ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף ל:
גמרא ובצבור שנו עיין בש"ע קכ"ו ויראה אם התפללו ציבור מוסף ומנחה זא"ז כגון שיש איזה אונס שלא יכלו להתפלל אח"כ וצריכין להתפלל מיד אחר שש ומחצה או הגיע זמן מנחה קטנה ומתפללין שניהם יחד י"ל דטעה במוספין אין חוזר דיאמר במנחה ועב"י כתב דרגילות י"ל זה הואיל ואין רגיל אף באירע חוזר ואי"ה שם יבואר:
לא שנו ואין מחזירין אותו ובכל הדברים שאין מחזירין אם סיים הברכה כמו עד"מ ברוך אתה ה' ולא אמר חונן הדעת אין אומר שם הבדלה וכן כולם א"ר רצ"ד וכמו שמתחיל בברכה אחרת אבל בדבר שמחזירין יאמר במקומו קודם שיתחיל ברכה אחרת ואם אמר השם ברוך אתה ה' ולא מחיה המתים צ"ע אם יאמר שם משיב הרוח כי יהיה הפסק בין שם לסוף ברכה ועיין א"ר קי"ד אות ח' וב"ח בענינו י"ל שומע תפלה וענינו כחדא חשיב ולא הפסק משא"כ על הניסים וכדומה ואי"ה שם יבואר:
סליק פרק רבעי תפלת השחר
פרק חמישי אין עומדין
אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש היא הכנעה והיא רק משל כשראש בכובד כל הגוף בכובד והכוונה בהכנעה דאלו כובד ראש ועצבות אין ראוי ומ"ש חסידים הראשונים שוהים שעה א' ממש כדמוכח בגמ' תשע שעות ביום ואלא חסידים הראשונים הא עכשיו די במשהו והכווכ' שיפנה מחשבות זרות ויכוין לה' ועיין א"ח צ"ג מזה:
גמרא וגילו ברעדה וכו' הרר"י פשטי' דקרא ברעדה ביראה שיש לכם תשמחו ביראה זו שע"י תבאו לעסוק בתודה ומצות ומדברי העיקרי' יראה שיהיה לו שמחה במה שזכה להבין שיש לירא מלפניו יתברך יע"ש:
תפילין מנחנא רש"י פירש והם עדות ומשמע שבדח בדבר הרשות וקשה קצת אבל הרר"י פירש דבדח משמחה של מצוה שמנח תפילין שהיה חולה במה שלא היה יכול להניח עד כה וכן לקמן אסור למלאות פיו שחוק בעוה"ז פירש הרר"י דלע"ל נמי לאו בדבר הרשות כ"א שמחה של מצוה על הניסים שתעשה לנו יע"ש: