ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף לא:
גמ' אני האשה הנצבת עמכם בזה וכו' יש ב' פירושים א' שעלי עמד כמו חנה ב' באימ' ה' ויראה דעלי עמד תחלה ויושב מתעכב ואמרה הניצבת עמכה שאם היה עלי יושב היה חנה צריך להרחיקה ממנו ד"א שלא יכשל עלי (דעלי לא היה יודע שמתפללת ולומר שעמד אלא כמ"ש) ועיין טור וש"ע ק"ב וב"י שם מה שפלפל בזה ומיהו יש לכ"א מקום בביה"כ וא' ישב כבר והב' עמד ומתפלל לא הוה בא בגבולו דגם לזה שמתפלל מקומו שם וצריך היושב כבר לעמוד שוב ראיתי שזה טעות לכאורה כי ידע עלי שמתפללת כדאמר ע"א מכאן שיכור שאסור להתפלל והרואה בחבירו דבר שאין הגון צריך להוכיחו הרי שידע עלי דמתפללת אלא שחשב לשכורה אמר הסירי יינך כי שיכור אסור להתפלל ואי"ה יבואר בפריי עוד:
והא דאמר הרואה דבר שאין הגון שצריך להוכיחו פירשו בתוס' ז"ל אפי' דרבנן וכו' והנה אם נאמר דרבנן לאו דלא תסור ד"ת יש בו אלא שהקילו בספיקן וכדומה א"כ עובר על עשה הוכח תוכיח וכו' ואם נאמר דאין בו לאו מ"ה לא עבר על עשה הוכא ועיין בר"מ ז"ל הלכות דיעות פ"ו ה"ו ובמ"ל האריך שם בסוגיות דברה תורה כלשון בני אדם: