אור ברסלב

ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים

דף כז:

דף כז.

גמרא הנותן שלום לרבו והמחזיר כו' עיין לח"מ פ"ה מהלכות ת"ת ה"ו מדאמר המחזיר דכבר תנן הנותן יע"ש יראה לפרש שכוונתו דנותן אסור בלא רבו א"כ כ"ש מחזיר דצריך לומר רבי דבשאר בני אדם נמי דרכן להוסיף הנשאל לשואל כמו שכתב הט"ז בי"ד רמ"ב אות ה' יע"ש וע"כ לומר דמחזיר בעינן רבי ומורי ומתוספות כאן ד"ה והנותן ומחזיר יראה דנותן אסור בכל ענין ומחזיר ברבי סגי משום דאל"כ למה לי נותן ומה מחזיר אסור וההיא דשאי"לת תלמיד לרב כ"ד היינו מחזיר ומקרי נמי שאילת א"נ התם בתלמיד חבר דשרי אף נותן ומיירי התם לכתחלה פירוש נותן וא"ש שאילת ועיין א"ח סימן ר"י בט"ז ומ"א ג"ד יש פלוגתא אי רבי או רבי ומורי הוה תכ"ד אפשר דפלוגתא תליא אם נאמר דתלמיד נותן כלל אסור כירושלמי נהיגין דלא לישאל בשלמא זעירא לרברביא ושאילת שלום דב"ק בחזרת שלום והיינו רבי למורי דשאר בני אדם נמי מוסיפן דברים בשבת ואין די בתלמיד רבי לחוד כ"א רבי ומורי:

עיין מהרש"א:

והא דאסור לעבור נגד המתפללים הא בצידיהם שרי עיין א"ר. סימן ק"ב ס"ד לעבור ולעמוד וצ"ע בב"י שם משמע דעמידה כ"ש דאסור מהעברה והא לפניו העברה אסור ועמידה שרי אם לא. נאמר לפניו כמלא עיניו וז"א דבטור משמע שם רק ד"א ואם נאמר עמידה מכבר שרי הא לעבור ולעמוד שם עתה אסור וצריך לילך משם כי יתבטל כוונת המתפלל שלא היה מתחלה שם י"ל קצת ועיין מ"א שם משמע דאם לעבור בצדו תוך ד"א ולעבור עוד מצדדין שלפניו אסור ובא"ר שם משמע שחולק עליו ושם יבואר אי"ה בפריי:

בתוספות ד"ה שאני ציבור וכו' אין איחור בעשיית מלאכה עיין מהרש"ל ומהרש"א ז"ל וחה"ר כאן דטעותא הדרא:

אף בציבור בע"ש ומותרים בעשיית מלאכה ואי"ה בפריי רס"ג אבאר בזה:

גמרא ושל ערב אין לה קבע וכו' אלא וכו' עיין הרר"י מפרש דתרתי נכלל במלת קבע זמנה כל הלילה ורשות וראיה. מהא וכו' ב' אין לה קבע איברים ופדרים וכו' כל הלילה אלמא קבע כל הלילה קאמר ומיהו רש"י פירש שם כנגדן תקנו ערבית י"ל כמו איברים אין חובה דעיקר זריקת דמים וכו':

אבל הר"מ ז"ל פירש בפירוש המשניות דאל"ה הדר ביה וה"פ לימא כל הלילה אל"א רשות ואין לה קבע עת קביע שמפני שרשות רשאי להתפלל ערבית מפלג המנחה קטנה ואילך וכמ"ש בחבורו בפ"ג מה' תפלה ה"ז ועיין לח"מ. שם והוסיף עוד דזמנה עד עלות השמש משמע לכאורה עד הנץ החמה וכמו ק"ש של ערבית באונס יצא עד הנץ תפלת ערבית יוכל להתפלל עד הנץ ומיהו בחבורו חזר מזה וכתב בפ"ז מתפלה הלכה וי"ו וט' שאם איחר עד ע"ה מתפלל שחרית ואח"כ ערבית תשלומין יע"ש ויראה וודאי דאם הקדים ערבית לשחרית לא יצא:

ומיהו לכאורה פסק רבינו הקדוש כרבי יהודא במשנה ואמאי אמר דעביד כמר עביד וכו' ולכאורה מנהגינו א"ש דמתפלל מנחה ומעריב בהדדי ואף לרבנן ומ"מ צ"ע דמדרב דצלי לא משמע כן ויבואר עוד בפריי אי"ה:

תוכן העניינים

ראש יוסף על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה