ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף י:
אל יעמוד במקום גבוה השמיט כסא נראה לכאורה דין אחד להם אבל המחבר בצ' סעיף א' חילק בכסא פחות מג' טפחים ביעתותא וקרקע ג' טפחים ומשמע דכלי פחות מג' טפחים וליכא ביעתותא, לא ירד ויש לומר דכלי לא בטל לקרקע ואפילו פחות מג' טפחים גבהות הוה ועיין ר"מ פ"ה מהלכות תפלה הו"ז נמוך דווקא (על כן עושין נמוך העמוד יורד כו') ואח"כ גבוה איסור יש וכתב ג' טפחים ואח"כ כסא שמע מינה דכסא אפילו פחות מג' טפחים אסור והר"א ז"ל השיג בנין גבוה אפילו הכי יש לו וירד אפשר מאומנין בזית ב"ה ירד הא ביעותותא ליכא שמע מינה דלכתחלה ירד ורב מרי ל"ל סובר ב"ה ביעותותא בזית והמחבר בסימן צ' סעיף ג' כתב אומנין ליכא גבהות אפשר אין צריך דטרחא כמו זקן ולב"ה צריך זה ושם יבואר אי"ה ועיין ר"מ פרק ה' מביאת מקדש הלכה י"ז ומטעם חציצה אפילו אבן כל שכן הוה חציצה הוא הדין כאן ועיין ב"י צ"ח וט"ז והנה י"ל ג' טפחים גבהות בקרקע ולא שייך חציצה וכלי פחות מג' טפחים הוה חציצה ועיין אליה רבא בצ' ויבואר שם אי"ה בזה:
לא תאכלו על הדם עיין רבינו יונה אסמכתא ואף לר"מ ז"ל תפלה מצוות עשה מכל מקום אסמכתא ואם פוסק עיין מגן אברהם פ"ט אות י"ד לק"ש ועיין סימן ע' ורל"ה ושם יבואר אי"ה:
במשנה ב"ש אומרים וכו' כדרכו בדרך מיותר דהוי ליה למימר בשבתך בביתך ובלכתך למה לי בדרך לומר כדרכך בין עומד ויושב כו' ובמסקנא מסיק דרך איצטריך לשלוחי מצוה אלא ממילא שמעת וכו' יע"ש ואמרו כדי היית לחוב ראוי היית לכך ואם מת אתה בעצמך גרמת ועיין תוס' לקמן י"א א' ד"ה תנא רב יחזקאל בשם הר"ר שמעיה משמע דאי עומד ומטה במתכווין כב"ש לא יצא ידי חובת ק"ש וצריך לחזור ולקרות ובטור סימן ס"ג ס"ב כתב רק דהוה עבריין והשמיט אם צריך לחזור ולקרות ואיני ייודע למה ואי"ה יבואר בפריי: