אור ברסלב
ראש יוסף על ביצה פרק חמישי - משילין › דף לה:

ראש יוסף על ביצה· רבי יוסף תאומים

פרק חמישי - משילין · דף לה:

פרק חמישי - משילין

משילין פירות כו' דקדק מלת משילין מבואר בגמרא ופירש"י כולן לשון השפלה. הנה בקונקורדנסיוס בשורש נשל לשון הסרה נתירה (לנתר על הארץ דלוג וקפיצה עיין בשורש נתר) ושל נעליך מע"ל רגליך משמע הסרה לא השפלה. ואמנם מדהביא בגמרא קרא דכי ישל זיתיך דברים כ"ח מ'. ולא ונשל האמור שם זי"ן י"ל כי בכאן יחסר הפ"א. ורצה להביאו בדומה ישל שתחסר הפ"א אמנם הי' להביא של נעליך שמות ג' ולכן יראה דמשילין פירות משמע השפלה מפילין פירות דרך ארובה לא הסרה שאין מוזכר מגג וכדומה ולכן הביא כי ישל שסובל השפלה אבל של נעליך מעל רגרליך הוא אל ארה הרי כי ישל זיתיך מפרש רש"י כי ישיר יעו"ש כמו . כו':

וראיתי להתי"ט במכות ם"ב מ"א לרבי ורבנן וונשל הברזל כו' שפירש יש אם למסורת בלא נח נסתר וכאלו כתב בחירק קטן שאין אחריו יו"ד. ונו"ן הנפעל כתובה ונו"ן השורש שהוא הפ"א נשמט ופירושו ונשל בקעת מהעץ וע"י מה ע"י הברזל עשה פעולה שנשמט מהעץ בקעת. וזה כרבי ולרבנן ונשל בקמץ גדול שאחריו אלף כלומר הברזל הוא הפועל עומד שנשל עצמו מהקתא. ואי לרבי נמי דהמסורת עיקר ואין כתוב הנח נסתר מכל מקום דלמא קורין בחטף קמץ והוא מקל ופירושו כרבנן ונשל הברזל מהקתא ונהי דלפנינו כתובה בקמץ גדול שאין השין דגושה. מכל מקום במסורת נמי י"ל בק"ח וכדכתיבנא והנה רש"י בחומש כי ישל זיתיך ישיר כמו ונשל הברזל. פירוש הרא"ם ז"ל שסובר רש"י ז"ל כל אלו בשורש זה בנין הקל שלהם פעלים יוצאים הם ורש במכות פירש לרבנן השיל. ואין זה דוחק שבא הקל במקום פועל יוצא בשורש הזה יע"ש וצ"ע כעת:

ומ"ש רש"י בגמרא שחול וכסול מומי הבכור דשרוע קאי רק אכסול אבל שחול הוא שאחת מבוקא נשמטה זהו מומו. גם מ"ש רש"י בחומש ונשל פועל יוצא כרבי ולא חכמים צ"ע:

פירות דרך ארובה בי"ט אבל לא בשבת. פירות דבר הראוי לטלטול אפילו חיטין ושעורין דראוי לכוס וכדומה ולבהמה אבל מוקצה לא דרך ארובה אפילו ע"י חבל ודרך חלון אסור בחבל ושלא בחבל טור תקכ"א ודוקא משום הפסד ממונו שרי שלא יפסידו בגשמים הא לא"ה אסור כדמוכח בגמרא כאן דהפסד ממונו כו' ומ"א תקכ"א אות א' דהוה כמפנה אוצר כבשל"ב. ולא הבינותי מאי ראי' שבת לי"ט דבשבת אפילו הפסד ממונו אסור הלא מבואר כאן משום הפסד ממונו וראיתי להמ"מ פכ"ו דשבת הט"ו דוקא לדבר מצוה הא לדבר רשות לא מדתנן מפני ביטול בית המדרש. וא"י דאין מוכח דלמא להפסד ממונו התירו אפילו יותר מד' וה' קופת ולביטול בית המדרש לא התירו כ"א דו"ה קופת ולמה לא הביא בביאור מפורש מכאן במשנה אבל לא בשבת והיינו אפילו הפסד ממונו אסור וצ"ע:

ומכסים פירות וכן כדי יין ושמן. השתא משילין פירות דטורח יותר כ"ש מכסים פירות. ולמה שכתב הרא"ש ז"ל דהנך תרי בבי בשבת (ת"ש) [א"ש[ משא"כ לרש"י שפירוש דוקא בי"ט שרי קשה דכ"ש הוא דלכסות פירות שרי ולר' יצחק א"ש דוקא פירות הא אין כלי ניטל כו'. משא"כ לעולא קשה דכדי יין אשמעינן ה"מ נמי שרי וי"ל דמש"ה נקיט רישא מכסין דלהוי כדי יין משנה יתירה אפילו טבל ומכל מקום קשה משום איידי שנה משנה יתירא:

ונותנין כלי תחת הדלף בשבת. פירש"י מפני טנוף הבית משמע הא לא"ה אסור וקשה דנוהגין היתר. ואפשר בדלף שאין ראוי מיירי דבאין טינוף אסור דמבטל כלי מהיכנו. משא"כ מפני טינוף הבית דרשאי להוציא ועמ"ש לקמן בגמרא מזה:

גמרא כי של זיתיך ביארתיו במשנה ה (דוקא) מכאן ראי' לומר שחסר פ"א הפעל ולא מן ונשל וכדומה יעוין שם:

ודלמא כו'. הנה נקיט ב' צדדים לומר די"ט אפילו דו"ה אסור לטלטלו דביטול בית המדרש עדיף מה"מ. או י"ט דקיל צריך סייג יותר כרב נחמן בפ"ק ב' ב' ובחלוקה דכאן אפילו יותר לא נקיט רק צד אחד דשמא ה"מ שרי טפי ולא נקט נמי שמא י"ט דקיל מקילין בי' כסברא הפשוטה. ולקמן מזכיר זה ואמר י"ט דקיל מקילין בי' גם איך אפשר לומר ה"מ עדיף טפי הא בשבת משום ה"מ לא התירו כלל טלטול שלא לצורך וביטול בית המדרש התירו אלמא ביטול בית המדרש עדיף טפי ואפ"ה דו"ה ותו לא כ"ש ה"מ בי"ט דו"ה ותו לא ולזה י"ל כמ"ש מהרש"א ז"ל דבשבת אסרו ה"מ משום הוצאה. ות"ת הוא לצורך גופו התירו כמו מלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו שרי. משא"כ בי"ט דהתירו משום ה"מ דשלא לצורך נמי מותר רק שיהא צורך קצת כמו ה"מ א"כ י"ל דאדם בהול על ממונו ואי לא שרית לי' לא ישמע ואתי לעשות במזיד לכך התירו לי' ולקושיא א' י"ל דמש"ה לא צידד דבהא פשיטא לי' דלביטול בית המדרש י"ט ושבת שווין דו"ה שרי ותו לא. ולענין הלכה הרי"ף והרמז"ל פסקו דאפילו יותר שרי בי"ט משום ה"מ כדדחי לי' ודלמא להיתרא (בשל סופרים) אף דדחי לאיסורא נמי בשל סופרים לקולא אבל הטור ושאר פוסקים כפשיטותי' דר"א דשבת וי"ט שווין. ולפי זה יש ללמוד מכאן סוגיא דלהטור ורא"ש ורז"ה לא שבקינן פשיטותי' משום ספקא אפילו מדרבנן ולרי"ף ור"מ אפילו כה"ג כל בדרבנן לקולא ויבואר אי"ה בכללי הפוסקים ואין להאריך כאן ועמ"ש לקמן בגמרא מזה:

תוכן העניינים

ראש יוסף על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה