמר הביאו לפניו תאנים וענבים בתוך הסעודה כו' אפשר דוקא נקיט דבהמ"ז פוטרין ברכ' מעין שלש אבל שאר פירות תפוחי' וכדומה אין בהמ"ז פוטרת בנ"ר עיין א"ח סימן ר"ח סי"ז וקע"ד בט"ז אות ט' וקע"ז ס"א מבואר דלהלכה הוא לאו דוקא ה"ה תפוחים וכדומה בתוך הסעודה שלא ללפת מברך לפניהם אבל לא לאחריהם דכל שהוא בתוך אמצע הסעודה בהמ"ז פוטרת ומיהו בחה"ר כתב כאן הא דאין טעון ברכה לאחריהם בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה דבאין לעורר תאות המאכל הא לא"ה טעון ברכה לאחריה' כמו לאחר הסעודה וכרב פפא יע"ש ובאמת בש"ע סימן קע"ז לא זכר מזה כלום וגם בב"י השמיטו וא"י למה ולדידן הטעם כל שבתוך הסעודה הוה בכלל שביעה ובהמ"ז פוטרתה ואי"ה בפריי יבואר זה ובין רש"י ותוס' פירשו דשלא ללפת דאלו ללפת אין טעון לפניו ולאחריו וכרב פפא ויבואר לקמן מזה. ורש"י פירש למתק פיו לא לגרור תאות המאכל וכן פסק בקע"ז בסתם וכמ"ש:

אלא פת הבאה בכסנין רש"י פירש לאחר ברכת המזון דמאכלה מועט: לא הבינותי זה דאם אוכל כזית יברך מעין שלש ואם פחות מכזית אפילו בנ"ר אין מברך ואולי ה"פ דמאכלה מועט וכשאוכל כמה זיתים אין בו עדיין כזית דגן שמעורב הרבה שקדים כו' אבל בנ"ר מברך ועיין תוס' ד"ה אלא:

אמר רב פפא הלכתא כו' לרש"י משמע הגירסא בסיפא דברים הבאין לאחר הסעודה היינו פירות הרגילים ולכן פירש אפילו תוך הסעודה ור"פ כר"ש אבל התוס' ד"ה הלכתא אין גורסין רק לאחר הסעודה יע"ש ורש"י ותוס' מחולקין בג' דלרש"י הלכתא כר"ש ודייסא מברך לפני' ולאחר שסלק הפת וגמר מלאכול פת אפ"ה דייסא ובשר ודגים אין טעונין לאחרי' ולתו' אין זה כמבואר ועיין בעל המאור פירש פירוש שלישי מחמת הסעודה ללפת שלא מחמת הסעודה שלא ללפת אין טעון לאחריו דמכלל שביעה היא (לא כמ"ש בחה"ר דוקא שגורר תאות המאכל ומש"ה בש"ע קע"ז השמיט הא דחה"ר ומטעם בעל המאור) והנה התוס' לא ניחא להו לפרש כבעל המאור משום קושי' דמה למימרא מתני' הוא עיקר פוטר כו' ובעל המאור ז"ל תרצה לזו דאשמעי' אפי' לא היה דעתו מעולם עליו אפ"ה פוטר (וזה כמ"ש הרב בהג"ה ס"ס קע"ז ה"ה מבית אחר או מן השוק הביאו לו ועמ"א רי"ב אות ב' חילק דזה דוקא בפת אבל בשאר דברים אין עיקר פוטר הטפילה כ"א שהי' דעתו עליו דאל"כ ר"פ היה לומר זה על מתני' דעיקר פוטר הטפילה ויבואר אי"ה) ולתו' אפשר לא ניחא להו בזה דבעל המאור ומש"ה פירשו לפי שיטתם בבשר ודגים ודייסא: (היינו מיני קדירה שכתבו התוס') וזה שיטת המחבר בקע"ז דאם הביאו מן השוק או מבית אחר לא כדאמרן באופן ששלש שיטות בדברי ר"פ רש"י ותוס' ובעל המאור:

והנה משך הענין הביא אותי לדבר בכאן דבר אחד מה שיש מהעיון. בש"ע סימן ר"ח סיי"ז ברכת הזן פוטר מעין שלש בתמרי ויין אבל לא דייסא ובסי' קע"ד ס"ו כתב המחבר יין שבתוך המזון או לפני המזון א"צ ברכה לאחריו (והטעם משום דהוה כדברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעוד' ועמ"א שם) והנה מ"ש בר"ח סי"ז דייסא לא הוא רחוק מהדעת כמ"ש בבאר הגולה שם דגרע דייסא מתמרי עכ"פ יע"ש והנה מ"ש בבאר הגולה להרר"י דייסא זה א"א דהא משיטת רבני צרפת למד זה והיינו ממ"ש התו' כאן בפי' מימר' דר"פ לאחר הסעוד' טעונין ברכ'ל לאחריה' ואכולה קאי אפי' דייס' אלמ' ברכ' הזן אין פוטר דייס' ושאני יין דסעיד ממש כלחם ואפי' תמרי מבואר מהראי' דפ"ק י"ב וסיי' בדנהמא יצא ואברכה אחרונה קאי אלא דאם נאמר כמ"ש הב"י בספרו הארוך בר"ח מההוא דירושלמי דר"ה אכל תמרי עם פסחי' כו' שבקין לבתר מזונא ובריך תחלה וסוף תירץ דשאני לכתחלה מדיעבד אבל הרשב"א סובר בשמעתין אפילו לכתחלה והנה הב"י פסק בש"ע בקע"ד דיעבד ומש"ה דוקא יין תוך המזון הא לאחר המזון וכדומה לפני המזון שעה קודם לא לשרות ולא בירך ואכל לחם לכתחלה אין לסמוך על ברכת המזון וצריך ברכה מעין ג' ובדיעבד אם בירך בהמ"ז פוטר א"כ אין ראיה לומר דייסא דיעבד נמי לא דהא לאחר הסעודה מברך לאחריהם לכתחלה דאו המחבר סובר דאין לחלק בין לכתחלה לדיעבד (היינו כה"ג שיש לפניו בהמ"ז אף לכתחלה סומך עליו ואין מברך ברכה מעין שלש ומיהו הא ודאי דאי אכל זיין מינים שלא בסעודה פשיטא לכ"ע אף להרשב"א בגפן וכדומה צריך ברכה הראוי' לו מעין שלש לא ברכת הזן) א"כ בקע"ד מה ארי' יין בתוך המזון: וצ"ע ואם ירצה השם בפריי יבואר זה:

כתב הט"ז בא"ח סימן קע"ד אות ט' לדמות מים שלפני המזון ליין וי"ל דאין דומות ממש כי זה לעורר ולגרור תאות המאכל משא"כ במים שאין בא לעורר כו' ודמיון מה יש קצת ומה שהקשה דצריך לברך בנ"ר י"ל ג"כ ישתה פחות מרביעית וא"כ רביעית וימתין מעט עד לאחר שגמר לאכול ולשתות ויברך בכ"ר קודם בהמ"ז על מה ששתה קודם הסעודה ומה שהביא כתבי האר"י ז"ל הנה כפי הנוסח' א"א בלא"ה כיון שבירך ברכה אחרונ' קודם הסעודה א"כ צריך לברך בתוך הסעודה שהכל לדיעה זו כיון דכבר הפסיק בברכה אחרונה וצריך להגיה ששתה פחות מרביעית ובירך תחלה ולא סוף ופ"א שתה רביעית ובירך בנ"ר או משום דראוי לברך מיד ברכה אחרונה לכתחלה ולא יפסיק בסעודה כי אדם אין שליט ברוח כו' וא"כ הוצרך לברך בתוך הסעודה על משקה ששתה והראו לו ברכה לבטלה היינו דהלכתא דפת פוטר כל משקין חוץ מיין או יאמר ששתה רביעית והמתין בנ"ר עד לאחר שגמר מלאכול ולשתות ובירך בנ"ר על מה ששתה קודם אכילה והראו לו ברכה לבטלה או כסברת הט"ז דבהמ"ז פוטר אותו בנ"ר שקודם אכילה כו' בא לתוך הסעודה שיוכל לשתות תוך הסעודה כמו יין שלפני הסעודה או דאפשר בהמ"ז פוטר בנ"ר ודוקא מעין שלש אין פוטר הא בנ"ר פוטר ואי"ה בפריי יבואר עוד:

תוכן העניינים

ראש יוסף על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה