אור ברסלב

ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים

דף ג.

דף ב:

גמרא לימא שלוש או ארבע אין מדוקדק לכאורה כפירוש רש"י במתני' שליש או רביע היל"ל וזה קצת סיוע לזוהר במגן אברהם א' אות ד' ורל"ג אות ד':

אורתא היא פירש רש"י צ"ה ובר"פ אור לי"ד נמי צ"ה ושם יש מי שאומר בין השמשות ראב"ד יעש"ה:

יממא היא עיין א"ר א' א' הוכיח דלא כזוהר דאל"ש בלילות ארוכות וימדוד לקמן קדמו אשמורות בלילות ארוכים יע"ש והנה י"ל בליל ארוך ט"ו שעות הוה יותר י"ל דאין חושב כ"א אשמורת דהא ג' שעות עד ועד בכלל וכדבעינן למימר לקמן ואמנם מדלא הקשה אלילות קצרות דבעי סימנא י"ל דגם לזוהר דווקא בלילות ארוכות אמר דלאחר י"ב שעות אינו חשוב אבל בקצרות מודה הזוהר דבצ"ה אין אשמורת וקרא דתהילים מ"ב ט"ו יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמו בלילה אומרים שירה לא ביום והבן ובפריי יבואר והא דכתן סימן שתפלה רצויה בהתחלת אשמורות ומ"ש המ"א שם דלתירוץ א' חצות וכו' חה"ר כתב נ"מ לאכילת קדשים יע"ש אין ראיה:

למאן דגני בבית האפל היינו ק"ש של שחרית ועיין תוס' ד"ה למאן ומ"א בסימן כ"ח א' צ"ע מ"ש דמחשבין שלש שעות מע"ה עד צ"ה לא מהנץ החמה וראיה מדוד א"ש דאל"כ הוה טפי מאשמורת שעה ורביע וגם זה י"ל כמ"ש הגמ"יי פ"א מק"ש הי"א דלא חשיב כ"א משמר שלם דאל"כ הא איכא שעה שלישית אבל ראי' מתוס' כאן איני יודע מה היא ואין לומר דשלוש משמורות כלין מהנץ החמה ולא מקשין תוס' מידי זה לא ניתן להאמר כלל מכמה טעמים:

החרבתי ושרפתי וכו' כי חורבן נאמר על בית שלם שאין בו כלי' כמו ספסל וכדומה ושריפ' לגמרי כן הי' תחלה סילוק שכינה ואח"כ נשרף בעונותיהם כלה ה' חמתו ויצת בי':

להתפלל אליהו ידע וראה אלא שר' יוסי השיב להתפלל שרי ליכנוס לחורבה והשיב לו אליהו ז"ל דאין זה שליח מצוה דאפשר בתפלה קצר' וי"ל לראות היכי דל"ש מזיקין ומפולת רק חשד אי רשאי לכנוס להתפלל לחורבה או לאו ומ"ש רש"י ותוספות בענין תפלה קצרה לכאורה דבחורבה בשדה ליכא חשד כ"א מפולת ומזיקין אין לך סכנה גדולה מזו וא"כ שפיר אמר אליהו מפני הסכנה חורבה הי' לך להתפלל תפלה קצר' בדרך צרכי עמך וכו' מ"ש מהרש"א ז"ל סתם תפלה קצר' הביננו דלא כרבינו יונה שכתב סתם תפלה קצרה צרכי עמך כו' וא"י מה בע' מהרש"א ז"ל בזה וכווכתו הקדוש' נעלמה כאן ממני:

ועונין יהא שמי' הגדול מברך ולקמן כ"א ב' הגירסא שמו הגדול אלמא שמי' כינוי בארמי' כמו שמו בעברי לא כמחזור ויטרי שם יה דא"כ אפילו בעברי צריך לומר שמיה וכתבו בתוס' תרתי חדא דמברך משמע דתפלה אחת עם שמיה רב' דאל"כ היל"ל מברך לעלם כו' ועוד דא"כ איך אמר שמיה הגדול היה לו לומר שמי' גדול ועיין מ"ש מהרש"א זצ"ל וכו':

תוכן העניינים

ראש יוסף על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה