ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף כ.
גמרא שאני התם דכתיב ולאחותו וכו' שוא"ת שאני פירש"י דקאי רק אפסח ומילה אבל טומאת נזיר וכו' לא מיקרי דחיה דלימר מיניה דסמוך ללאו כתב מיד דלא הלאו רק בשאר מתים לא במת מצוה:
ול"ד לשאר דחיה בגמרא שהלאו כתיב סתם ובמקום אחר נאמר דבחד מקום שרי שפיר מטעם דחייה קשה וליגמר מיני' כמו אבידה דלאו בתר' לא תוכל להתעלם כתיב סתמא כמ"ש לעיל. והתוס' ד"ה שוא"ת שאני מיאנו בזה וכתבו דא"כ כ"מ דאמר דחיה למה קרי ליה דחי' ומלת שוא"ת אין לו ביאור כפשוטו ומ"ש מפסח ומילה ותמיד יראה דקשיא להו אף לרש"י דהא הלאו של לא תעשה כל מלאכה משמע דקאי רק אמלאכת רשות לא מצוה שכן כתוב ששת ימים תעשה מלאכה רשות משמע ואפ"ה קרי דחייה ועיין חה"ר.
ודע שמ"ש רש"י ז"ל ציצית הוה שוא"ת הכי אמרינן ביבמות צ' ב' יע"ש ובתוס' שם אבל בספר חמד משה א"ח הלכות ציצית סימן ח' כתב שהר"מ ז"ל בפ"ג מה' ציצית ה"י כתב דציצית אסור ללובשן וכו' וזה לשון הר"מ ז"ל שם והיאך חיוב מצות ציצית כל אדם שחייב לעשות מצוה זו אם יתכסה בכסות הראוי לציצית מטיל לה ציצית ואח"כ יתכסה בה ואם נתכסה בה בלא ציצית הרי ביטול מצות עשה:
הנה מ"ש יטיל ואח"כ יתכסה י"ל מדרבנן וודאי אסור לכסות בלי ציצית מדברכין להתעטף כמ"ש התוס' ביבמות צ' ב' ד"ה כולהו אבל ממ"ש ואם נתכסה ביטל מ"ע מבואר בעיטוף לבד ביטל מ"ע ואמת בש"ע השמיט המחבר בסימן י"ג דין זה דר"מ ושאני כרמלית דשוא"ת שהיה לבוש כבר ואולי יש לחלק בין כלאים דשהיה מעשה לציצית ושזה הקשה שם ביבמות והר"ר שלמה מטריוטש אית ליה דהלבישה אסור ושהיה לא הוה מעשה ומיהו בספר שושנת העמקים הארכתי בזה בכלל וי"ו ואי"ה בפריי סימן י"ב אבאר כאן כי הא דרב אדא' כו' כרבלתא רש"י פירש לבוש חשוב וצ"ל לבוש כפריות בחיקותיהם כו' ובערוך ערך כרבל פירש אדום כמי כרבלתא דתרנגולא ובמת ישראל לא הי' הולכין בזמנם בלבוש אדום ומכאן ראי' למ"ש קורעו ועיו"ד בסי' ש"ג ובספרי ש"ה כלל ואו כתבתי מזה שיש נ"מ לדינא בין פי' רש"י כאן לפי' הערוך ושכחתי כעת ואי"ה אבאר:
זתים שכבשן וכו' עיין פירש"י ז"ל ותוס' והנה בפרק שני דעוקצין ע"א מבואר פירש"י הוא פירוש הריש ז"ל ומתרץ בטוב קושית התוס' דלא כבשן אלא למראה שאם כבשן להיות יד וודאי מביא טומאה אף שנרקב קצת עדיין ראוים ליד משא"כ שאין כוונתו אלא למראה ופירוש התוס' הוא פירוש הר"מ ז"ל שם וכ"פ בחבורו פ"א מט"א הי"ו יע"ש:
משנה נשים ועבדים (שאין משוחררים) וקטנים פטורים וכו' הא מתני' ושמעתתא איכא לעיונא טובא ואבאר כעת בקיצור רש"י ז"ל פירש אפילו הגיע לחינוך עד י"ג שנים יב"ש פטור מדרבנן ג"כ וסוכה מיירי בידוע שיודע לשמור הא סתם קטן א"י לשמור וכו' ופירוש כן דסיפא דמזוזה ותפלה ובה"מ חייבין קטן הגיע לחינוך דלתוס' קשה זה ועיין ר"מ פ"ד מק"ש במ"ע פירש דברי הר"מ ז"ל מתני' פטור בהגיע לחינוך ומ"ה קאמר וא"צ ועיין בש"ע באלפס מזה:
וגם יקשה סיפא ולפירוש רש"י א"ש:
ולתוס' מ"ש ה"נ דפטור בלא הגיע לחינוך ועיין חה"ר בזה ועיין ר"מ בפירש המשניות קדושין ל"ז דתפלה מ"ע שהז"ג ואפ"ה נשים חייבות בו חזר בו בחבורו פ"א מתפל' כתב דהוה מ"ט שלא אז"ג לפיכך חייבים נשים כו' וכן כתב בש"ע ק"ו אפילו שלא הז"ג ומ"ה הוה ובפירוש המשניות היה סבור כגי' לקמן דרחמי נינהו דמה"ט חייבין הא לא"ה הוה שהז"ג דמ"ה אין לה תשלומין מיד שעבר היום ועיין מ"א בסימן ל"ח בסופו מה שהקשה על הכ"מ פ"א מק"ש למה יהי' הק"ש הז"ג ואפשר בזמן ביה"ש א"י של ערבית ולא של יום דלא מיקרו שכיבה גם לא זמן שקמים יש שוכבים באותו פעם ואנן בתר רובא אזלינן וביה"ש אין זמן ברור ובפריי אבאר עוד.