ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף יא.
גמרא בבוקר ובערב עיין חידושי הרשב"א בער"ב לאו דווקא דמשמע הוה ערב אלא ביום ולילה וי"ל ב"ש וב"ה מחולקין במה דחולקין ר"ע ור"ג במשנה דר"ג לאחר עלות השחר לא יצא בשל לילה דלאו זמנה מן התורה וכן סובר ב"ש אבל ב"ה סובר כהלכתא כר"ע דזמנה של ערבית עד הנץ החמה מן התורה בשכבך דידך דאיכא מיעוטא דגני בהאי שעתא הלכך אי אפשר למכתב בלילה דהוא אמינא לאחר עלות השחר לא מצריך למיכתב בשכבך ובקומך:
וב"ש עיין מהרש"א ז"ל הגירסא וב"ה יע"ש ויראה לפרש דפריך וב"ה הא י"ל בלכתך דידך ומשני בדרך מיותר וב"ש י"ל בדרך לשלוחי מצוה אעפ"י שאין עוסק עתה וב"ה ממילא שמעת מינה ועיין חידושי הרשב"א בלשון אי הכי האריך שם ולא היה הזמן מספיק:
משנה בשחר וכו' משנ' אריכ' הוא הקדים ברכת השחר עיין תוס' ב' א' ד"ה אי הכי ותוספת יום טוב כאן ומ"ש שתיים לפניה ולאחריה משמע דברכות נתקנו רק על ק"ש אבל דעת החידושי הרשב"א וכנראה מפירש"י ב' א' דברכות נתקנו בפני עצמם ולכתחלה לרווחא אמרו דיסמכו לק"ש ולפי זה מפני טורח הציבור מתפללין ערבין מבעוד יום תקנום כך ג' ברכות ותפלה אלא לעמוד מתוך דברי תורה אמרו שיקרא ק"ש וכו' ואם כן שפיר משום הכי אמת ויציב ואמונה לא מתחילין בברוך שהקשה בחידושי הרשב"א הא לא הוה סמיכה דמעשה מפסיק כמו ברכת התורה שמפסיק קריאת התורה י"ל דלא נתקנו כלל על ק"ש וסמיכה הוה:
ובערבית ב' לאחריה וברוך ה' לעולם נתקן אחר כך מפני בתי כנסיות שבשדות:
אחת ארוכה כו' יש בזה ה' פרושים: א' פירש"י ארוכה וקצרה בנוסח ואיני יודע אמאי לא פירש כן בשחרית נמי דיוצר אור ארוכה מאהבה רבה: ולקצר ולהאריך אנוסח קאי: ולחתום ושלא לחתום אברוך וחסר עוד דין לפתוח ושלא לפתוח דאין רשאי: פירוש הב' הר"מ ז"ל בפירוש המשניות אחת ארוכה וקצרה ב' ברכות שלפניה שחרית וערבית ראשונה ארוכה פותחת בברוך וסיים בברוך וקצרה שאין פותחת בברוך שסמוכה (והוא הדין אם פותחת ולא מסיימת קצרה מיקרי) ולאחריה כולן קצרות הן: ויהיה בכלל לקצר ולהאריך פתיח' בברוך ולחתום בברוך ומ"ש לחתום ושלא לחתום פירש בה נוסח הברכה לחתום בקיצור או שלא לחתום בקיצור יע"ש ועיין תוספות יום טוב כאן מה שכתב על הכסף משנה בפרק א' מהלכות קריאת שמע הלכה ה' דלקצר ולהאריך הכל בכלל והנה מבואר כן ממה שפירש לחתום פירוש אחר כמו שכתבתי: ומה שכתב הר"מ ז"ל כל המשנה ממטבע חוזר ומברך כתב הכסף משנה ואין נראה כן והשיג הרמ"ך יע"ש ואפשר דקאי רק אפתיחת ברוך בשם ומלכות ובסוימה וכעת לא מצאתיו ואי"ה בפריי יבואר: ג' פירוש הרע"ב עשה הרכבה קצרה וארוכה כפירוש הר"מ ז"ל במשניות ושלא לחתום כפירש"י ז"ל ותיקן בזה מה דקשיא לרש"י אמאי לא תנן לפתוח וגם לר"מ ז"ל אין הלשון לחתום ושלא לחתום אין מיושב כל כך ולדידיה אתי שפיר: הפירוש הד' הוא דעת ר"ת כפי מה שפירש בו רבינו יונה אחת ארוכה ואחת קצרה קאי אאמת ואמונה רשאי בה להאריך בנוסח או לקצר בה עיין י"ד ב' דאמר הכל מודים וכו' אלמא רשאי לקצר בה: כמו אחת בעולות ואחת נשואות: ומקום שאמרו להאריך ולקצר בעלמא קאי אותן ברכות שאמרו להאריך בנוסחתם כמו קידוש והבדלה אין רשאי לקצר בנוסחתם וברכת הפירות דנוסחא קצרה אין רשאי להאריך ולחתום כו' מה טעם קאמר דמשום הכי אין רשאי לקצר והאריך דאי עביד הכי בארוכה לקצר אם כן לא יחתום בברוך כי נוסח קצר אין לפתוח ולסיים בברוך כמו פירות ואם כן על מה שכתב יחתום אין רשאי שלא לחתום וכן להיפך דאם יאריך בהכרח יסיים בברוך כו' ולפי זה אמת ואמונה וכל סמיכה וכדומה רשאי לקצר דהואיל ואין פותחת רק מסיימת: (ועיין חידושי הרשב"א כתב לרש"י אין קושיא מלקמן י"ד ב' כי פירש שם שאומר הנוסח רק מדלג מלת אמונה יע"ש: ולא מצאתיו כעת שם בפירש"י ז"ל) פירוש חמישי חידושי הרשב"א בשם ר"ת אחת קצרות ואחת ארוכות כלומר בכל מקום שתקנו נוסח ארוך או קצר מקום שאמרו להאריך אין רשאי לקצר כו' ומשמע אמת ואמונה רשאי ואיני יודע מאי שנא זה מאלו וי"ל כמו שכתבתי בפירוש ד': דשם יהיה צריך לחתום או שלא לחתום מה שאין כן בסמיכה וכדכתיבנא לעיל:
עיין החידושי הרשב"א בכאן האריך: ובתוך דבריו כתב דעת כמה גאונים דב' ברכות שלפניה אינם שייכים לק"ש ומהא דנדה נ"א ב' אין למדין מכללות יע"ש: מה שהוציאו כן אפשר מהא דלא אמרו אנשי משמר יוצר אור משמע כן דשלפניה לא שייכים לק"ש: ומ"ש מנדה כל הטעון ברכה לאחריו טעון לפניו לכאורה קשיא לי דהא תנן ויש שטעון לפניו ולא לאחריו משמע דלאחריו וודאי טעון לפניו ומיהו י"ל כל רוב ויש רוב לפניו כמו מצות אבל למה דקאמר לבני מערבא ומסיק רוחני משמע לכאורה רק רוחני אם כן מאי ויש דבר אחד הא לאחריו ולא לפניו נמי יש אחד ק"ש ועיין מ"ש ר"ת שם בתוס' ד"ה ולבני מערבא ואי"ה יבואר זה בספר שושנת העמקים:
בר"מ דפום פיורדא פ"ח בהלכות ברכות הלכה ח' טעות סופר וכל שטעון לפניו ובדבר אחר כהוגן: