ראש יוסף על ברכות· רבי יוסף תאומים
דף ב:
גמרא אעפ"י שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו' ראי' ליכא דאף דהוה לילה לכל מילי לק"ש בזמן שכיבה תליא מלתא ואגב גררא ראיתי להזכיר מ"ש התוי"ט ז"ל רפ"ג דר"ה והיא מהלכ' קידוש החודש פ"ב הלכה ח"ט ביום שלשים אין מקדשים אעפ"י שיש ב' כוכבים דהיינו ביום כ"ט וביום שלשים עצמו מקדשים כשיש רק שני כוכבים עיין רלב"ח שם והכוונה אפשר כי ק"ה יום בעינן מ"ה ור"מ לשיטתי' דכל ספיקא מ"ה שריא הלכך ביום כ"ט בשני כוכבים אין מקדשים דספקא הוה ואפשר לקדש למחר ביום שלשים משא"כ ביום שלשים אם לא יקדשו היום יהי' קולא בחרו חז"ל יותר להקל בדבריהם לקדש כשיש ב' כוכבים משא"כ אי ספק מ"ה אסור ודאי שוא"ת עדיף והבן זה ואי"ה יבואר עוד
פירש"י ד"ה שאין ראיה כו' שהיום כלה בצ"ה דלא כתוס' לענין ק"ש וקשה הא במגילה ושאר דוכתין יליף מזה דמעלות השחר עד צ"ה יממא היא ולכאורה מהתם אין ראיה דלילה בצ"ה דלמא עדיין יום אף בצ"ה ומיכתיב כל היום למלאכה עיין ריש פרק מגילה ב' יע"ש ומ"ש בחדושינו מזה שם.
ובד"ה משעה שקידש היום ביה"ש ואם נאמר דתוספות שבת ד"ת והתוספות יש לו שיעו' א"כ מקוד' היום מקוד' ביה"ש עיין ביצה ריש המביא בתוס' ור"ן שם ובחדושינו ובר"מ ז"ל פ"ה משבת ופ"א מהלכות שביתת עשור ובמגיד משנה ואין להאריך:
בתוס' ד"ה דילמא ביאת אורו היא כו' תפשוט ממתני' וכו' היינו דנגעים דא"ל דלא ידע ממשנה אבל מברייתא אפשר לומר דלא ידע ומיהו אמאי פשיט לה מלקמן ולא מברייתא דהערל מפורש יותר ואין כפרה מעכבתו דמלקמן י"ל באין מח"כ דמש"ה לא פשיט ליה ממתני' דמאימתי דיש לדחות כך ועיין בעל המאור וחה"ר:
א"כ לימא קרא ויטהר כו' איכא למיטעי דלפירוש רש"י ויטהר ציוי על האדם קרא קרבן היל"ל ויטהר אבל לתוס' וטהר גברא ממילא נמי ע"כ הא בהאי גוונא כתיב בפרשה וטהר ממילא ותירצו דבכאן איכא למיטעי דנימא וטהר יומא היל"ל ויטהר גברא ממילא אות איתן לזכר נסתר ש"מ דאה"נ וטהר יומא היא:
ובד"ה משעה שהעני וכו' זמן אכילתו היינו זמן ק"ש וכו' אסור להתחיל כו' ב' קושיות א' זמן אכילה היינו זמן ק"ש ואחר שיאכל עבר זמן ב' דאסור להתחיל לאכול וקושיא זו תיפול על משעה שב"א בערבי שבתות אסור להתחיל ותירצו דמשעה שנכנס קאמר ואפשר לפירוש רש"י משעה שב"א בע"ש אין קושיא דקורין בביה"כ מבע"י עם ברכותי' וסומכין על ק"ש שעל המיטה כמנהג שלנו לפירש"י ז"ל וכ"ש הט"ז ברל"ה דבכה"ג לא עובר על דברי חז"ל דלא אתי לאשכוחי ק"ש שעל מטתו ורשאי לאכול קודם א"כ אין קושיא מב"א בערבי שבתות ולזה תאמר להכריח שיטת רש"י ז"ל במשנה ולכן הקשו מעני דכלה זמן ק"ש לאחר אכילה ומתי יקרא על מטתו שוב אין יוצא בה כאמור:
וד"ה אעפ"י וכו' דלא מיירי בק"ש דלא תליא בלילה אלא בזמן שכיבה ורש"י לא פירש כן וכבר פירשתיו שם:
וד"ה אמר ליה ר"י וכו' תקשי לנפשיה וכו' היינו לשיטת ר"ת לעיל ד"ת מאימתי דלר"י לאחר פלג המנחה זמן ק"ש ועל זה אנו סומכין א"כ תקשי לי' לנפשיה אבל למ"ש הרא"ש וחה"ר ושאר פוסקים לר"י זמן ק"ש בצ"ה ולא תליא תפלה בק"ש וסובר ר"י כרשב"ל תפלת באמצע תיקנום א"כ אין צורך:
יתר הדברים בגמרא כן עיין חה"ר בשם הראב"ד מה שכתב בזה: