רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה
דף מ:
פיסקא. ועל כולן אם אמר שהכל יצא. איתמר רב הונא אמר חוץ מן הפת ומן היין ורבי יוחנן [אמר] אפילו פת ויין והילכתא כרבי יוחנן. פי' וכיון דכן דשמעינן דיוצא הוא במברך על היין ברכה אחרת, (ו)שמעינן מינה דהוא הדין במברך עליו בורא פרי העץ207, ומינה דהוא הדין נמי במברך עליו בורא פרי האדמה, שהרי בברכתו המיוחדת לו מזכיר בה לשון פרי דאמר בורא פרי הגפן, וכיון דכן הוא הדין לבורא פרי האדמה דארעא עיקר והכל בכלל208, אבל לענין פת מסתברא דלא, דלחם כתיב בתורה209, וכן כל שברכתו בורא מיני מזונות מסתברא דלא נפיק בברכה דאית ביה לישנא דפירי210.
אמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ורבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות211 אינה ברכה וקיימא לן כרבי יוחנן דאמר בעינן מלכות והזכרת השם. פי' דרבי יוחנן מודה הוא לרב אלא שמוסיף212.
פי' בגמרא תניא ראה פת ואמר כמה נאה פת זה (אומר) ברוך המקום שבראה, פי' ואכל ממנה213, ראה תאנה ואמר כמה נאה תאנה זו ברוך המקום שבראה יצא דברי רבי מאיר, פי' דהוה ליה כברכת שהכל214, ורבי יהודה215 אומר אומר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו. פי' ובירושלמי [מו, א] פסקינן כרבי מאיר216.
פי' תו אמרינן בגמרא מנימין רעיא כרך ריפתא, בתר דאכיל217 אמר בריך מריה דהאי פיתא אמר רב יצא, והאמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה דאמר בריך רחמנא מריה דהאי פיתא. פי' והוא הדין לרבי יוחנן דבעי מלכות שמים בדקאמר בריך רחמנא מלכא218 מריה דהאי פיתא. ופרכינן והא בעינן שלש [ברכות] ותרצינן מאי יצא דקאמר ידי ברכה ראשונה, ושיילינן מאי קא משמע לן [אע"ג] דאמרה בלשון חול תנינא ואלו נאמרין בכל לשון וכו' וחדא מינייהו ברכת המזון, ומהדרינן סלקא דעתך אמינא היכא אמרינן דכי אמרה בלשון חול יצא היכא דאמרה כי היכי דתקון רבנן אבל הכא אימא לא קא משמע לן.
פיסקא. ועל דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל. תנו רבנן על דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה וחיה ועופות ודגים אומר שהכל על הפת שעיפשה ועל היין שהקרים ועל התבשיל שעברה צורתו אומר שהכל על החלב ועל הגבינה ועל הביצים אומר שהכל על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי פי' חגבים טהורים אומר שהכל רבי יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות פי' בוליט בלעז אומר שהכל. פי' והאי דלא ערבינהו ותננהו משום דכלהו ענינים חלוקים ונקיט לכל חד באפי נפשיה, אי נמי אפשר דהכי שמעינהו תנא חדא חדא ובתר הכי סדרינהו כדשמעינהו. ופרישנא בגמ' מאי נובלות בושלי כומרא, פי' תמרים שרופי חמה219.
מתני'. היו לפניו מינין הרבה רבי יהודה אומר אם יש ביניהן ממין שבעה עליו הוא מברך וחכמים אומרים מברך על איזה מהן שירצה. פי' כי פליגי רבנן ורבי יהודה דוקא כשדעתו לאכול מכולם, הא לאו הכי אין אומרין לו לאדם לאכול מה שאין בדעתו כדי שיברך220.