ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף יב:
גמ' רב ששת כרע וכו' עיין תוס' דצריך נמי להשתחוות ובר"ה וי"כ א כשכורע בברוך ושוחה באתה צריך לזקוף בשם ואח"כ יכול לשחות כל הברכה וכשמגיע למגן יזקוף כדי שאח"כ יכרע חובת הכריעה וכשמגיע להשם יזקוף ומגן אברהם לשחות ולהיות שוחה כך עם אתה גבור אסור אע"ג שכבר שוחה מקודם ובקי"ג מבואר שבסוף צריך לזקוף וה"ה תחלה עט"ז שם:
כל השנה כו' המלך הקדוש והמלך המשפט עיין טור קי"ח ותקפ"ב הר"ר יחיאל ומחזור ויטרי וט"ז בקי"ח הבדל בין מלך אוהב צדקה ומשפט לבין המלך המשפט ג' א' מ"ש הכ"מ פ"ח מה' תפלה בשם הר"ר מנוח השם אוהב שראל שעושין צדקה ומשפט ור"ה השם השופט:
ב' צדקה ואח"כ משפט ובר"ה כו' ג' כי בר"ה משפט קבוע עט"ז בקי"ח ואם אמר מלך אוהב משפט בר"ה להר"ר מנוח ולתי' ג' חוזר ומיהו לרמ"א שם אין חוזר במלך אוהב צדקה ומשפט כ"א למי שאמר כל השנה האל המשפט יע"ש:
ורא"א האל הקדוש יצא משום דשמע מרב דאפילו דיעבד לא יצא אמר דיצא ומיהו ר"א אפשר אף לכתחלה אמר דאומר כן וליכא שלש מחלוקת כ"א רב ורבה ור"א ורב יוסף ומ"ש הלכתא כרבה אע"ג בכ"נ הלכה כרבה לגבי רב יוסף כמו"ש הרא"ש כאן י"ל דאיכא ר"א דחולק וי"ל דפוסק רק לכתחלה כרבה ומיהו כבר פסק דאפילו דיעבד לא יצא בהאל הקדוש:
והנה טעם המלך הקדוש בברכ' שלישית דווקא הוא שהוא סיום ג' ראשונת ומבקש מכאן ואילך קצת צרכיו אומרים המלך הקדוש מראה מלכותו עיין כל בו ה' תפל' ובא"ר תקפ"ב אות ג' בשם ראש יוסף למדתי כי אל חסד לכך האל הקדוש אומרים המלך שבר"ה דין יע"ש וי"ל והתגדלתי והתקדשתי יחזקאל ל"ח כאן הה"י והבן:
והא דאמר המלך המשפט פירש"י כאן כמו מלך המשפט ולא פירש כן בהאל הקדוש כי ב' ההין ידיעה לא שייך דנ"מ טובא דאם אמר מלך המשפט יצא לרש"י וכל בו בשם הראב"ד דלא יצא כי המלך הוא המשפט ג"כ כמו חכם הוא וחכמ' א' לא כב"ו שמקבל חכמ' מאחר ולפ"ז יש הבדל בין מלך אוהב צדקה ומשפט ובין המלך המשפט כאמור ויש גירסא בגמרא ור"א אמר האל הקדוש האל המשפט יצא וזה גי' מחזור ויטרי המובא בטור בקי"ח ולגירסתינו דלא גרס רק האל הקדוש יצא הא המלך אוהב רב מודה דיעבד יצא ואם אמר כל השנה המלך הקדוש והמלך המשפט כתב א"ר בקי"ד ובקי"ח דיצא וצ"ע אם אמר האל המשפט כל השנה אם יצא כי ג' מחזור ויטרי דאומר כן וספק ברכות להקל ואי"ה יבואר בסימן קי"ד בפריי:
משנה וחכירין יציאת ממצרים בלילות עיין ר"מ פ"א מה' ק"ש משמע נ"ע ע"ה וכבר הקשינו בה' פסח א"כ לאיז' צורך מ"ע לספר ליל ט"ו בי"מ הא בכל לילה מ"ע הוה וירא' דרך אסמכתא כי פשטי' דקרא למען בשביל אכילת מצה תזכור תהא זכור כל ימי חייך ע"ש ברש"י:
א"ר אליעזר ב"ע הריני כבן שבעים ולא זכיתי וכו' לפירש"י שנעש' לו נס ביום נשיאות ולא זכה לדרש' זו ולפי' הר"מ ירא' כי למד הרב' ותש כוחו מקודם נשיאות וביום נשיאות הלבינו שערותיו וז"ש הריני כבן ע' בחלושו מנחות הרב' לימוד וזה לא למדתי או לא זכיתי לא זכינהו כמו בהא זכנהו ר' נתן לא נצח לרבנן אעפ"י שכרא' כזקן וראוי לשמוע אליו עד שדרשה בן זומא: