אור ברסלב

רא"ה על ברכות· רבנו אהרן הלוי [הרא"ה] מברצלונה

דף מ.

דף לט:

אמר רב טול ברוך טול ברוך195 לא צריך לברך. פי' אם כך אמר [לאחר] ברכת המוציא קודם שיטעום אינו צריך לחזור ולברך המוציא דלא הוי הפסק דצורך ברכה [הוא]196. הבא מלח הבא ליפתן צריך לברך. פי' דהא ודאי הוי הפסק. ור' יוחנן אמר אפילו הבא מלח הבא ליפתן אין צריך לברך. פי' דצורך אכילה הוא ולא הוי הפסק197. גביל לתורי גביל לתורי צריך לברך. פי' דכי האי ודאי הוי הפסק דשיחה בטילה הוא לאמרה בין ברכת המוציא לאכילה. ורב ששת אמר אפילו גביל לתורי לא הוי הפסק דאמר רב יהודה אמר שמואל אסור שיטעום קודם שיתן מאכל לבהמתו שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת. פי' הילכך הא נמי צורך אכילה הוא.

אמר רבה בר שמואל משום רבי חייא אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו מלח או ליפתן לפני כל אחד ואחד. פי' דמקמי הכי לא חזו למיכל, ועד דחזו למיכל לא חזו לברוכי198. רבה בר שמואל איקלע לבי ריש גלותא אפיקו ליה ריפתא בצעה לאלתר אמרו ליה הדר ביה מר משמעתיה אמר להו לית דין צריך בשש. כלומר אין זה צריך איחור שהפת כל כך יפה שאינה צריכה ליפתן199.

פי' בגמרא אמרינן אמר ר' זירא ואיתימא רב חיננא בר פפא מאי טעמא דר' יהודה וכו', פי' דאמר בורא מיני דשאים, ואף על גב דפרישו בגמרא טעמא דר' יהודה, לית הלכתא כותיה דכולה סוגיין בורא פרי האדמה200.

[רי"ף כח, ב]
מתני'. בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא. פי' פרישנא בגמרא משום דעיקר ארעא201 וכלהו פירות האדמה נינהו, ורבי יהודה הוא דסבירא ליה הכי לענין בכורים דארעא הוא עיקר202. ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא. דפירות האדמה ודאי לאו בכלל פרי העץ. ועל כולן אם אמר שהכל יצא. פי' שהרי הכל נכלל בברכה זו. ועל דבר שאין גידולו מן הארץ אומר שהכל [על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי אומר שהכל] ורבי יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו.

פי' ולענין פרי העץ פרישנא בגמרא דכל היכא דאי שקלת ליה לפירא משתייר אילנא203 (ולאפוקי) [ומפיק] פירא לשתא אחריתי חשיב אילן, ואי לא לא חשיב אילן ולא מברכינן עליה בורא פרי העץ, ואין למדין דין אלא מכלל זה, ואע"פ שלענין כלאים שנינו בהם כלל אחר ששנו שם כל שמוציא עלין מעצו הרי זה אילן משרשיו הרי זה ירק204, התם הוא דלענין גופיה אי איכא לחשובי ירק או לא, אבל לענין פריו אי לחשובי פרי עץ או לא אין למדין אותו אלא מכלל זה205, אי נמי אפשר דחדא מילתא הוא בהדיה האי, והכי קאמר כל שמתייבש בימות הגשמים וחוזר ומוציא עלין בעצו בימות החמה הרי זה אילן, ואם מתייבש בימות הגשמים ומוציא עליו משרשיו בימות החמה הרי זה ירק206, והוא ענין אחד לגמרי עם כלל [זה], וכן עיקר וברור.

תוכן העניינים

רא"ה על ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה