ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף טז.
משנה האומנין כו' מה שאין רשאין וכו' הנה ברייתא משמע דבעל הבית שוה לאומנין בק"ש דבתפלה בין כך וכך ירד הא ק"ש קורא בראש אילן ונדבך (דדוחק לומר דבע"ה בק"ש בזית ותאנה קורא למעלה) וכך כתבו כל הפוסקים ובטור ס"ג והשמיט דעת הר"ר מנוח הובא בפ"ב מהלכות ק"ש שסובר דבעל הבית בק"ש ירד (ומתפלל) ועיין אליה רבה בס"ג: והנה דעת הר"ר מנוח יראה ממשנה כן דאל"כ איך תנן אומנין אפילו בעל הבית נמי וברייתא שמעינן שפיר ירד ומתפלל הא ק"ש למעלה מה שאין כן במשנה יש מקום לטעות ולהר"ר מנוח אתי שפיר וברייתא י"ל דזית ותאנה למעלה בק"ש וזה דעת רש"י פירש דענפיו רבים ואין פחד כל כך ולא פירש כטעם ירושלמי דטורחא בתאנה כמ"ש הפוסקים ובא"ח ס"ג וצ' אלא דאי הכי בעל הבית בק"ש אמאי יש חילוק בין שאר אילן לזית אלא דאין פחד כל כך ומיהו לפי זה קשה על הירושלמי למה ליה טעמא דטרחתו מרובה ולא די בטעמא דאין פחד כל כך ויבואר אי"ה בפריי ומשמע מפוסקים בסימנים ג' וצ' דמיד שהגיע זמן ק"ש צריך לקרות מיד ויבואר שם:
והוי יודע דבר"מ פ"ב מהלכות ק"ש כתב הלחם משנה דאפילו עושין בשכרן מברכין ברכות לפנים ולאחריה כיון דק"ש ד"ת מברכין ברכותיה נמי יע"ש וא"כ י"ל מה נפקא מינה שקורין ק"ש למעלה הא צריכין לירד אחר אמת ויציב לסמוך גאולה לתפילה אם כן ירדו מיד אם לא דמפני בטול מלאכה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה דהוי רק מדרבנן ושם יבואר בזה:
גמרא והוא שבטילין ממלאכתן וקורין בפרק ראשון דלא לאשוויא עראי כל כך כתבו הפוסקים ובש"ע ס"ה דלא כתוס' ד"ה הא כו' ומשמע דאין חילוק בין בעל הבית ואומנין אף בע"ה מפרק שני עוסק במלאכה וקורא וכן מוכח סתימת ש"ע ס"ג וכן כתב הכסף משנה בפ"ב מהלכות ק"ש יע"ש ואין חילוק כלל בין אומנין לבעל הבית בק"ש וסבור הייתי לומר דבעל הבית צריך לירד לתפלה ומסמך גאולה וכו' משא"כ אומנין וברייתא בק"ש של ערבית דאין צריך לסמוך אלא שזה אינו דהא יכול לעשות מלאכה בפרק ב' וברכה אח"כ:
חתן פטור מק"ש ובר"מ פ"ד מק"ש ומכל מצות כו' ובפ"ו מהלכות סוכה עיין מ"מ שם ובא"ח תרפ"ז ול"ח ותוס' סוכה כ"ה ד"ה שלוחי מצוה ובר"ן שם ובש"ע א"ח סימן ל"ח פסק כר"ן ויראה הכלל העולה כשיש ב' מצות לפניו ואחת עוברת ושניה אין עוברת עוסק בעוברת וכל זמן שלא התחיל אבל התחיל באין עוברת אין צריך להפסיק לר"ן ולעשות המצוה עוברת במצוה דכשעוסק לא מחייבה התורה ומשמע וודאי אפילו אחרת עוברת אבל כשיכול לעשות שתיהן ביחד בלי טורח כלל חייב לעשות שתיהן וכן מי שלבש ציצית בבגדו מחויב בכל המצות אפילו על ידי טורח כי אין זה עוסק במצוה ואי"ה יבואר זה בפריי וכאן אין להאריך: גם בי"ד שמ"א דאונן פטור מכל מצות האמורת בתורה אפילו אין מוטל לקוברו צ"ע בזה ויבואר: