ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף כז.
גמרא מי שהיו לפניו ב' תפלת יבואר לקמן בעה"י בדף כ"ח א' והא דאמר העיד ר"י ב"ב על תמיד שקרב בד' שעות יראה דל"ת עד ג' שעות כמו במן וילקטו בבוקר היינו ג' שעות וחם השמש בד' לכן אמר והעיד שקרב בד' שעות נמי מקרי בוקר ושאני התם כדמשני ועיין הרר"י בשם מדרש שלמה המלך ע"ה היה ישן והטעתו בת פרעה וישן עד ד"ש ומ"מ מדהעיד עד ד"ש ש"מ טפי לא דלרבנן מה עדותיה דהרי זמנו עד חצות:
מה שיש לעיין במה דפירש רש"י לעיל כ"ו ב' חצי שש וחצי שבע חמה בראש כל אדם ובריש פסחים מהא דבין חמש לשבע לא טע' וש"מ בי קרנייתא קאי ועיין סנהדרין בפרק היו בודקין ועיין בא"ר סימן פ"ט אין כאן מקומו אולי יבואר במקום אחר אי"ה ועמ"א פ"ו אות ה' בשם ב"ח ואין להאריך כאן:
אמר רב חסדא כו' בבחירתא הכא מאי וכו' לכאורה כל כמה דליכא ראיה הלכה כת"ק וי"ל מדלא תנן מוספין במשנה כמ"ש התוס' ד"ה ת"ש ותנן מנחה ש"מ הלכה כר"י ומדאמר בבחירתא הא כ"כ דלא תנן בבחירתא לא ולהכי מספקי ליה ומסיק דעביד כמר ואנו תופסין ב' הקולות כהדדי ויישבו הפוסקים זה ואי"ה ברל"ג יבואר:
רב צלי של שבת בע"ש וכו' של מ"ש בשבת עיין ר"מ פ"ג מהלכות תפלה ה"ז ובהשגות הר"א ז"ל ועיין לח"מ שם בסוף וכוונתו דוודאי בע"ש לאקדומי שבת רשאי דמצוה הוא הא בחול אף דהלכה כר"י אין לעשות כן להקדים ועוד דגאולה עדיף בק"ש בצ"ה ורב לא סמיך וכו' וכ"ש מוצאי שבת דאין לעשות מקודש חול ולכן פירשו התוס' ושאר מפרשים לדבר מצוה והר"מ פירש דתפלת ערבית רשות אין כ"כ להקפיד אף במ"ש והר"א השיג בוודאי בלא מצוה אין לעשות כן דהא צריך מסמך גאולה אע"ג דרשות הוא:
אמנם בהא דרב צלי של שבת בע"ש והיה מקדש ג"כ אז על הכוס ויוצא בו ידי ק"ה ד"ת וכ"כ הר"מ ז"ל פכ"ט משבת הי"א ועיין ש"ע או"ח רס"ז ורצ"ג ורס"ג וא"י מנא להו דק"ה ד"ת אימא דווקא בכניסתו או בתוספות מעט לא שעה ורביע קודם הלילה דאטו אם יקדש שבת בע"ש בחצי היום יהיה שפיר הא זכור ושמור בכניסתו וצ"ע כעת ואי"ה יבואר בפריי:
ולא פסקיה לצלותיה עיין פירש"י משמע דרב פסע ג' פסיעות רק לעבור משם ולשוב למקומו לא היה הולך אבל בב"י בק"ב מורי"א כתב ג"פ ג"כ אסור ויבואר שם אי"ה עמ"ש לקמן: